1 וּבְיוֹם מְלֹאת שִׁבְעַת הַשָּׁבֻעוֹת וַיִּתְאַסְּפוּ כֻלָּם לֵב אֶחָד | 1 וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד |
2 וַיְהִי פִתְאֹם קוֹל רַעַשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם כְּקוֹל רוּחַ סְעָרָה וַיְמַלֵּא אֶת־כָּל־הַבַּיִת אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בוֹ | 2 ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו |
3 וַתֵּרָאֶינָה אֲלֵיהֶם לְשֹׁנוֹת נֶחֱלָקוֹת וּמַרְאֵיהֶן כָּאֵשׁ וַתְּנוּחֶינָה אַחַת אַחַת עַל כָּל־אֶחָד מֵהֶם | 3 ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם |
4 וַיִּמָּלְאוּ כֻלָּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיָּחֵלּוּ לְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת אֲחֵרוֹת כַּאֲשֶׁר נְתָנָם הָרוּחַ לְהַטִּיף | 4 וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף |
5 וּבִירוּשָׁלַיִם שָׁכְנוּ יְהוּדִים אַנְשֵׁי חֶסֶד מִכָּל־גּוֹי וָגוֹי אֲשֶׁר תַּחַת הַשָּׁמָיִם | 5 ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים |
6 וַיְהִי בִּהְיוֹת קוֹל הָרַעַשׁ הַהוּא וַיִּקָּבְצוּ עַם־רָב וַיִּהְיוּ נְבֻכִים כִּי־אִישׁ אִישׁ שֹׁמֵעַ אֹתָם מְדַבְּרִים בִּשְׂפַת עַמּוֹ | 6 ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו |
7 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ וַיִּתְמְהוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הִנֵּה כָּל־אֵלֶּה הַמְדַבְּרִים הֲלֹא גְלִילִים הֵמָּה | 7 וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה |
8 וְאֵיךְ אֲנַחְנוּ שֹׁמְעִים אֹתָם אִישׁ כִּשְׂפַת־אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ | 8 ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו |
9 פַּרְתִּיִּים וּמָדִים וְעֵילָמִים וְישְׁבֵי אֲרַם נַהֲרָיִם יְהוּדָה וְקַפּוּדְקִיָּה פָּנְטוֹס וְאַסְיָא | 9 פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא |
10 פְּרוּגְיָא וּפַמְפּוּלְיָא מִצְרַיִם וְחֶבֶל לוּב אֲשֶׁר עַל־יַד קוּרִינִי וְהַבָּאִים מֵרוֹמִי גַּם־יְהוּדִים גַּם־גֵּרִים | 10 פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים |
11 כְּרֵתִים וְעַרְבִים הִנֵּה אֲנַחְנוּ שֹׁמְעִים אֹתָם מְסַפְּרִים בִּלְשֹׁנוֹתֵינוּ גְּדֻלּוֹת הָאֱלֹהִים | 11 כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים |
12 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כֻלָּם וַיִּבָּהֵלוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו מַה־תִּהְיֶה זֹאת | 12 וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת |
13 וַאֲחֵרִים לָעֲגוּ וַיֹּאמְרוּ כִּי־מְלֵאֵי עָסִיס הֵמָּה | 13 ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה |
14 אָז יַעֲמֹד פֶּטְרוֹס וְאַחַד הֶעָשָׂר עִמּוֹ וַיִּשָּׂא אֶת־קוֹלוֹ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַנְשֵׁי יְהוּדָה וְישְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם כֻּלְּכֶם זֹאת תִּוָּדַע לָכֶם וְהַאֲזִינוּ אֶל־דְּבָרָי | 14 אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי |
15 כִּי אֵלֶּה לֹא שִׁכּוֹרִים הֵמָּה כַּאֲשֶׁר חֲשַׁבְתֶּם כִּי שָׁעָה שְׁלִישִׁית בַּיּוֹם עָתָּה | 15 כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה |
16 אֲבָל זֶה הוּא הָאָמוּר עַל־יְדֵי יוֹאֵל הַנָּבִיא | 16 אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא |
17 וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נְאֻם אֱלֹהִים אֶשְׁפֹּךְ אֶת־רוּחִי עַל־כָּל־בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וּבַחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ וְזִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן | 17 והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון |
18 וְגַם עַל־עֲבָדַי וְעַל־שִׁפְחוֹתַי בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפֹּךְ אֶת־רוּחִי וְנִבָּאוּ | 18 וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו |
19 וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְאֹתוֹת בָּאָרֶץ מִתָּחַת דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן | 19 ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן |
20 הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָֹה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא | 20 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא |
21 וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָֹה יִמָּלֵט | 21 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט |
22 אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נֶאֱמַן לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים בִּגְבוּרוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְאֹתוֹת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עָשָׂה עַל־יָדוֹ בְּתוֹכֲכֶם כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם גַּם־אַתֶּם | 22 אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם |
23 אֹתוֹ הַנִּמְסָר עַל־פִּי עֲצַת הָאֱלֹהִים הַנֶּחֱרָצָה וִידִיעָתוֹ מִקֶּדֶם לְקַחְתֶּם וּבִידֵי רְשָׁעִים הוֹקַעְתֶּם וַהֲרַגְתֶּם אֹתוֹ | 23 אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו |
24 וְהָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים בְּהַתִּיר אֶת־חֶבְלֵי הַמָּוֶת בַּאֲשֶׁר נִמְנַע מִן־הַמָּוֶת לַעֲצֹר אֹתוֹ | 24 והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו |
25 כִּי־דָוִד אֹמֵר עָלָיו שִׁוִּיתִי יְהוָֹה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט | 25 כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט |
26 לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח | 26 לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח |
27 כִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת | 27 כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת |
28 תּוֹדִיעֵנִי אָרְחוֹת חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ | 28 תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך |
29 אֲנָשִׁים אַחִים הַנִּיחוּ לִי וַאֲדַבְּרָה בְּאָזְנֵי כֻלְּכֶם עַל־דָּוִד אָבִינוּ אֲשֶׁר גַּם־מֵת גַּם־נִקְבַּר וּקְבוּרָתוֹ אִתָּנוּ הִיא עַד־הַיּוֹם הַזֶּה | 29 אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה |
30 וְהוּא בִּהְיוֹתוֹ נָבִיא וּמִדַּעְתּוֹ אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לוֹ הָאֱלֹהִים לְהָקִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ כְּפִי הַבָּשָׂר מִפְּרִי חֲלָצָיו לְהוֹשִׁיבוֹ עַל־כִּסְאוֹ | 30 והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו |
31 לָכֵן בַּחֲזוֹתוֹ מֵרֹאשׁ דִּבֶּר עַל־תְּקוּמַת הַמָּשִׁיחַ כִּי לֹא־נֶעֶזְבָה נַפְשׁוֹ לִשְׁאוֹל וְגַם־בְּשָׂרוֹ לֹא־רָאָה שָׁחַת | 31 לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת |
32 אֶת־יֵשׁוּעַ זֶה הֵקִים אֱלֹהִים מִן־הַמֵּתִים וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ עֵדָיו | 32 את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו |
33 וְעַתָּה אַחֲרֵי הִנָּשְׂאוֹ בִּימִין הָאֱלֹהִים לָקַח מֵאֵת הָאָב אֶת־הַבְטָחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת־אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וְשֹׁמְעִים | 33 ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים |
34 כִּי דָוִד לֹא עָלָה הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה הוּא אֹמֵר נְאֻם־יְהוָֹה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי | 34 כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני |
35 עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ | 35 עד אשית איביך הדם לרגליך |
36 לָכֵן יֵדַע־נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ כִּי לְאָדוֹן וּלְמָשִׁיחַ שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים אֶת־יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר צְלַבְתֶּם | 36 לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם |
37 וַיְהִי כְשָׁמְעָם הִתְעַצְּבוּ אֶל־לִבָּם וַיֹּאמְרוּ אֶל־פֶּטְרוֹס וְאֶל־שְׁאָר הַשְּׁלִיחִים אֲנָשִׁים אַחִים מֶה עָלֵינוּ לַעֲשֹוֹת | 37 ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות |
38 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֲלֵיהֶם שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם וְהִטָּבְלוּ כָּל־אִישׁ מִכֶּם עַל־שֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ | 38 ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש |
39 כִּי לָכֶם הַהַבְטָחָה וְלִבְנֵיכֶם וּלְכֹל הָרְחוֹקִים לְכָל־אֲשֶׁר קֹרֵא יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ | 39 כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו |
40 וַיָּעַד עוֹד בָּהֶם בַּאֲמָרִים אֲחֵרִים הַרְבֵּה וַיַּזְהֵר אֹתָם לֵאמֹר הִמָּלְטוּ נָא מִדּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הַזֶּה | 40 ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה |
41 וַיְקַבְּלוּ אֶת־דְּבָרוֹ בְּשִׂמְחָה וַיִּטָּבֵלוּ וּבַיּוֹם הַהוּא נוֹסְפוּ כִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי נָפֶשׁ | 41 ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש |
42 וַיִּהְיוּ שֹׁקְדִים עַל־תּוֹרַת הַשְּׁלִיחִים וְעַל־הַהִתְחַבְּרוּת וְעַל־בְּצִיעַת הַלֶּחֶם וְעַל־הַתְּפִלָּה | 42 ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה |
43 וַתִּפֹּל אֵימָה עַל־כָּל־נֶפֶשׁ וּמוֹפְתִים רַבִּים וְאֹתוֹת נַעֲשֹוּ עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחִים בִּירוּשָׁלָיִם וְאֵימָה גְדוֹלָה הָיְתָה עַל־כֻּלָּם | 43 ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים |
44 וְכָל־הַמַּאֲמִינִים הִתְאַחֲדוּ יָחַד וַיְהִי־לָהֶם הַכֹּל בְּשֻׁתָּפוּת | 44 וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות |
45 וְאֶת־אֲחֻזָּתָם וְאֶת־רְכוּשָׁם מָכְרוּ וַיְחַלְּקוּ אֹתָם לְכֻלָּם לְאִישׁ אִישׁ דֵּי מַחְסוֹרוֹ | 45 ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו |
46 וְיוֹם יוֹם הָיוּ שֹׁקְדִים בַּמִּקְדָשׁ לֵב אֶחָד וַיִּבְצְעוּ אֶת־הַלֶּחֶם בַּבַּיִת בַּבָּיִת | 46 ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית |
47 וַיֹּאכְלוּ מְזוֹנָם בְּגִילָה וּבְתֹם לֵבָב וַיְשַׁבְּחוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיִּמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי כָל־הָעָם וְהָאָדוֹן הוֹסִיף יוֹם יוֹם עַל־הָעֵדָה אֶת־הַנּוֹשָׁעִים | 47 ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים |