Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 15

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וַאֲנָשִׁים יָרְדוּ מִיהוּדָה וַיְלַמְּדוּ אֶת־הָאַחִים לֵאמֹר אִם־לֹא תִמּוֹלוּ כְּדָת משֶׁה לֹא תִּוָּשֵׁעוּן	1 Καί τινες κατελθόντες ἀπὸ τῆς Ἰουδαίας ἐδίδασκον τοὺς ἀδελφοὺς ὅτι, ἐὰν μὴ περιτμηθῆτε τῷ ἔθει τῷ Μωϋσέως, οὐ δύνασθε σωθῆναι.
2 וַיְהִי עַל־זֹאת רִיב וּמַחֲלֹקֶת לֹא־קַלָּה לְפוֹלוֹס וּלְבַר־נַבָּא עִמָּהֶם וַיִּגְזְרוּ כִּי־פוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא וַאֲחֵרִים מֵהֶם יַעֲלוּ יְרוּשָׁלַיִם אֶל־הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים עַל־אֹדוֹת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת	2 γενομένης δὲ στάσεως καὶ ζητήσεως οὐκ ὀλίγης τῷ Παύλῳ καὶ τῷ Βαρναβᾷ πρὸς αὐτούς, ἔταξαν ἀναβαίνειν Παῦλον καὶ Βαρναβᾶν καί τινας ἄλλους ἐξ αὐτῶν πρὸς τοὺς ἀποστόλους καὶ πρεσβυτέρους εἰς Ἰερουσαλὴμ περὶ τοῦ ζητήματος τούτου.
3 וַתְּלַוֶּה אֹתָם הַקְּהִלָּה וַיַּעַבְרוּ אֶת־פִינוּקְיָא וְאֶת־שֹׁמְרוֹן מְסַפְּרִים אֶת־תְּשׁוּבַת הַגּוֹיִם וַיְשַׂמְּחוּ אֵת כָּל־הָאַחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה	3 Οἱ μὲν οὖν προπεμφθέντες ὑπὸ τῆς ἐκκλησίας διήρχοντο τήν τε Φοινίκην καὶ Σαμάρειαν ἐκδιηγούμενοι τὴν ἐπιστροφὴν τῶν ἐθνῶν καὶ ἐποίουν χαρὰν μεγάλην πᾶσιν τοῖς ἀδελφοῖς.
4 וַיְהִי כְּבֹאָם יְרוּשָׁלַיִם וַיְקַבְּלוּ אֹתָם הַקְּהִלָּה וְהַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וַיַּגִּידוּ לָהֶם אֶת־אֲשֶׁר הִגְדִּיל הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם	4 παραγενόμενοι δὲ εἰς Ἰερουσαλὴμ παρεδέχθησαν ἀπὸ τῆς ἐκκλησίας καὶ τῶν ἀποστόλων καὶ τῶν πρεσβυτέρων, ἀνήγγειλάν τε ὅσα ὁ θεὸς ἐποίησεν μετ’ αὐτῶν.
5 וַיָּקוּמוּ אֲנָשִׁים מַאֲמִינִים מִכַּת הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ כִּי־חוֹבָה הִיא לָמוּל אֹתָם וּלְצַוֹּתָם לִשְׁמֹר אֶת־תּוֹרַת משֶׁה	5 Ἐξανέστησαν δέ τινες τῶν ἀπὸ τῆς αἱρέσεως τῶν Φαρισαίων πεπιστευκότες λέγοντες ὅτι δεῖ περιτέμνειν αὐτοὺς παραγγέλλειν τε τηρεῖν τὸν νόμον Μωϋσέως.
6 וַיִּקָּהֲלוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים לְעַיֵּן בַּדָּבָר הַזֶּה	6 Συνήχθησάν τε οἱ ἀπόστολοι καὶ οἱ πρεσβύτεροι ἰδεῖν περὶ τοῦ λόγου τούτου.
7 וַיְהִי בִּרְבוֹת הַמַּחֲלֹקֶת קָם פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי מִיָּמִים רִאשֹׁנִים בִּי בָּחַר הָאֱלֹהִים מִכֻּלָּנוּ אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ הַגּוֹיִם מִפִּי אֶת־דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה וְיַאֲמִינוּ	7 Πολλῆς δὲ ζητήσεως γενομένης ἀναστὰς Πέτρος εἶπεν πρὸς αὐτούς· ἄνδρες ἀδελφοί, ὑμεῖς ἐπίστασθε ὅτι ἀφ’ ἡμερῶν ἀρχαίων ἐν ὑμῖν ἐξελέξατο ὁ θεὸς διὰ τοῦ στόματός μου ἀκοῦσαι τὰ ἔθνη τὸν λόγον τοῦ εὐαγγελίου καὶ πιστεῦσαι.
8 וְהָאֱלֹהִים יֹדֵעַ הַלְּבָבוֹת הֵעִיד עֲלֵיהֶם בְּתִתּוֹ גַם־לָהֶם אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר נָתַן לָנוּ	8 καὶ ὁ καρδιογνώστης θεὸς ἐμαρτύρησεν αὐτοῖς δοὺς τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον καθὼς καὶ ἡμῖν
9 וְלֹא הִבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיהֶם כִּי טִהַר אֶת־לְבָבָם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה	9 καὶ οὐθὲν διέκρινεν μεταξὺ ἡμῶν τε καὶ αὐτῶν τῇ πίστει καθαρίσας τὰς καρδίας αὐτῶν.
10 וְעַתָּה מַה־תְּנַסּוּ אֶת הָאֱלֹהִים לָשֹוּם עֹל עַל־צַוְּארֵי הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר גַּם־אֲבוֹתֵינוּ גַּם אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לָשֵׂאת	10 νῦν οὖν τί πειράζετε τὸν θεὸν ἐπιθεῖναι ζυγὸν ἐπὶ τὸν τράχηλον τῶν μαθητῶν ὃν οὔτε οἱ πατέρες ἡμῶν οὔτε ἡμεῖς ἰσχύσαμεν βαστάσαι;
11 אֲבָל בְּחֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ נַאֲמִין לְהִוָּשֵׁעַ כְּמוֹהֶם כָּמוֹנוּ	11 ἀλλὰ διὰ τῆς χάριτος τοῦ κυρίου Ἰησοῦ πιστεύομεν σωθῆναι καθ’ ὃν τρόπον κἀκεῖνοι.
12 וַיַּחֲרִישׁוּ כָל־הַקָּהָל וַיִּשְׁמְעוּ אֶל־בַּר־נַבָּא וְאֶל־פּוֹלוֹס מְסַפְּרִים אֶת־הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר הִרְבָּה הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת עַל־יְדֵיהֶם בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם	12 Ἐσίγησεν δὲ πᾶν τὸ πλῆθος καὶ ἤκουον Βαρναβᾶ καὶ Παύλου ἐξηγουμένων ὅσα ἐποίησεν ὁ θεὸς σημεῖα καὶ τέρατα ἐν τοῖς ἔθνεσιν δι’ αὐτῶν.
13 וַיְכַלּוּ לְדַבֵּר וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַחִים שִׁמְעוּ אֵלָי	13 Μετὰ δὲ τὸ σιγῆσαι αὐτοὺς ἀπεκρίθη Ἰάκωβος λέγων· ἄνδρες ἀδελφοί, ἀκούσατέ μου.
14 שִׁמְעוֹן סִפֵּר אֵיךְ הָאֱלֹהִים רָאָה לוֹ בָרִאשׁוֹנָה לָקַחַת מִבֵּין הַגּוֹיִם עַם לִשְׁמוֹ	14 Συμεὼν ἐξηγήσατο καθὼς πρῶτον ὁ θεὸς ἐπεσκέψατο λαβεῖν ἐξ ἐθνῶν λαὸν τῷ ὀνόματι αὐτοῦ.
