Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לָאָדוֹן כִּי שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ הֶעֱמִיד וְהִטְבִּיל תַּלְמִידִים הַרְבֵּה מִיּוֹחָנָן	1 Quand Jésus apprit que les Pharisiens avaient entendu dire qu'il faisait plus de disciples et en baptisaitplus que Jean --
2 וְאוּלָם יֵשׁוּעַ הוּא לֹא הִטְבִּיל כִּי אִם־תַּלְמִידָיו	2 bien qu'à vrai dire Jésus lui-même ne baptisât pas, mais ses disciples --,
3 וַיַּעֲזֹב אֶת־אֶרֶץ יְהוּדָה וַיֵּלֶךְ שֵׁנִית הַגָּלִילָה	3 il quitta la Judée et s'en retourna en Galilée.
4 וַיְהִי־לוֹ לַעֲבֹר בְּאֶרֶץ שֹׁמְרוֹן	4 Or il lui fallait traverser la Samarie.
5 וַיָּבֹא לְעִיר מֵעָרֵי שֹׁמְרוֹן וּשְׁמָהּ סוּכַר הִיא מִמּוּל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־נְתָנָהּ יַעֲקֹב לִבְנוֹ לְיוֹסֵף	5 Il arrive donc à une ville de Samarie appelée Sychar, près de la terre que Jacob avait donnée à son filsJoseph.
6 וְשָׁם בְּאֵר יַעֲקֹב וְיֵשׁוּעַ הָיָה עָיֵף מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֵּשֶׁב־לוֹ עַל־הַבְּאֵר וְהָעֵת כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית	6 Là se trouvait le puits de Jacob. Jésus, fatigué par la marche, se tenait donc assis près du puits. C'étaitenviron la sixième heure.
7 וַתָּבֹא אִשָּׁה מִשֹּׁמְרוֹן לִשְׁאָב־מָיִם וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ תְּנִי־נָא לִי לִשְׁתּוֹת	7 Une femme de Samarie vient pour puiser de l'eau. Jésus lui dit: "Donne-moi à boire."
8 כִּי תַלְמִידָיו הָלְכוּ הָעִירָה לִקְנוֹת אֹכֶל	8 Ses disciples en effet s'en étaient allés à la ville pour acheter de quoi manger.
9 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה הַשֹּׁמְרוֹנִית הֵן יְהוּדִי אַתָּה וְאֵיכָכָה תִּשְׁאַל מִמֶּנִּי לִשְׁתּוֹת וְאָנֹכִי אִשָּׁה שֹׁמְרוֹנִית כִּי־לֹא יִתְעָרְבוּ הַיְּהוּדִים עִם־הַשֹּׁמְרוֹנִים	9 La femme samaritaine lui dit: "Comment! toi qui es Juif, tu me demandes à boire à moi qui suis unefemme samaritaine?" (Les Juifs en effet n'ont pas de relations avec les Samaritains.)
10 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ לוּ יָדַעַתְּ אֶת־מַתַּת אֱלֹהִים וּמִי הוּא הָאֹמֵר אֵלַיִךְ תְּנִי־נָא לִי לִשְׁתּוֹת כִּי עַתָּה שָׁאַלְתְּ מִמֶּנּוּ וְנָתַן לָךְ מַיִם חַיִּים	10 Jésus lui répondit: "Si tu savais le don de Dieu et qui est celui qui te dit: Donne-moi à boire, c'est toiqui l'aurais prié et il t'aurait donné de l'eau vive."
11 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי הֵן אֵין־לְךָ כְלִי לִשְׁאָב־בּוֹ וְהַבְּאֵר עֲמֻקָּה וּמֵאַיִן לְךָ אֵפוֹא מַיִם חַיִּים	11 Elle lui dit: "Seigneur, tu n'as rien pour puiser, et le puits est profond. D'où l'as-tu donc, l'eau vive?
12 הַאַתָּה גָדוֹל מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ אֲשֶׁר נָתַן־לָנוּ אֶת־הַבְּאֵר הַזֹּאת וַיֵּשְׁתְּ מִמֶּנָּה הוּא וּבָנָיו וּבְעִירוֹ	12 Serais-tu plus grand que notre père Jacob, qui nous a donné ce puits et y a bu lui-même, ainsi que sesfils et ses bêtes?"
13 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ כָּל־הַשֹּׁתֶה מִן־הַמַּיִם הָאֵלֶּה יָשׁוּב וְיִצְמָא	13 Jésus lui répondit: "Quiconque boit de cette eau aura soif à nouveau;
14 וַאֲשֶׁר יִשְׁתֶּה מִן־הַמַּיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם כִּי הַמַּיִם אֲשֶׁר אֶתֶּן־לוֹ יִהְיוּ בְקִרְבּוֹ לִמְקוֹר מַיִם נֹבְעִים לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים	14 mais qui boira de l'eau que je lui donnerai n'aura plus jamais soif; l'eau que je lui donnerai deviendraen lui source d'eau jaillissant en vie éternelle."
15 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי תְּנָה־לִּי הַמַּיִם הָהֵם לְמַעַן לֹא־אֶצְמָא עוֹד וְלֹא אוֹסִיף לָבוֹא הֵנָּה לִשְׁאֹב	15 La femme lui dit: "Seigneur, donne-moi cette eau, afin que je n'aie plus soif et ne vienne plus ici pourpuiser."
16 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ לְכִי וְקִרְאִי לְאִישֵׁךְ וְשׁוּבִי הֲלוֹם	16 Il lui dit: "Va, appelle ton mari et reviens ici."
17 וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר אֵין לִי אִישׁ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ כֵּן דִּבַּרְתְּ אֵין לִי אִישׁ	17 La femme lui répondit: "Je n'ai pas de mari." Jésus lui dit: "Tu as bien fait de dire: Je n'ai pas de mari,
18 כִּי בְּעָלִים חֲמִשָּׁה הָיוּ לָךְ וַאֲשֶׁר לָךְ עַתָּה אֵינֶנּוּ בַּעְלֵךְ לָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ	18 car tu as eu cinq maris et celui que tu as maintenant n'est pas ton mari; en cela tu dis vrai."
19 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי רֹאָה אָנֹכִי כִּי נָבִיא אַתָּה	19 La femme lui dit: "Seigneur, je vois que tu es un prophète...
20 אֲבוֹתֵינוּ הִשְׁתַּחֲווּ בָּהָר הַזֶּה וְאַתֶּם אֹמְרִים כִּי יְרוּשָׁלַיִם הִיא הַמָּקוֹם הַנִּבְחָר לְהִשְׁתַּחֲוֺת שָׁמָּה	20 Nos pères ont adoré sur cette montagne et vous, vous dites: C'est à Jérusalem qu'est le lieu où il fautadorer."
21 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אִשָּׁה הַאֲמִינִי לִי כִּי תָבוֹא שָׁעָה אֲשֶׁר לֹא־בָהָר הַזֶּה אַף־לֹא בִירוּשָׁלַיִם תִּשְׁתַּחֲווּ לָאָב	21 Jésus lui dit: "Crois-moi, femme, l'heure vient où ce n'est ni sur cette montagne ni à Jérusalem quevous adorerez le Père.
22 אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר יָדָעְנוּ כִּי הַיְשׁוּעָה מִן־הַיְּהוּדִים הִיא	22 Vous, vous adorez ce que vous ne connaissez pas; nous, nous adorons ce que nous connaissons, car lesalut vient des Juifs.
23 אוּלָם תָּבוֹא שָׁעָה וְעַתָּה הִיא אֲשֶׁר עֹבְדֵי אֵל־הָאֲמִתִּים יִשְׁתַּחֲווּ לָאָב בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת כִּי בְּמִשְׁתַּחֲוִים כָּאֵלֶּה חָפֵץ הָאָב	23 Mais l'heure vient - et c'est maintenant - où les véritables adorateurs adoreront le Père dans l'esprit etla vérité, car tels sont les adorateurs que cherche le Père.
24 הָאֱלֹהִים רוּחַ הוּא וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים לוֹ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּחֲוֺת בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת	24 Dieu est esprit, et ceux qui adorent, c'est dans l'esprit et la vérité qu'ils doivent adorer."
25 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה יָדַעְתִּי כִּי־יָבֹא הַמָּשִׁיחַ הַנִּקְרָא כְּרִיסְטוֹס הוּא בְּבֹאוֹ יַגִּיד לָנוּ אֶת־כֹּל	25 La femme lui dit: "Je sais que le Messie doit venir, celui qu'on appelle Christ. Quand il viendra, ilnous expliquera tout."
26 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר אֵלָיִךְ	26 Jésus lui dit: "Je le suis, moi qui te parle."
27 וַיְהִי הוּא מְדַבֵּר כָּכָה וְתַלְמִידָיו בָּאוּ וַיִּתְמְהוּ עַל־דַּבְּרוֹ עִם־אִשָּׁה אַךְ לֹא אָמַר־לוֹ אִישׁ מַה־זֶּה תִשְׁאַל אוֹ מַה־תְּדַבֵּר עִמָּהּ	27 Là-dessus arrivèrent ses disciples, et ils s'étonnaient qu'il parlât à une femme. Pourtant pas un ne dit:"Que cherches-tu?" Ou: "De quoi lui parles-tu?"
