Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר וְהַדָּבָר הָיָה אֵת הָאֱלֹהִים וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר	1 In principio erat Verbum, et Verbum erat apud Deum, et Deus erat Verbum.
2 הוּא הָיָה בְרֵאשִׁית אֵצֶל הָאֱלֹהִים	2 Hoc erat in principio apud Deum.
3 הַכֹּל נִהְיָה עַל־יָדוֹ וּמִבַּלְעָדָיו לֹא נִהְיָה כָּל־אֲשֶׁר נִהְיָה	3 Omnia per ipsum facta sunt, et sine ipsofactum est nihil, quod factum est;
4 בּוֹ הָיוּ חַיִּים וְהַחַיִּים הָיוּ אוֹר בְּנֵי הָאָדָם	4 in ipso vita erat, et vita erat luxhominum,
5 וְהָאוֹר בַּחשֶׁךְ זָרָח וְהַחשֶׁךְ לֹא הִשִּׂיגוֹ	5 et lux in tenebris lucet, et tenebrae eam non comprehenderunt.
6 וַיְהִי אִישׁ שָׁלוּחַ מֵאֵת הָאֱלֹהִים וּשְׁמוֹ יוֹחָנָן	6 Fuit homo missus a Deo, cui nomen erat Ioannes;
7 הוּא בָא לְעֵדוּת לְהָעִיד עַל־הָאוֹר לְמַעַן יַאֲמִינוּ כֻלָּם עַל־יָדוֹ	7 hic venit in testimonium, uttestimonium perhiberet de lumine, ut omnes crederent per illum.
8 הוּא לֹא־הָיָה הָאוֹר כִּי אִם־לְהָעִיד עַל־הָאוֹר	8 Non erat illelux, sed ut testimonium perhiberet de lumine.
9 הָאוֹר הָאֲמִתִּי הַמֵּאִיר לְכָל־אָדָם הָיָה בָא אֶל־הָעוֹלָם	9 Erat lux vera, quae illuminat omnem hominem, veniens in mundum.
10 בָּעוֹלָם הָיָה וְעַל־יָדוֹ נִהְיָה הָעוֹלָם וְהָעוֹלָם לֹא הִכִּירוֹ	10 In mundoerat, et mundus per ipsum factus est, et mundus eum non cognovit.
11 הוּא בָא אֶל־אֲשֶׁר לוֹ וַאֲשֶׁר־הֵמָּה לוֹ לֹא קִבְּלֻהוּ	11 In propriavenit, et sui eum non receperunt.
12 וְהַמְקַבְּלִים אֹתוֹ נָתַן־עֹז לָמוֹ לִהְיוֹת בָּנִים לֵאלֹהִים הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ	12 Quotquot autem acceperunt eum, dedit eis potestatem filios Dei fieri, his,qui credunt in nomine eius,
13 אֲשֶׁר לֹא מִדָּם וְלֹא מֵחֵפֶץ הַבָּשָׂר אַף לֹא־מֵחֵפֶץ גָּבֶר כִּי אִם־מֵאֱלֹהִים נוֹלָדוּ	13 qui non ex sanguinibus neque ex voluntate carnisneque ex voluntate viri, sed ex Deo nati sunt.
14 וְהַדָּבָר נִהְיָה בָשָׂר וַיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכֵנוּ וַנֶּחֱזֶה תִפְאַרְתּוֹ כְּתִפְאֶרֶת הַיָּחִיד הַנּוֹלָד מִן־הָאָב רַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת	14 Et Verbum caro factum est et habitavit in nobis; et vidimus gloriam eius,gloriam quasi Unigeniti a Patre, plenum gratiae et veritatis.
15 וְיוֹחָנָן מֵעִיד עָלָיו וַיִּקְרָא לֵאמֹר הִנֵּה זֶה הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי עָלָיו הַבָּא אַחֲרַי הָיָה לְפָנָי כִּי קֹדֶם־לִי הָיָה	15 Ioannes testimonium perhibet de ipso et clamat dicens: “ Hic erat, quemdixi: Qui post me venturus est, ante me factus est, quia prior me erat ”.