15 וְלָזֹאת מַסְכִּימִים דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים כַּכָּתוּב	15 καὶ τούτῳ συμφωνοῦσιν οἱ λόγοι τῶν προφητῶν καθὼς γέγραπται·
16 אַחֲרֵי זֹאת אָשׁוּב וְאָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וַהֲרִסוֹתֶיהָ אָקִים וּבְנִיתִיהָ	16 μετὰ ταῦτα ἀναστρέψω καὶ ἀνοικοδομήσω τὴν σκηνὴν Δαυὶδ τὴν πεπτωκυῖαν καὶ τὰ κατεσκαμμένα αὐτῆς ἀνοικοδομήσω καὶ ἀνορθώσω αὐτήν,
17 לְמַעַן יִדְרְשׁוּ שְׁאֵרִית אָדָם אֶת־יְהוָֹה וְכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם־יְהוָֹה עֹשֶׂה כָל־אֵלֶּה	17 ὅπως ἂν ἐκζητήσωσιν οἱ κατάλοιποι τῶν ἀνθρώπων τὸν κύριον καὶ πάντα τὰ ἔθνη ἐφ’ οὓς ἐπικέκληται τὸ ὄνομά μου ἐπ’ αὐτούς, λέγει κύριος ποιῶν ταῦτα
18 נוֹדָעִים לֵאלֹהִים מֵעוֹלָם כָּל־מַעֲשָׂיו	18 γνωστὰ ἀπ’ αἰῶνος.
19 וְעַל־כֵּן אֲנִי דָן שֶׁלֹּא לְהַחֲמִיר עַל־הַשָּׁבִים מִן־הַגּוֹיִם לֵאלֹהִים	19 διὸ ἐγὼ κρίνω μὴ παρενοχλεῖν τοῖς ἀπὸ τῶν ἐθνῶν ἐπιστρέφουσιν ἐπὶ τὸν θεόν,
20 רַק לִכְתֹּב אֲלֵיהֶם אֲשֶׁר יִרְחֲקוּ מִטֻּמְאַת הָאֱלִילִים וּמִן־הַזְּנוּת וּמִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַדָּם	20 ἀλλ’ ἐπιστεῖλαι αὐτοῖς τοῦ ἀπέχεσθαι τῶν ἀλισγημάτων τῶν εἰδώλων καὶ τῆς πορνείας καὶ τοῦ πνικτοῦ καὶ τοῦ αἵματος.
21 כִּי משֶׁה מִדֹּרֹת עוֹלָם יֶשׁ־לוֹ מַגִּידָיו בְּכָל־עִיר וָעִיר וְיִקָּרֵא בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ	21 Μωϋσῆς γὰρ ἐκ γενεῶν ἀρχαίων κατὰ πόλιν τοὺς κηρύσσοντας αὐτὸν ἔχει ἐν ταῖς συναγωγαῖς κατὰ πᾶν σάββατον ἀναγινωσκόμενος.
22 וַיִּיטַב בְּעֵינֵי הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים עִם־כָּל־הַקָּהָל לִבְחֹר מֵהֶם אֲנָשִׁים וְלִשְׁלֹחַ אֹתָם אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא עִם־פּוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא אֶת־יְהוּדָה הַמְכֻנֶּה בַּר־שַׁבָּא וְאֶת־סִילָא אַנְשֵׁי־שֵׁם בֵּין הָאַחִים	22 Τότε ἔδοξεν τοῖς ἀποστόλοις καὶ τοῖς πρεσβυτέροις σὺν ὅλῃ τῇ ἐκκλησίᾳ ἐκλεξαμένους ἄνδρας ἐξ αὐτῶν πέμψαι εἰς Ἀντιόχειαν σὺν τῷ Παύλῳ καὶ Βαρναβᾷ, Ἰούδαν τὸν καλούμενον Βαρσαββᾶν καὶ Σιλᾶν, ἄνδρας ἡγουμένους ἐν τοῖς ἀδελφοῖς,
23 וַיִּכְתְּבוּ וַיִּשְׁלְחוּ עַל־יָדָם לֵאמֹר אֲנַחְנוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וְהָאַחִים שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֹם הָאַחִים אֲשֶׁר מִן־הַגּוֹיִם בְּאַנְטְיוֹכְיָא וּבְסוּרְיָא וּבְקִילִיקְיָא	23 γράψαντες διὰ χειρὸς αὐτῶν· Οἱ ἀπόστολοι καὶ οἱ πρεσβύτεροι ἀδελφοὶ τοῖς κατὰ τὴν Ἀντιόχειαν καὶ Συρίαν καὶ Κιλικίαν ἀδελφοῖς τοῖς ἐξ ἐθνῶν χαίρειν.
24 יַעַן וּבְיַעַן שָׁמַעְנוּ כִּי יָצְאוּ מֵאִתָּנוּ מְבַלְבְּלִים אֶתְכֶם וּמְקַלְקְלִים נַפְשֹׁתֵיכֶם בִּדְבָרִים בְּאָמְרָם לָכֶם לְהִמּוֹל וְלִשְׁמֹר אֶת־הַתּוֹרָה אֲשֶׁר לֹא צִוִּינוּ אוֹתָם	24 Ἐπειδὴ ἠκούσαμεν ὅτι τινὲς ἐξ ἡμῶν [ἐξελθόντες] ἐτάραξαν ὑμᾶς λόγοις ἀνασκευάζοντες τὰς ψυχὰς ὑμῶν οἷς οὐ διεστειλάμεθα,
25 לָכֵן טוֹב בְּעֵינֵי כֻּלָּנוּ יַחְדָּו לִבְחֹר אֲנָשִׁים לְשָׁלְחָם אֲלֵיכֶם עִם־חֲבִיבֵינוּ בַּר־נַבָּא וּפוֹלוֹס	25 ἔδοξεν ἡμῖν γενομένοις ὁμοθυμαδὸν ἐκλεξαμένοις ἄνδρας πέμψαι πρὸς ὑμᾶς σὺν τοῖς ἀγαπητοῖς ἡμῶν Βαρναβᾷ καὶ Παύλῳ,
26 אֲנָשִׁים אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל־שֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	26 ἀνθρώποις παραδεδωκόσιν τὰς ψυχὰς αὐτῶν ὑπὲρ τοῦ ὀνόματος τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ.
27 עַל־כֵּן שָׁלַחְנוּ אֶת־יְהוּדָה וְאֶת־סִילָא אֲשֶׁר גַּם־הֵמָּה יַגִּידוּ זֹאת בְּפִיהֶם	27 ἀπεστάλκαμεν οὖν Ἰούδαν καὶ Σιλᾶν καὶ αὐτοὺς διὰ λόγου ἀπαγγέλλοντας τὰ αὐτά.
28 כִּי טוֹב לִפְנֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּלְפָנֵינוּ לְבִלְתִּי שֹוּם עֲלֵיכֶם מַשָּׂא אַחֵר לְבַד מֵאֵלֶּה הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִים	28 ἔδοξεν γὰρ τῷ πνεύματι τῷ ἁγίῳ καὶ ἡμῖν μηδὲν πλέον ἐπιτίθεσθαι ὑμῖν βάρος πλὴν τούτων τῶν ἐπάναγκες,
29 אֲשֶׁר תִּרְחֲקוּ מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וּמִן־הַדָּם וּמִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַזְּנוּת אִם־מֵאֵלֶּה תִּשְׁמְרוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת וְשָׁלוֹם לָכֶם	29 ἀπέχεσθαι εἰδωλοθύτων καὶ αἵματος καὶ πνικτῶν καὶ πορνείας, ἐξ ὧν διατηροῦντες ἑαυτοὺς εὖ πράξετε. Ἔρρωσθε.
30 וַיְשֻׁלְּחוּ הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא וַיַּקְהִילוּ אֶת־הָעָם וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־הָאִגָּרֶת	30 Οἱ μὲν οὖν ἀπολυθέντες κατῆλθον εἰς Ἀντιόχειαν, καὶ συναγαγόντες τὸ πλῆθος ἐπέδωκαν τὴν ἐπιστολήν.
31 וַיִּקְרְאוּ אֹתָהּ וַיִּשְׂמְחוּ עַל־הַנֶּחָמָה	31 ἀναγνόντες δὲ ἐχάρησαν ἐπὶ τῇ παρακλήσει.