28 וַתַּעֲזֹב הָאִשָּׁה אֶת־כַּדָּהּ וַתֵּלֶךְ הָעִירָה וַתֹּאמֶר אֶל־הָאֲנָשִׁים	28 La femme alors laissa là sa cruche, courut à la ville et dit aux gens:
29 בֹּאוּ וּרְאוּ אִישׁ אֲשֶׁר הִגִּיד לִי כָּל־אֲשֶׁר עָשִׂיתִי הֲכִי־זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ	29 "Venez voir un homme qui m'a dit tout ce que j'ai fait. Ne serait-il pas le Christ?"
30 וַיֵּצְאוּ מִן־הָעִיר וַיָּבֹאוּ אֵלָיו	30 Ils sortirent de la ville et ils se dirigeaient vers lui.
31 טֶרֶם יָבֹאוּ וְתַלְמִידָיו בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר אֱכֹל־נָא אֲדֹנִי	31 Entre-temps, les disciples le priaient, en disant: "Rabbi, mange."
32 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֶשׁ־לִי אֹכֶל לֶאֱכֹל אֲשֶׁר אַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם	32 Mais il leur dit: "J'ai à manger un aliment que vous ne connaissez pas."
33 וַיֹּאמְרוּ הַתַּלְמִידִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הֲכִי הֵבִיא לוֹ אִישׁ לֶאֱכֹל	33 Les disciples se disaient entre eux: "Quelqu'un lui aurait-il apporté à manger?" Jésus leur dit:
34 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ מַאֲכָלִי הוּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן שֹׁלְחִי וּלְהַשְׁלִים מַעֲשֵׂהוּ	34 "Ma nourriture est de faire la volonté de celui qui m'a envoyé et de mener son oeuvre à bonne fin.
35 הֲלֹא אַתֶּם תֹּאמְרוּ כִּי־עוֹד אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וְהַקָּצִיר בָּא הִנֵּה אֲנִי אֹמֵר לָכֶם שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ הַשָּׂדוֹת כִּי־כְבָר הִלְבִּינוּ לַקָּצִיר	35 Ne dites-vous pas: Encore quatre mois et vient la moisson? Eh bien! je vous dis: Levez les yeux etregardez les champs, ils sont blancs pour la moisson. Déjà
36 וְהַקּוֹצֵר יִקַּח שְׂכָרוֹ וְיֶאֱסֹף תְּבוּאָה לְחַיֵּי עוֹלָמִים לְמַעַן יִשְׂמְחוּ יַחְדָּו גַּם הַזֹּרֵעַ גַּם הַקּוֹצֵר	36 le moissonneur reçoit son salaire et récolte du fruit pour la vie éternelle, en sorte que le semeur seréjouit avec le moissonneur.
37 כִּי בָזֹאת אֱמֶת הַמָּשָׁל כִּי זֶה זֹרֵעַ וְאַחֵר יִקְצֹר	37 Car ici se vérifie le dicton: autre est le semeur, autre le moissonneur:
38 אָנֹכִי שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם לִקְצֹר אֶת־אֲשֶׁר לֹא עֲמַלְתֶּם בּוֹ וַאֲחֵרִים עָמְלוּ וְאַתֶּם נִכְנַסְתֶּם בַּעֲמָלָם	38 je vous ai envoyés moissonner là où vous ne vous êtes pas fatigués; d'autres se sont fatigués et vous,vous héritez de leurs fatigues."
39 וַיַּאֲמִינוּ בוֹ שֹׁמְרוֹנִים רַבִּים מִן־הָעִיר הַהִיא עַל־דְּבַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֵעִידָה לֵאמֹר הוּא הִגִּיד לִי אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשִׂיתִי	39 Un bon nombre de Samaritains de cette ville crurent en lui à cause de la parole de la femme, quiattestait: "Il m'a dit tout ce que j'ai fait."
