1 וַאֲנָשִׁים נְבִיאִים וּמְלַמְּדִים הָיוּ בְאַנְטְיוֹכְיָא בַּקְּהִלָּה אֲשֶׁר־בָּהּ בַּר־נַבָּא וְשִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא נִיגַר וְלוּקְיוֹס הַקּוּרִינִי וּמְנַחֵם אֲשֶׁר גֻּדַּל עִם־הוֹרְדוֹס שַׂר־הָרֹבַע וְשָׁאוּל | 1 ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול |
2 וַיְהִי בְּשָׁרְתָם אֶת־יְהוָֹה וּבְצוּמָם וַיֹּאמֶר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַבְדִּילוּ לִי אֵת בַּר־נַבָּא וְאֶת־שָׁאוּל לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר קְרָאתִים לָהּ | 2 ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה |
3 וַיָּצוּמוּ וַיִּתְפַּלְלוּ וַיִּסְמְכוּ אֶת־יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם וַיְשַׁלְּחוּם | 3 ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום |
4 וְהֵמָּה הַמְשֻׁלָּחִים עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יָרְדוּ אֶל־סְלוּקְיָא וּמִשָּׁם בָּאוּ בָאֳנִיָּה אֶל־קַפְרוֹס | 4 והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס |
5 וַיָּבֹאוּ אֶל־עִיר סְלָמִיס וַיַּגִּידוּ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת אֲשֶׁר לַיְּהוּדִים וַיְהִי לָהֶם גַּם־יוֹחָנָן לִמְשָׁרֵת | 5 ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת |
6 וַיַּעַבְרוּ בְּכָל־הָאִי עַד־פָּפוֹס וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְכַשֵּׁף אֶחָד נְבִיא־שֶׁקֶר אִישׁ יְהוּדִי וּשְׁמוֹ בַּר־יֵשׁוּעַ | 6 ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע |
7 אֲשֶׁר הָיָה עִם־סַרְגִיּוֹס פּוֹלוֹס שַׂר הַמְּדִינָה אִישׁ נָבוֹן וְהוּא קָרָא אֵלָיו אֶת־בַּר־נַבָּא וְאֶת־שָׁאוּל וַיִּתְאָו לִשְׁמֹעַ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים | 7 אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים |
8 וַיַּעֲמֹד לְנֶגְדָם אַלִּימָא הַמְכַשֵּׁף כִּי־זֶה תַּרְגּוּם שְׁמוֹ וַיְבַקֵּשׁ לְהַטּוֹת אֶת־הַשַּׂר מִן־הָאֱמוּנָה | 8 ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה |
9 וְשָׁאוּל הַנִּקְרָא גַם־פּוֹלוֹס מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּסְתַּכֵּל בּוֹ | 9 ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו |
10 וַיֹּאמֶר אַתָּה הַמָּלֵא כָל־מִרְמָה וְכָל־עַוְלָה בֶּן־בְּלִיַּעַל וְשֹוֹנֵא כָל־צֶדֶק הֲלֹא תֶחְדַּל לְסַלֵּף אֶת־דַּרְכֵי יְהוָֹה הַיְשָׁרִים | 10 ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים |
11 וְעַתָּה הִנֵּה יַד־יְהוָֹה בְּךָ וְהָיִיתָ עִוֵּר וְלֹא תִרְאֶה אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ עַד־עֵת מוֹעֵד וַתִּפֹּל עָלָיו פִּתְאֹם אֲפֵלָה וַחֲשֵׁכָה וַיִּפֶן הֵנָּה וָהֵנָּה וַיְבַקֵּשׁ אִישׁ לְהוֹלִיכוֹ בְיָדוֹ | 11 ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו |
12 וְהַשַּׂר כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה הֶאֱמִין וַיִּשְׁתּוֹמֵם עַל־תּוֹרַת הָאָדוֹן | 12 והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון |
13 וַיֵּצְאוּ פּוֹלוֹס וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ מִפָּפוֹס וַיֵּרְדוּ בָאֳנִיָּה וַיָּבֹאוּ אֶל־פַּרְגִי אֲשֶׁר בְּפַמְפּוּלְיָא וַיַּעֲזֹב אֹתָם יוֹחָנָן וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלָיִם | 13 ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים |
14 וְהֵמָּה נָסְעוּ מִפַּרְגִי וַיָּבֹאוּ אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא אֲשֶׁר בְּפִיסִדְיָא וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַיֵּשֵׁבוּ | 14 והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו |
15 וַיְהִי אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים וַיִּשְׁלְחוּ אֲלֵיהֶם רָאשֵׁי הַכְּנֵסֶת לֵאמֹר אֲנָשִׁים אַחִים אִם־יֵשׁ לָכֶם דְּבַר־מוּסָר לָעָם דַּבֵּרוּ | 15 ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו |
16 וַיָּקָם פּוֹלוֹס וַיָּנֶף יָדוֹ וַיֹּאמַר אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְיִרְאֵי אֱלֹהִים שְׁמָעוּ | 16 ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו |
17 אֱלֹהֵי הָעָם הַזֶּה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּחַר בַּאֲבוֹתֵינוּ וַיְרוֹמֵם אֶת־הָעָם בִּהְיוֹתָם גֵּרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבִזְרוֹעַ רָמָה הוֹצִיאָם מִשָּׁם | 17 אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם |
18 וַיִּשָּׂא אֹתָם וַיְכַלְכְּלֵם בַּמִּדְבָּר כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה | 18 וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה |
19 וַיַּשְׁמֵד שִׁבְעָה גוֹיִם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְחַלֵּק אֶת־אַרְצָם לָהֶם לְנַחֲלָה | 19 וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה |
20 וְאַחֲרֵי־כֵן נָתַן לָהֶם שֹׁפְטִים כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה עַד־יְמֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא | 20 ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא |
21 וַיִּשְׁאֲלוּ מֶלֶךְ וַיִּתֵּן לָהֶם אֱלֹהִים אֶת־שָׁאוּל בֶּן קִישׁ אִישׁ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין אַרְבָּעִים שָׁנָה | 21 וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה |
22 וְכַהֲסִירוֹ אוֹתוֹ וַיָּקֶם אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם אֲשֶׁר גַּם־הֵעִיד עָלָיו לֵאמֹר מָצָאתִי דָוִד אֶת־בֶּן־יִשַׁי אִישׁ כִּלְבָבִי וְהוּא יַעֲשֶׂה אֶת־כָּל־חֶפְצִי | 22 וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי |
23 וְזֶה הוּא אֲשֶׁר מִזַּרְעוֹ הֵקִים הָאֱלֹהִים כְּפִי הַהַבְטָחָה גּוֹאֵל לְיִשְׂרָאֵל אֶת־יֵשׁוּעַ | 23 וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע |
24 אֲשֶׁר לִפְנֵי בוֹאוֹ קִדֵּם יוֹחָנָן לִקְרֹא אֶת־טְבִילַת הַתְּשׁוּבָה אֶל־כָּל־עַם יִשְׂרָאֵל | 24 אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל |
25 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יוֹחָנָן אֶת־מְרוּצָתוֹ וַיֹּאמֶר לְמִי תַּחְשְׁבוּנִי לֹא אֲנִי הוּא כִּי הִנֵּה הוּא־בָא אַחֲרַי וַאֲנִי נְקַלֹּתִי מֵהַתִּיר אֶת־נַעֲלֵי רַגְלָיו | 25 ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו |
26 אֲנָשִׁים אַחִים בְּנֵי מִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם וְיִרְאֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם לָכֶם שָׁלוּחַ דְּבַר הַיְשׁוּעָה הַזֹּאת | 26 אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת |
27 כִּי־ישְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְרָאשֵׁיהֶם יַעַן אֲשֶׁר לֹא הִכִּירֻהוּ מִלְאוּ בְּמִשְׁפָּטָם אֲשֶׁר שְׁפָטֻהוּ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים הַנִּקְרָאִים בְּכָל־שַׁבָּת | 27 כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת |
28 וְאַף כִּי־לֹא מָצְאוּ־בוֹ מִשְׁפַּט־מָוֶת שָׁאֲלוּ מֵאֵת פִּילָטוֹס לַהֲמִיתוֹ | 28 ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו |
29 וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלִימוּ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים עָלָיו הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִן־הָעֵץ וַיַּנִּיחֻהוּ בַּקָּבֶר | 29 וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר |
30 אֲבָל הָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים | 30 אבל האלהים הקימו מן המתים |
31 וַיֵּרָא יָמִים רַבִּים אֶל־הָעֹלִים אִתּוֹ מִן־הַגָּלִיל יְרוּשָׁלָיְמָה וְהֵמָּה עַתָּה עֵדָיו אֶל־הָעָם | 31 וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם |
32 וַאֲנַחְנוּ מְבַשְּׂרִים אֶתְכֶם אֶת־בְּשׂוֹרַת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הָיְתָה לַאֲבוֹתֵינוּ כִּי אֹתָהּ מִלֵּא הָאֱלֹהִים לָנוּ בְּנֵיהֶם בַּהֲקִימוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ | 32 ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע |
33 כַּכָּתוּב בַּמִּזְמוֹר הַשֵּׁנִי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ | 33 ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך |
34 וְעַל־אֲשֶׁר הֵקִים אֹתוֹ מִן־הַמֵּתִים לְבִלְתִּי שׁוּב עוֹד לַשַּׁחַת כֹּה אָמַר אֶתֵּן לָכֶם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים | 34 ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים |
35 עַל־כֵּן הוּא אֹמֵר גַּם־בְּמָקוֹם אַחֵר לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת | 35 על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת |
36 כִּי דָוִד גָּוַע אַחֲרֵי שָׁרְתוֹ בְדוֹרוֹ לַעֲצַת הָאֱלֹהִים וַיֵּאָסֵף אֶל־אֲבוֹתָיו וַיַּרְא אֶת־הַשָּׁחַת | 36 כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת |
37 וַאֲשֶׁר הָאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ הוּא לֹא־רָאָה הַשָּׁחַת | 37 ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת |
38 לָכֵן אֲנָשִׁים אַחִים יִוָּדַע לָכֶם כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הֻגַּד לָכֶם סְלִיחַת הַחֲטָאִים | 38 לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים |
39 וּבְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יְכָלְתֶּם לְהִצְטַדֵּק בְּתוֹרַת משֶׁה כָּל־הַמַּאֲמִין יֻצְדַּק עַל־יָדוֹ | 39 ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו |
40 לָכֵן הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן־יָבוֹא עֲלֵיכֶם הַנֶּאֱמָר בַּנְּבִיאִים | 40 לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים |
41 רְאוּ בֹּגְדִים וְהִתַּמְּהוּ וָשֹׁמּוּ כִּי־פֹעַל פֹּעֵל אֲנִי בִּימֵיכֶם פֹּעַל אֲשֶׁר לֹא תַאֲמִינוּ כִּי־יְסֻפַּר לָכֶם | 41 ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם |
42 וּבְצֵאת הַיְּהוּדִים מִבֵּית הַכְּנֵסֶת בִּקְשׁוּ מֵהֶם הַגּוֹיִם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה | 42 ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה |
43 וְרַבִּים מִן־הַיְּהוּדִים וּמִגֵּרֵי הַצֶּדֶק הָלְכוּ אַחֲרֵי פוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא בְּהִפָּרֵד הַקָּהָל וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עַל־לִבָּם וַיַּזְהִירוּם לַעֲמֹד בְּחֶסֶד הָאֱלֹהִים | 43 ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים |
44 וּבַשַּׁבָּת הַשֵּׁנִית נִקְהֲלָה כִּמְעַט כָּל־הָעִיר לִשְׁמֹעַ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה | 44 ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה |
45 וַיְהִי כִּרְאוֹת הַיְּהוּדִים אֶת־הֲמוֹן הָעָם וַיִּמָּלְאוּ קִנְאָה וַיַּכְחִישׁוּ אֶת־דִּבְרֵי פוֹלוֹס הַכְחֵשׁ וְגַדֵּף | 45 ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף |
46 אָז הִגִּידוּ פוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא עַל־פְּנֵיהֶם לֵאמֹר בְּדִין הָיָה לְהַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר־מְאַסְתֶּם אוֹתוֹ וְאֵינְכֶם זֹכִים בְּעֵינֵיכֶם לְחַיֵּי הָעוֹלָם לָכֵן הִנְנוּ פֹנִים אֶל־הַגּוֹיִם | 46 אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים |
47 כִּי כֵן צִוָּה עָלֵינוּ הָאָדוֹן נְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד־קְצֵה הָאָרֶץ | 47 כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ |
48 וַיִּשְׂמְחוּ הַגּוֹיִם כְּשָׁמְעָם וַיְהַלְלוּ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה וַיַּאֲמִינוּ כֹּל אֲשֶׁר הָיוּ מוּכָנִים לְחַיֵּי עוֹלָם | 48 וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם |
49 וַיִּפְרֹץ דְּבַר־יְהוָֹה בְּכָל־הַמָּקוֹם | 49 ויפרץ דבר יהוה בכל המקום |
50 אַךְ הַיְּהוּדִים הֵסִיתוּ אֶת־הַנָּשִׁים הַחֲסִידוֹת וְהַחֲשׁוּבוֹת וְאֶת־אֲצִילֵי הָעִיר וַיְעוֹרְרוּ רְדִיפָה עַל־פּוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא וַיְגָרְשׁוּם מִגְּבוּלָם | 50 אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם |
51 וְהֵמָּה נִעֲרוּ עֲלֵיהֶם אֶת־הֶעָפָר מֵעַל רַגְלֵיהֶם וַיֵּלְכוּ לְאִיקָנְיוֹן | 51 והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון |
52 וְהַתַּלְמִידִים מָלְאוּ שִׂמְחָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ | 52 והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש |