Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 וַיִּשְׁמְעוּ הַשְּׁלִיחִים וְהָאַחִים אֲשֶׁר בִּיהוּדָה כִּי־קִבְּלוּ גַם־הַגּוֹיִם אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים	1 Die Apostel und die Brüder in Judäa erfuhren, dass auch die Heiden das Wort Gottes angenommen hatten.
2 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָלָה פֶטְרוֹס יְרוּשָׁלָיִם וַיָּרִיבוּ עִמּוֹ בְּנֵי הַמִּילָה לֵאמֹר	2 Als nun Petrus nach Jerusalem hinaufkam, hielten ihm die gläubig gewordenen Juden vor:
3 אֶל־אֲנָשִׁים אֲשֶׁר־לָהֶם עָרְלָה בָּאתָ וַתֹּאכַל אִתָּם לָחֶם	3 Du hast das Haus von Unbeschnittenen betreten und hast mit ihnen gegessen.
4 וַיָּחֶל פֶּטְרוֹס וַיְסַפֵּר לָהֶם אֵת כָּל־אֲשֶׁר קָרָהוּ לֵאמֹר	4 Da begann Petrus, ihnen der Reihe nach zu berichten:
5 מִתְפַּלֵּל הָיִיתִי בְּעִיר יָפוֹ וָאֵרָדַם וָאֵרֶא מַרְאֶה וְהִנֵּה־כְלִי כִּדְמוּת מִטְפַּחַת־בַּד גְּדוֹלָה יוֹרֵד מִן־הַשָּׁמַיִם וַתּוּרַד בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹתֶיהָ וַתָּבֹא עָדָי	5 Ich war in der Stadt Joppe und betete; da hatte ich in einer Verzückung eine Vision: Eine Schale, die aussah wie ein großes Leinentuch, das an den vier Ecken gehalten wurde, senkte sich aus dem Himmel bis zu mir herab.
6 וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָהּ וָאָבִין וָאֵרֶא אֶת־בֶּהֱמַת הָאָרֶץ וְאֶת־הַחַיָּה וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְעוֹף הַשָּׁמָיִם	6 Als ich genauer hinschaute, sah ich darin die Vierfüßler der Erde, die wilden Tiere, die Kriechtiere und die Vögel des Himmels.
7 וָאֶשְׁמַע גַּם־קוֹל הָאֹמֵר אֵלָי קוּם פֶּטְרוֹס זְבַח וֶאֱכֹל	7 Ich hörte auch eine Stimme, die zu mir sagte: Steh auf, Petrus, schlachte und iss!
8 וָאֹמַר חָלִילָה לִּי אֲדֹנִי כִּי כָּל־פִּגּוּל וְטָמֵא לֹא־בָא בְּפִי מֵעוֹלָם	8 Ich antwortete: Niemals, Herr! Noch nie ist etwas Unheiliges oder Unreines in meinen Mund gekommen.
9 וַיַּעֲנֵנִי הַקּוֹל שֵׁנִית מִן־הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמַר אֶת־אֲשֶׁר טִהַר הָאֱלֹהִים אַתָּה אַל־תְּטַמְּאֶנּוּ	9 Doch zum zweiten Mal kam eine Stimme vom Himmel; sie sagte: Was Gott für rein erklärt hat, nenne du nicht unrein!
10 וְכֵן הָיָה שָׁלשׁ פְּעָמִים וְהַכֹּל שָׁב וְהֹעֲלָה הַשָּׁמָיְמָה	10 Das geschah dreimal, dann wurde alles wieder in den Himmel hinaufgezogen.
11 וְהִנֵּה כְרֶגַע שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים עֹמְדִים עַל־פֶּתַח הַבַּיִת אֲשֶׁר אָנֹכִי שָׁם וְהֵמָּה שְׁלוּחִים אֵלַי מִקִּסְרִין	11 Da standen auf einmal drei Männer vor dem Haus, in dem ich wohnte; sie waren aus Cäsarea zu mir geschickt worden.