16 וּמִמְּלוֹאוֹ לָקַחְנוּ כֻלָּנוּ חֶסֶד עַל־חָסֶד	16 Et de plenitudine eius nos omnes accepimus, et gratiam pro gratia;
17 כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּיַד־משֶׁה וְהַחֶסֶד וְהָאֱמֶת בָּאוּ עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	17 quialex per Moysen data est, gratia et veritas per Iesum Christum facta est.
18 אֵת הָאֱלֹהִים לֹא־רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם הַבֵּן הַיָּחִיד אֲשֶׁר בְּחֵיק הָאָב הוּא הוֹדִיעַ	18 Deumnemo vidit umquam; unigenitus Deus, qui est in sinum Patris, ipse enarravit.
19 וְזֹאת הִיא עֵדוּת יוֹחָנָן בִּשְׁלֹחַ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם כֹּהֲנִים וּלְוִּיִם לִשְׁאֹל אֹתוֹ מִי אָתָּה	19 Et hoc est testimonium Ioannis, quando miserunt ad eum Iudaei ab Hierosolymissacerdotes et Levitas, ut interrogarent eum: “ Tu quis es? ”.
20 וַיּוֹדֶה וְלֹא כִחֵשׁ וַיּוֹדֶה לֵאמֹר אֲנִי אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ	20 Etconfessus est et non negavit; et confessus est: “ Non sum ego Christus ”.
21 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ מִי אֵפוֹא אָתָּה הַאַתָּה אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֵינֶנִּי הַאַתָּה הַנָּבִיא וַיַּעַן לֹא	21 Et interrogaverunt eum: “ Quid ergo? Elias es tu? ”. Et dicit: “ Non sum”. “ Propheta es tu? ”. Et respondit: “ Non ”.
22 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מִי־זֶה אָתָּה לְמַעַן נָשִׁיב לְשֹׁלְחֵינוּ דָּבָר מַה־תֹּאמַר עָלֶיךָ	22 Dixerunt ergo ei:“ Quis es? Ut responsum demus his, qui miserunt nos. Quid dicis de teipso? ”.
23 וַיֹּאמֶר אֲנִי קוֹל קוֹרֵא בַמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא	23 Ait: “ Ego vox clamantis in deserto: “Dirigite viam Domini”, sicut dixit Isaias propheta ”.
24 וְהַמְשֻׁלָּחִים הָיוּ מִן־הַפְּרוּשִׁים	24 Et qui missi fuerant, erant ex pharisaeis;
25 וַיִּשְׁאָלֻהוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַדּוּעַ אֵפוֹא מַטְבִּיל אַתָּה אִם־אֵינְךָ הַמָּשִׁיחַ אוֹ אֵלִיָּה אוֹ הַנָּבִיא	25 et interrogaverunt eum et dixerunt ei: “ Quid ergo baptizas, si tu non esChristus neque Elias neque propheta? ”.
26 וַיַּעַן אֹתָם יוֹחָנָן וַיֹּאמַר אָנֹכִי מַטְבִּיל בַּמָּיִם וּבְתוֹכְכֶם עוֹמֵד אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אוֹתוֹ	26 Respondit eis Ioannes dicens: “Ego baptizo in aqua; medius vestrum stat, quem vos non scitis,
27 הוּא הַבָּא אַחֲרַי אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָי וַאֲנִי נְקַלֹּתִי מֵהַתִּיר שְׂרוֹךְ נְעָלָיו	27 qui post meventurus est, cuius ego non sum dignus, ut solvam eius corrigiam calceamenti ”.
28 זֹאת הָיְתָה בְּבֵית עֲבָרָה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹחָנָן מַטְבִּיל שָׁם	28 Haec in Bethania facta sunt trans Iordanem, ubi erat Ioannes baptizans.