32 וִיהוּדָה וְסִילָא אֲשֶׁר גַּם־הֵם נְבִיאִים נִחֲמוּ הָאַחִים בִּדְבָרִים רַבִּים וַיְחַזְּקוּם	32 Ἰούδας τε καὶ Σιλᾶς καὶ αὐτοὶ προφῆται ὄντες διὰ λόγου πολλοῦ παρεκάλεσαν τοὺς ἀδελφοὺς καὶ ἐπεστήριξαν,
33 וַיִּהְיוּ שָׁם יָמִים אֲחָדִים וַיְשַׁלְּחוּם הָאַחִים בְּשָׁלוֹם אֶל־הַשְּׁלִיחִים	33 ποιήσαντες δὲ χρόνον ἀπελύθησαν μετ’ εἰρήνης ἀπὸ τῶν ἀδελφῶν πρὸς τοὺς ἀποστείλαντας αὐτούς.
34 וַיִּיטַב בְּעֵינֵי סִילָא לָשֶׁבֶת שָׁם
35 וּפוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא יָשְׁבוּ בְאַנְטְיוֹכְיָא וַיְלַמְּדוּ וַיְבַשְּׂרוּ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה הֵמָּה וְגַם־רַבִּים אֲחֵרִים עִמָּם	35 Παῦλος δὲ καὶ Βαρναβᾶς διέτριβον ἐν Ἀντιοχείᾳ διδάσκοντες καὶ εὐαγγελιζόμενοι μετὰ καὶ ἑτέρων πολλῶν τὸν λόγον τοῦ κυρίου.
36 וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס אֶל־בַּר־נַבָּא לְכָה וְנָשׁוּבָה וְנִפְקְדָה אֶת־אַחֵינוּ בְּכָל־עִיר וָעִיר אֲשֶׁר קָרָאנוּ־שָׁם אֶת־דְּבַר יְהוָֹה וְנִרְאֶה מָה הֵמָּה	36 Μετὰ δέ τινας ἡμέρας εἶπεν πρὸς Βαρναβᾶν Παῦλος· ἐπιστρέψαντες δὴ ἐπισκεψώμεθα τοὺς ἀδελφοὺς κατὰ πόλιν πᾶσαν ἐν αἷς κατηγγείλαμεν τὸν λόγον τοῦ κυρίου πῶς ἔχουσιν.
37 וּבַר־נַבָּא יָעַץ לָקַחַת אִתָּם אֶת־יוֹחָנָן הַמְכֻנֶּה מַרְקוֹס	37 Βαρναβᾶς δὲ ἐβούλετο συμπαραλαβεῖν καὶ τὸν Ἰωάννην τὸν καλούμενον Μᾶρκον·
38 אַךְ פּוֹלוֹס לֹא אָבָה לָקַחַת אִתָּם אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּפַמְפּוּלְיָא וְלֹא־הָלַךְ אִתָּם בִּמְלַאכְתָּם	38 Παῦλος δὲ ἠξίου, τὸν ἀποστάντα ἀπ’ αὐτῶν ἀπὸ Παμφυλίας καὶ μὴ συνελθόντα αὐτοῖς εἰς τὸ ἔργον μὴ συμπαραλαμβάνειν τοῦτον.
39 וַיְהִי־רֹגֶז עַד אֲשֶׁר נִפְרְדוּ אִישׁ מֵאָחִיו וַיִּקַּח בַּר־נַבָּא אֶת־מַרְקוֹס וַיִּסַּע בָּאֳנִיָּה אֶל־קַפְרוֹס	39 ἐγένετο δὲ παροξυσμὸς ὥστε ἀποχωρισθῆναι αὐτοὺς ἀπ’ ἀλλήλων, τόν τε Βαρναβᾶν παραλαβόντα τὸν Μᾶρκον ἐκπλεῦσαι εἰς Κύπρον,
40 וּפוֹלוֹס בָּחַר־לוֹ אֶת־סִילָא וַיִּמְסְרֻהוּ הָאַחִים אֶל־חֶסֶד יְהוָֹה וַיֵּצֵא	40 Παῦλος δὲ ἐπιλεξάμενος Σιλᾶν ἐξῆλθεν παραδοθεὶς τῇ χάριτι τοῦ κυρίου ὑπὸ τῶν ἀδελφῶν.
41 וַיַּעֲבֹר בְּסוּרְיָא וּבְקִילִיקְיָא וַיְחַזֵּק אֶת־הַקְּהִלּוֹת	41 διήρχετο δὲ τὴν Συρίαν καὶ [τὴν] Κιλικίαν ἐπιστηρίζων τὰς ἐκκλησίας.