Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיֵּרֶד בָּאֳנִיָּה וַיַּעֲבֹר וַיָּבֹא אֶל־עִירוֹ	1 Et ascendens in naviculam transfretavit et venit in civita tem suam.
2 וְהִנֵּה הֵם מְבִיאִים אֵלָיו אִישׁ נְכֵה אֵבָרִים וְהוּא מֻשְׁכָּב עַל־הַמִּטָּה וַיְהִי כִּרְאוֹת יֵשׁוּעַ אֶת־אֱמוּנָתָם וַיֹּאמֶר אֶל־נְכֵה הָאֵבָרִים חֲזַק בְּנִי נִסְלְחוּ־לְךָ חַטֹּאתֶיךָ	2 Etecce offerebant ei paralyticum iacentem in lecto. Et videns Iesus fidem illorum,dixit paralytico: “ Confide, fili; remittuntur peccata tua ”.
3 וְהִנֵּה אֲנָשִׁים מִן־הַסּוֹפְרִים אָמְרוּ בִלְבָבָם מְגַדֵּף הוּא	3 Et eccequidam de scribis dixerunt intra se: “ Hic blasphemat ”.
4 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־מַחְשְׁבֹתָם וַיֹּאמַר לָמָּה תַחְשְׁבוּ רָעָה בִּלְבַבְכֶם	4 Et cum vidissetIesus cogitationes eorum, dixit: “ Ut quid cogitatis mala in cordibus vestris?
5 כִּי מָה הַנָּקֵל הֶאָמֹר נִסְלְחוּ־לְךָ חַטֹּאתֶיךָ אִם־אָמֹר קוּם הִתְהַלֵּךְ	5 Quid enim est facilius, dicere: “Dimittuntur peccata tua”, aut dicere: “Surgeet ambula”?
6 אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּן כִּי בֶן־הָאָדָם יֶשׁ־לוֹ הַשָּׁלְטָן בָּאָרֶץ לִסְלֹחַ חֲטָאִים וַיֹּאמֶר אֶל־נְכֵה הָאֵבָרִים קוּם שָׂא אֶת־מִטָּתְךָ וְלֶךְ־לְךָ אֶל־בֵּיתֶךָ	6 Ut sciatis autem quoniam Filius hominis habet potestatem interra dimittendi peccata — tunc ait paralytico - : Surge, tolle lectum tuum etvade in domum tuam ”.
7 וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ לְבֵיתוֹ	7 Et surrexit et abiit in domum suam.
8 וַהֲמוֹן הָעָם כִּרְאוֹתָם זֹאת הִשְׁתּוֹמְמוּ וַיְשַׁבְּחוּ אֶת־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן שָׁלְטָן כָּזֶה לִבְנֵי אָדָם	8 Videntes autemturbae timuerunt et glorificaverunt Deum, qui dedit potestatem talem hominibus.
9 וַיְהִי בַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיַּרְא אִישׁ ישֵׁב בְּבֵית־הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ מַתָּי וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְכָה אַחֲרָי וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו	9 Et cum transiret inde Iesus, vidit hominem sedentem in teloneo, Matthaeumnomine, et ait illi: “Sequere me”. Et surgens secutus est eum.
10 וַיְהִי בַּהֲסִבּוֹ בְּבֵיתוֹ וְהִנֵּה מוֹכְסִים וְחַטָּאִים רַבִּים בָּאוּ וַיָּסֵבּוּ עִם־יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו	10 Et factum est, discumbente eo in domo, ecce multi publicani et peccatoresvenientes simul discumbebant cum Iesu et discipulis eius.
11 וַיִּרְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ אֶל־תַּלְמִידָיו מַדּוּעַ עִם־הַמּוֹכְסִים וְהַחַטָּאִים אֹכֵל רַבְּכֶם	11 Et videntespharisaei dicebant discipulis eius: “ Quare cum publicanis et peccatoribusmanducat magister vester? ”.
12 וַיִּשְׁמַע זֹאת יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַחֲזָקִים אֵינָם צְרִיכִים לְרֹפֵא כִּי אִם־הַחוֹלִים	12 At ille audiens ait: “ Non est opusvalentibus medico sed male habentibus.
13 וְאַתֶּם צְאוּ וְלִמְדוּ מָה הוּא חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח כִּי לֹא־בָאתִי לִקְרֹא אֶת־הַצַּדִּיקִים כִּי אִם־אֶת־הַחַטָּאִים לִתְשׁוּבָה	13 Euntes autem discite quid est: “Misericordiam volo et non sacrificium”.Non enim veni vocare iustos sed peccatores ”.
14 וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ וְהַפְּרוּשִׁים צָמִים הַרְבֵּה וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים	14 Tunc accedunt ad eum discipuli Ioannis dicentes: “ Quare nos et pharisaeiieiunamus frequenter, discipuli autem tui non ieiunant? ”.
15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֵיךְ יוּכְלוּ בְּנֵי הַחֻפָּה לְהִתְאַבֵּל בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֻקַּח מֵאִתָּם הֶחָתָן וְאָז יָצוּמוּ	15 Et ait illisIesus: “ Numquid possunt convivae nuptiarum lugere, quamdiu cum illis estsponsus? Venient autem dies, cum auferetur ab eis sponsus, et tunc ieiunabunt.
16 אֵין שָׂמִים טְלַאי חָדָשׁ עַל־שִׂמְלָה בָלָה כִּי יִנָּתֵק הַטְּלַאי מִן־הַשִּׂמְלָה וְתֵרֹעַ הַקְּרִיעָה	16 Nemo autem immittit commissuram panni rudis in vestimentum vetus; tollit enimsupplementum eius a vestimento, et peior scissura fit.
17 וְאֵין נוֹתְנִים יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בָּלִים פֶּן־יִבָּקְעוּ הַנֹּאדוֹת וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֹאבֵדוּ אֲבָל נוֹתְנִים אֶת־הַיַּיִן הֶחָדָשׁ בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו יִשָּׁמֵרוּ	17 Neque mittunt vinumnovum in utres veteres, alioquin rumpuntur utres, et vinum effunditur, et utrespereunt; sed vinum novum in utres novos mittunt, et ambo conservantur ”.
18 וַיְהִי הוּא מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת־אֵלֶּה וְהִנֵּה אַחַד הַשָּׂרִים בָּא וַיִּשְׁתַּחוּ־לוֹ וַיֹּאמַר עַתָּה זֶה מֵתָה בִתִּי בֹּא־נָא וְשִׂים אֶת־יָדְךָ עָלֶיהָ וְתִחְיֶה	18 Haec illo loquente ad eos, ecce princeps unus accessit et adorabat eumdicens: “ Filia mea modo defuncta est; sed veni, impone manum tuam super eam,et vivet ”.
19 וַיָּקָם יֵשׁוּעַ וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו הוּא וְתַלְמִידָיו	19 Et surgens Iesus sequebatur eum et discipuli eius.
20 וְהִנֵּה אִשָּׁה זָבַת דָּם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה נִגְּשָׁה מֵאַחֲרָיו וַתִּגַּע בִּכְנַף בִּגְדוֹ	20 Et ecce mulier, quae sanguinis fluxum patiebatur duodecim annis, accessitretro et tetigit fimbriam vestimenti eius.
21 כִּי אָמְרָה בְּלִבָּהּ אַךְ אִם־אֶגַּע בְּבִגְדוֹ אִוָּשֵׁעַ	21 Dicebat enim intra se: “ Sitetigero tantum vestimentum eius, salva ero ”.
22 וַיִּפֶן יֵשׁוּעַ וַיַּרְא אוֹתָהּ וַיֹּאמַר חִזְקִי בִתִּי אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה לָּךְ וַתִּוָּשַׁע הָאִשָּׁה מִן־הַשָּׁעָה הַהִיא	22 At Iesus conversus et videnseam dixit: “ Confide, filia; fides tua te salvam fecit ”. Et salva facta estmulier ex illa hora.
23 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל־בֵּית הַשָּׂר וַיַּרְא אֶת הַמְחַלְלִים בַּחֲלִילִים וְאֶת־הָעָם הַהוֹמֶה וַיֹּאמַר	23 Et cum venisset Iesus in domum principis et vidisset tibicines et turbamtumultuantem,
24 סוּרוּ מִפֹּה כִּי לֹא מֵתָה הַיַּלְדָּה אַךְ יְשֵׁנָה הִיא וַיִּשְׂחֲקוּ לוֹ	24 dicebat: “ Recedite; non est enim mortua puella, sed dormit”. Et deridebant eum.
25 וַיְהִי אַחֲרֵי גֹּרַשׁ הָעָם וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיֹּאחֶז בְּיָדָהּ וַתָּקָם הַנַּעֲרָה	25 At cum eiecta esset turba, intravit et tenuit manumeius, et surrexit puella.
26 וַתֵּצֵא הַשְּׁמוּעָה הַזֹּאת בְּכָל־הָאָרֶץ הַהִיא	26 Et exiit fama haec in universam terram illam.
27 וַיַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִוְרִים וְהֵמָּה צֹעֲקִים וְאֹמְרִים חָנֵּנוּ בֶּן־דָּוִד	27 Et transeunte inde Iesu, secuti sunt eum duo caeci clamantes et dicentes: “Miserere nostri, fili David! ”.
28 וּכְבוֹאוֹ הַבַּיְתָה נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַעִוְרִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֲמַאֲמִינִים אַתֶּם כִּי יֶשׁ־לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת זֹאת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֵּן אֲדֹנֵינוּ	28 Cum autem venisset domum, accesserunt adeum caeci, et dicit eis Iesus: “ Creditis quia possum hoc facere? ”. Dicuntei: “Utique, Domine”.
29 וַיִּגַּע בְּעֵינֵיהֶם וַיֹּאמַר יֵעָשֶׂה לָכֶם כֶּאֱמוּנַתְכֶם	29 Tunc tetigit oculos eorum dicens: “Secundum fidemvestram fiat vobis”.
30 וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵיהֶם וַיִּגְעַר־בָּם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר רְאוּ פֶּן־יִוָּדַע לְאִישׁ	30 Et aperti sunt oculi illorum. Et comminatus est illisIesus dicens: “ Videte, ne quis sciat ”.
31 וְהֵמָּה בְּצֵאתָם הִשְׁמִיעוּ אֶת־שָׁמְעוֹ בְּכָל־הָאָרֶץ הַהִיא	31 Illi autem exeuntesdiffamaverunt eum in universa terra illa.
32 הֵמָּה יָצָאוּ וְהִנֵּה הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ אִלֵּם אֲחוּז שֵׁד	32 Egressis autem illis, ecce obtulerunt ei hominem mutum, daemonium habentem.
33 וְכַאֲשֶׁר גֹּרַשׁ הַשֵּׁד וַיְדַבֵּר הָאִלֵּם וַיִּתְמַהּ הֲמוֹן הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמְרוּ מֵעוֹלָם לֹא־נִרְאֲתָה כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל	33 Et eiecto daemone, locutus est mutus. Et miratae sunt turbae dicentes: “Numquam apparuit sic in Israel! ”.
34 וְהַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ עַל־יְדֵי שַׂר הַשֵּׁדִים מְגָרֵשׁ הוּא אֵת הַשֵּׁדִים	34 Pharisaei autem dicebant: “ Inprincipe daemoniorum eicit daemones ”.
35 וָיָּסָב יֵשׁוּעַ בְּכָל־הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים וַיְלַמֵּד בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם וַיְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת וַיְרַפֵּא כָּל־מַחֲלָה וְכָל־מַדְוֶה בָּעָם	35 Et circumibat Iesus civitates omnes et castella, docens in synagogis eorum etpraedicans evangelium regni et curans omnem languorem et omnem infirmitatem.
36 וּבִרְאוֹתוֹ אֶת־הַהֲמוֹנִים נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶם כִּי הֵם עֲיֵפִים וְנִדָּחִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם רֹעֶה	36 Videns autem turbas, misertus est eis, quia erant vexati et iacentes sicut ovesnon habentes pastorem.
37 אָז יְדַבֵּר לְתַלְמִידָיו וַיֹּאמַר רַב הַקָּצִיר וְהַפֹּעֲלִים מְעַטִּים	37 Tunc dicit discipulis suis: “ Messis quidem multa,operarii autem pauci;
38 לָכֵן הִתְחַנְנוּ אֶל־בַּעַל הַקָּצִיר לִשְׁלֹחַ פֹּעֲלִים לִקְצִירוֹ	38 rogate ergo Dominum messis, ut mittat operarios inmessem suam ”.