29 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּרְא יוֹחָנָן אֶת־יֵשׁוּעַ בָּא אֵלָיו וַיֹּאמַר הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנֹּשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם	29 Altera die videt Iesum venientem ad se et ait: “ Ecce agnus Dei, qui tollitpeccatum mundi.
30 זֶה הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי עָלָיו אַחֲרַי יָבֹא אִישׁ אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָי כִּי קֹדֶם־לִי הָיָה	30 Hic est, de quo dixi: Post me venit vir, qui ante me factusest, quia prior me erat.
31 וַאֲנִי לֹא יְדַעְתִּיו כִּי אִם־בַּעֲבוּר יִגָּלֶה בְּיִשְׂרָאֵל בָּאתִי אֲנִי לִטְבֹּל בַּמָּיִם	31 Et ego nesciebam eum, sed ut manifestetur Israel,propterea veni ego in aqua baptizans ”.
32 וַיָּעַד יוֹחָנָן וַיֹּאמַר חָזִיתִי הָרוּחַ כִּדְמוּת יוֹנָה יֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם וַתָּנַח עָלָיו	32 Et testimonium perhibuit Ioannesdicens: “ Vidi Spiritum descendentem quasi columbam de caelo, et mansit supereum;
33 וַאֲנִי לֹא יְדַעְתִּיו אוּלָם הַשֹּׁלֵחַ אֹתִי לִטְבֹּל בַּמַּיִם הוּא אָמַר אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־תִּרְאֶה הָרוּחַ יֹרֶדֶת וְנָחָה עָלָיו הִנֵּה זֶה הוּא אֲשֶׁר יִטְבֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ	33 et ego nesciebam eum, sed, qui misit me baptizare in aqua, ille mihidixit: “Super quem videris Spiritum descendentem et manentem super eum, hicest qui baptizat in Spiritu Sancto”.
34 וַאֲנִי רָאִיתִי וָאָעִידָה כִּי זֶה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים	34 Et ego vidi et testimonium perhibuiquia hic est Filius Dei ”.
35 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּסֶף יוֹחָנָן וַיַּעֲמֹד וּשְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו עִמּוֹ	35 Altera die iterum stabat Ioannes et ex discipulis eius duo,
36 וַיַּבֵּט אֶל־יֵשׁוּעַ וְהוּא מִתְהַלֵּךְ וַיֹּאמַר הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים	36 et respiciensIesum ambulantem dicit: “ Ecce agnus Dei ”.
37 וּשְׁנֵי תַלְמִידָיו שָׁמְעוּ אֶת־דְּבָרוֹ וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ	37 Et audierunt eum duodiscipuli loquentem et secuti sunt Iesum.
38 וַיִּפֶן יֵשׁוּעַ אַחֲרָיו וַיַּרְא אֹתָם הֹלְכִים אַחֲרָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־תְּבַקֵּשׁוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבִּי פֵּרוּשׁוֹ מוֹרִי אֵיפֹה תָלִין	38 Conversus autem Iesus et videns eossequentes se dicit eis: “ Quid quaeritis? ”. Qui dixerunt ei: “ Rabbi —quod dicitur interpretatum Magister — ubi manes? ”.
39 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ וּרְאוּ וַיָּבֹאוּ וַיִּרְאוּ אֶת־מְקוֹם מְלוֹנוֹ וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא וְהָעֵת כַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית	39 Dicit eis: “ Veniteet videbitis ”. Venerunt ergo et viderunt, ubi maneret, et apud eum manseruntdie illo; hora erat quasi decima.
40 וְאֶחָד מִן־הַשְּׁנַיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מֵאֵת יוֹחָנָן וְהָלְכוּ אַחֲרָיו הוּא אַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס	40 Erat Andreas, frater Simonis Petri, unus ex duobus, qui audierant ab Ioanneet secuti fuerant eum.