12 וַיֹּאמֶר אֵלַי הָרוּחַ לָלֶכֶת אִתָּם וּלְבִלְתִּי הִתְמַהְמֵהַּ וַיֵּלְכוּ אִתִּי גַּם־שֵׁשֶׁת הָאַחִים הָאֵלֶּה וַנָּבוֹא אֶל־בֵּית הָאִישׁ	12 Der Geist aber sagte mir, ich solle ohne Bedenken mit ihnen gehen. Auch diese sechs Brüder zogen mit mir und wir kamen in das Haus jenes Mannes.
13 וַיַּגֶּד־לָנוּ אֵת אֲשֶׁר־רָאָה הַמַּלְאָךְ נִצָּב בְּבֵיתוֹ וְאֹמֵר אֵלָיו שְׁלַח אֶל־יָפוֹ אֲנָשִׁים וּקְרָא אֵלֶיךָ אֶת־שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה פֶטְרוֹס	13 Er erzählte uns, wie er in seinem Haus den Engel stehen sah, der zu ihm sagte: Schick jemand nach Joppe und lass Simon, der Petrus genannt wird, holen.
14 וְהוּא יְדַבֵּר אֵלֶיךָ דְּבָרִים אֲשֶׁר תִּוָּשַׁע בָּהֶם אַתָּה וְכָל־בֵּיתֶךָ	14 Er wird dir Worte sagen, durch die du mit deinem ganzen Haus gerettet werden wirst.
15 וְכַאֲשֶׁר הַחִלּוֹתִי לְדַבֵּר צָלְחָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צָלְחָה עָלֵינוּ בַּתְּחִלָּה	15 Während ich redete, kam der Heilige Geist auf sie herab, wie am Anfang auf uns.
16 וָאֶזְכֹּר אֶת־דְּבַר הָאָדוֹן אֲשֶׁר אָמָר יוֹחָנָן הִטְבִּיל בַּמַּיִם וְאַתֶּם תִּטָּבְלוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ	16 Da erinnerte ich mich an das Wort des Herrn: Johannes hat mit Wasser getauft, ihr aber werdet mit dem Heiligen Geist getauft werden.
17 וְעַתָּה אִם־מַתָּנָה אַחַת נָתַן הָאֱלֹהִים לָהֶם וְלָנוּ הַמַּאֲמִינִים בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִי אָנֹכִי כִּי אֶעֱצֹר לֵאלֹהִים	17 Wenn nun Gott ihnen, nachdem sie zum Glauben an Jesus Christus, den Herrn, gekommen sind, die gleiche Gabe verliehen hat wie uns: wer bin ich, dass ich Gott hindern könnte?
18 וַיְהִי כְּשָׁמְעָם זֹאת וַיַּחֲרִישׁוּ וַיְהַלְלוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאמְרוּ אָכֵן גַּם־לַגּוֹיִם נָתַן הָאֱלֹהִים הַתְּשׁוּבָה לַחַיִּים	18 Als sie das hörten, beruhigten sie sich, priesen Gott und sagten: Gott hat also auch den Heiden die Umkehr zum Leben geschenkt.
19 וְהַנְּפוֹצִים מִפְּנֵי הַצָּרָה אֲשֶׁר הָיְתָה עַל־אוֹדֹת אִסְטְפָנוֹס הָלְכוּ וָבָאוּ עַד־פִינוּקְיָא וְקַפְרוֹס וְאַנְטְיוֹכְיָא וְלֹא דִבְּרוּ אֶת־הַדָּבָר כִּי אִם־אֶל־הַיְּהוּדִים לְבַדָּם	19 Bei der Verfolgung, die wegen Stephanus entstanden war, kamen die Versprengten bis nach Phönizien, Zypern und Antiochia; doch verkündeten sie das Wort nur den Juden.
20 וַיְהִי בְתוֹכָם אַנְשֵׁי קַפְרוֹס וְקוּרִינִי אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא וַיְדַבְּרוּ גַם־אֶל־הַיְּוָנִים וַיְבַשְּׂרוּ אֹתָם אֶת־הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ	20 Einige aber von ihnen, die aus Zypern und Zyrene stammten, verkündeten, als sie nach Antiochia kamen, auch den Griechen das Evangelium von Jesus, dem Herrn.
21 וַתְּהִי עִמָּהֶם יַד־יְהוָֹה וּמִסְפָּר רַב הֶאֱמִינוּ וַיָּשׁוּבוּ אֶל־הָאָדוֹן	21 Die Hand des Herrn war mit ihnen und viele wurden gläubig und bekehrten sich zum Herrn.
22 וַיִּשָּׁמַע הַדָּבָר בְּאָזְנֵי הַקְּהִלָּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם וַיִּשְׁלְחוּ אֶת־בַּר־נַבָּא אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא	22 Die Nachricht davon kam der Gemeinde von Jerusalem zu Ohren und sie schickten Barnabas nach Antiochia.
23 וַיָּבֹא שָׁמָּה וַיִּשְׂמַח כִּרְאֹתוֹ אֶת־חֶסֶד הָאֱלֹהִים וַיַּזְהֵר אֶת־כֻּלָּם לְדָבְקָה בָאָדוֹן בְּלֵב נָכוֹן	23 Als er ankam und die Gnade Gottes sah, freute er sich und ermahnte alle, dem Herrn treu zu bleiben, wie sie es sich vorgenommen hatten.
24 כִּי אִישׁ טוֹב הָיָה וּמָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וֶאֱמוּנָה וַיֵּאָסְפוּ לָאָדוֹן עַם רָב	24 Denn er war ein trefflicher Mann, erfüllt vom Heiligen Geist und von Glauben. So wurde für den Herrn eine beträchtliche Zahl hinzugewonnen.
25 וַיֵּלֶךְ בַּר־נַבָּא מִשָּׁם אֶל־טַרְסוֹס לְבַקֵּשׁ אֶת־שָׁאוּל וַיִּמְצָא אֹתוֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל־אַנְטְיוֹכְיָה	25 Barnabas aber zog nach Tarsus, um Saulus aufzusuchen.
26 וַיִּהְיוּ ישְׁבִים יַחַד בַּקְּהִלָּה שָׁנָה תְמִימָה וּמְלַמְּדִים עַם רָב אָז הוּחַל בְּאַנְטְיוֹכְיָא לִקְרֹא אֶת־הַתַּלְמִידִים בְּשֵׁם מְשִׁיחִיִּים	26 Er fand ihn und nahm ihn nach Antiochia mit. Dort wirkten sie miteinander ein volles Jahr in der Gemeinde und unterrichteten eine große Zahl von Menschen. In Antiochia nannte man die Jünger zum ersten Mal Christen.
27 וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיָּבֹאוּ נְבִיאִים מִירוּשָׁלַיִם אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא	27 In jenen Tagen kamen von Jerusalem Propheten nach Antiochia hinab.
28 וַיָּקָם אֶחָד מֵהֶם וּשְׁמוֹ אֲגָבוֹס וַיַּגֵּד עַל־פִּי הָרוּחַ כִּי רָעָב גָּדוֹל יָבוֹא עַל־כָּל־ישְׁבֵי תֵבֵל וַיְהִי־כֵן בִּימֵי קְלוֹדְיוֹס	28 Einer von ihnen namens Agabus trat auf und weissagte durch den Geist, eine große Hungersnot werde über die ganze Erde kommen. Sie brach dann unter Klaudius aus.
29 וַיִּוָּעֲצוּ הַתַּלְמִידִים לִשְׁלֹחַ אִישׁ אִישׁ מֵאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ לְעֶזְרַת הָאַחִים הַיּשְׁבִים בִּיהוּדָה	29 Man beschloss, jeder von den Jüngern solle nach seinem Vermögen den Brüdern in Judäa etwas zur Unterstützung senden.
30 וְכֵן גַּם־עָשֹוּ וַיִּשְׁלְחוּ אֶל־הַזְּקֵנִים עַל־יְדֵי בַּר־נַבָּא וְשָׁאוּל	30 Das taten sie auch und schickten ihre Gaben durch Barnabas und Saulus an die Ältesten.