40 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֵלָיו הַשֹּׁמְרוֹנִים וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ לָשֶׁבֶת אִתָּם וַיֵּשֶׁב שָׁם יוֹמָיִם	40 Quand donc ils furent arrivés près de lui, les Samaritains le prièrent de demeurer chez eux. Il ydemeura deux jours
41 וְעוֹד רַבִּים מֵהֵמָּה הֶאֱמִינוּ בוֹ בַּעֲבוּר דְּבָרוֹ	41 et ils furent bien plus nombreux à croire, à cause de sa parole,
42 וַיֹּאמְרוּ אֶל־הָאִשָּׁה מֵעַתָּה לֹא־בַעֲבוּר מַאֲמָרֵךְ נַאֲמִין כִּי בְאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ וַנֵּדַע כִּי־אָמְנָם זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעַ הָעוֹלָם	42 et ils disaient à la femme: "Ce n'est plus sur tes dires que nous croyons; nous l'avons nous-mêmesentendu et nous savons que c'est vraiment lui le sauveur du monde."
43 וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנֵי הַיָּמִים וַיֵּצֵא מִשָּׁם לָלֶכֶת הַגָּלִילָה	43 Après ces deux jours, il partit de là pour la Galilée.
44 אַף כִּי הוּא יֵשׁוּעַ הֵעִיד כִּי נָבִיא בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אֵינֶנּוּ נִכְבָּד	44 Jésus avait en effet témoigné lui-même qu'un prophète n'est pas honoré dans sa propre patrie.
45 וַיְהִי הוּא בָא אֶרֶץ הַגָּלִיל וַיַּאַסְפֻהוּ אַנְשֵׁי הַגָּלִיל כִּי רָאוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה בִירוּשָׁלַיִם בִּימֵי הֶחָג כִּי גַם־הֵם עָלוּ לָחֹג אֶת־הֶחָג	45 Quand donc il vint en Galilée, les Galiléens l'accueillirent, ayant vu tout ce qu'il avait fait à Jérusalemlors de la fête; car eux aussi étaient venus à la fête.
46 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ עוֹד הַפַּעַם אֶל־קָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל מְקוֹם שֹוּמוֹ הַמַּיִם לְיָיִן וְאִישׁ הָיָה מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנוֹ חֹלֶה בִּכְפַר־נַחוּם	46 Il retourna alors à Cana de Galilée, où il avait changé l'eau en vin. Et il y avait un fonctionnaire royal,dont le fils était malade à Capharnaüm.
47 וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי־בָא יֵשׁוּעַ מִיהוּדָה לְאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֵּלֶךְ אֵלָיו וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ לָרֶדֶת וּלְרַפֵּא אֶת־בְּנוֹ כִּי קָרַב לָמוּת	47 Apprenant que Jésus était arrivé de Judée en Galilée, il s'en vint le trouver et il le priait de descendreguérir son fils, car il allait mourir.
48 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם־לֹא תִרְאוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים לֹא תַאֲמִינוּ	48 Jésus lui dit: "Si vous ne voyez des signes et des prodiges, vous ne croirez pas!"
49 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ אֲשֶׁר מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִי רְדָה־נָּא בְּטֶרֶם יָמוּת בְּנִי	49 Le fonctionnaire royal lui dit: "Seigneur, descends avant que ne meure mon petit enfant."
50 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֶךְ־לְךָ בִּנְךָ חָי וְהָאִישׁ הֶאֱמִין לַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו יֵשׁוּעַ וַיֵּלַךְ	50 Jésus lui dit: "Va, ton fils vit." L'homme crut à la parole que Jésus lui avait dite et il se mit en route.
51 וַיְהִי בְרִדְתּוֹ וַיִּפְגְּעוּ־בוֹ עֲבָדָיו וַיְבַשְּׂרוּ אֹתוֹ כִּי־חַי בְּנוֹ	51 Déjà il descendait, quand ses serviteurs, venant à sa rencontre, lui dirent que son enfant était vivant.
52 וַיִּדְרשׁ מֵאִתָּם אֶת־הַשָּׁעָה אֲשֶׁר־בָּהּ רָוַח לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תְּמוֹל בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית עֲזָבַתּוּ הַקַּדָּחַת	52 Il s'informa auprès d'eux de l'heure à laquelle il s'était trouvé mieux. Ils lui dirent: "C'est hier, à laseptième heure, que la fièvre l'a quitté."
53 וַיֵּדַע אָבִיו כִּי הָיְתָה הַשָּׁעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לוֹ יֵשׁוּעַ בִּנְךָ חָי וַיַּאֲמֵן הוּא וְכָל־בֵּיתוֹ	53 Le père reconnut que c'était l'heure où Jésus lui avait dit: "Ton fils vit", et il crut, lui avec sa maisontout entière.
54 זֶה הוּא הָאוֹת הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ בְּבֹאוֹ מִיהוּדָה לְאֶרֶץ הַגָּלִיל	54 Ce nouveau signe, le second, Jésus le fit à son retour de Judée en Galilée.