41 הוּא פָּגַשׁ בָּרִאשׁוֹנָה אֵת שִׁמְעוֹן אָחִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת־הַמָּשִׁיחַ מָצָאנוּ אֲשֶׁר תַּרְגּוּמוֹ כְּרִיסְטוֹס	41 Invenit hic primum fratrem suum Simonem et dicit ei:“ Invenimus Messiam ” — quod est interpretatum Christus;
42 וַיּוֹלִיכֵהוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיְהִי כְּהַבִּיט אֵלָיו יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה לְךָ יִקָּרֵא כֵיפָא אֲשֶׁר תַּרְגּוּמוֹ פֶּטְרוֹס	42 adduxit eumad Iesum. Intuitus eum Iesus dixit: “ Tu es Simon filius Ioannis; tu vocaberisCephas ” — quod interpretatur Petrus.
43 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיּוֹאֶל יֵשׁוּעַ לָצֵאת הַגָּלִילָה וַיִּמְצָא אֶת־פִילִפּוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי	43 In crastinum voluit exire in Galilaeam et invenit Philippum. Et dicit eiIesus: “ Sequere me ”.
44 וּפִילִפּוֹס הָיָה מִבֵּית־צָיְדָה עִיר אַנְדְּרַי וּפֶטְרוֹס	44 Erat autem Philippus a Bethsaida, civitate Andreaeet Petri.
45 וַיִּפְגַּע פִילִפּוֹס אֶת־נְתַנְאֵל וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָצָאנוּ אֹתוֹ אֲשֶׁר כָּתַב משֶׁה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים אֶת־יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹסֵף מִנְּצָרֶת	45 Invenit Philippus Nathanael et dicit ei: “ Quem scripsit Moysesin Lege et Prophetae invenimus, Iesum filium Ioseph a Nazareth ”.
46 וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְתַנְאֵל הֲמִנְּצֶרֶת תֵּצֵא־לָנוּ טוֹבָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִילִפּוֹס בֹּא וּרְאֵה	46 Et dixitei Nathanael: “ A Nazareth potest aliquid boni esse? ”. Dicit ei Philippus:“ Veni et vide ”.
47 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־נְתַנְאֵל בָּא לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר עָלָיו הִנֵּה בֶאֱמֶת בֶּן־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אֵין־בּוֹ רְמִיָּה	47 Vidit Iesus Nathanael venientem ad se et dicit de eo:“ Ecce vere Israelita, in quo dolus non est ”.
48 וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְתַנְאֵל מֵאַיִן יְדַעְתָּנִי וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לוֹ בְּטֶרֶם קָרָא לְךָ פִילִפּוֹס בִּהְיוֹתְךָ תַּחַת הַתְּאֵנָה אָנֹכִי רְאִיתִיךָ	48 Dicit ei Nathanael: “Unde me nosti? ”. Respondit Iesus et dixit ei: “ Priusquam te Philippusvocaret, cum esses sub ficu, vidi te ”.
49 וַיַּעַן נְתַנְאֵל וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי אַתָּה בֶן־אֱלֹהִים אַתָּה הוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל	49 Respondit ei Nathanael: “ Rabbi,tu es Filius Dei, tu rex es Israel! ”.
50 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו עַל־אָמְרִי לְךָ כִּי־תַחַת הַתְּאֵנָה רְאִיתִיךָ הֶאֱמַנְתָּ הִנֵּה גְּדֹלוֹת מֵאֵלֶּה תִּרְאֶה	50 Respondit Iesus et dixit ei: “Quia dixi tibi: Vidi te sub ficu, credis? Maiora his videbis ”.
51 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם מֵעַתָּה תִּרְאוּ הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים עַל בֶּן־הָאָדָם	51 Et dicitei: “ Amen, amen dico vobis: Videbitis caelum apertum et angelos Deiascendentes et descendentes supra Filium hominis ”.