Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מֵעֲשׂוֹת צִדְקַתְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם לְמַעַן־יִרְאוּ אֶתְכֶם וְאִם־לֹא אֵין־לָכֶם שָׂכָר מֵאֵת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם	1 Attendite, ne iustitiam vestram faciatis coram hominibus, ut vi deaminiab eis; alioquin mercedem non habetis apud Patrem vestrum, qui in caelis est.
2 לָכֵן בַּעֲשׂוֹתְךָ צְדָקָה אַל־תָּרִיעַ לְפָנֶיךָ בַּשּׁוֹפָר כְּמַעֲשֵׂה הַחֲנֵפִים בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וּבָרְחֹבוֹת לְמַעַן יְהַלְלוּ אוֹתָם הָאֲנָשִׁים אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לָקְחוּ אֶת־שְׂכָרָם	2 Cum ergo facies eleemosynam, noli tuba canere ante te, sicut hypocritae faciuntin synagogis et in vicis, ut honorificentur ab hominibus. Amen dico vobis:Receperunt mercedem suam.
3 וְאַתָּה בַּעֲשׂוֹתְךָ צְדָקָה אַל־תֵּדַע שְׂמֹאלְךָ אֵת אֲשֶׁר עֹשָׂה יְמִינֶךָ	3 Te autem faciente eleemosynam, nesciat sinistra tua quid faciat dextera tua,
4 לְמַעַן תִּהְיֶה צִדְקָתְךָ בַּסָּתֶר וְאָבִיךָ הָרֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים הוּא בַּגָּלוּי יִגְמְלֶךָ	4 ut sit eleemosyna tua in abscondito, et Pater tuus, qui videt in abscondito,reddet tibi.
5 וְכִי תִתְפַּלֵּל אַל־תְּהִי כַּחֲנֵפִים הָאֹהֲבִים לְהִתְפַּלֵּל בְּעָמְדָם בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וְאֵצֵל פִּנּוֹת הַשְּׁוָקִים לְמַעַן יֵרָאוּ לִבְנֵי אָדָם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לָקְחוּ אֶת־שְׂכָרָם	5 Et cum oratis, non eritis sicut hypocritae, qui amant in synagogis et inangulis platearum stantes orare, ut videantur ab hominibus. Amen dico vobis:Receperunt mercedem suam.
6 וְאַתָּה כִּי תִתְפַּלֵּל בּוֹא בְחֶדְרְךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעַדְךָ וְהִתְפַּלֵּל אֶל־אָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסָּתֶר וְאָבִיךָ הָרֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים הוּא בַּגָּלוּי יִגְמְלֶךָ	6 Tu autem cum orabis, intra in cubiculum tuum et,clauso ostio tuo, ora Patrem tuum, qui est in abscondito; et Pater tuus, quividet in abscondito, reddet tibi.
7 וּבְהִתְפַּלֶּלְכֶם אַל־תְּפַטְפְּטוּ כַּגּוֹיִם הַחשְׁבִים כִּי־בְהַרְבּוֹת דִּבְרֵיהֶם יִשָּׁמֵעוּ	7 Orantes autem nolite multum loqui sicutethnici; putant enim quia in multiloquio suo exaudiantur.
8 וְאַתֶּם אַל־תִּדַּמּוּ לָהֶם כִּי יוֹדֵעַ אֲבִיכֶם כָּל־צָרְכְּכֶם בְּטֶרֶם תִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ	8 Nolite ergoassimilari eis; scit enim Pater vester, quibus opus sit vobis, antequam petatiseum.
9 לָכֵן כֹּה תִתְפַּלָּלוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ	9 Sic ergo vos orabitis: Pater noster, qui es in caelis, sanctificetur nomen tuum,
10 תָּבֹא מַלְכוּתֶךָ יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּמוֹ בַשָּׁמַיִם כֵּן בָּאָרֶץ	10 adveniat regnum tuum, fiat voluntas tua, sicut in caelo, et in terra.
11 אֶת־לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֶּן־לָנוּ הַיּוֹם	11 Panem nostrum supersubstantialem da nobis hodie;
12 וּסְלַח־לָנוּ אֶת־חֹבוֹתֵינוּ כַּאֲשֶׁר סָלַחְנוּ גַּם־אֲנַחְנוּ לְחַיָּבֵינוּ	12 et dimitte nobis debita nostra, sicut et nos dimittimus debitoribus nostris;
13 וְאַל־תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן כִּי אִם־חַלְּצֵנוּ מִן־הָרָע כִּי לְךָ הַמַּמְלָכָה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן	13 et ne inducas nos in tentationem, sed libera nos a Malo.
14 כִּי אִם־תִּסְלְחוּ לִבְנֵי־אָדָם אֶת־חַטֹּאתָם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח גַּם־לָכֶם	14 Si enim dimiseritis hominibus peccata eorum, dimittet et vobis Pater vestercaelestis;
15 וְאִם לֹא־תִסְלְחוּ לִבְנֵי אָדָם גַּם־אֲבִיכֶם לֹא־יִסְלַח לָכֶם אֵת חַטֹּאתֵיכֶם	15 si autem non dimiseritis hominibus, nec Pater vester dimittetpeccata vestra.
16 וְכִי תָצוּמוּ אַל־תִּהְיוּ זֹעֲפִים כַּחֲנֵפִים הַמְשַׁנִּים אֶת־פְּנֵיהֶם לְהֵרָאוֹת צָמִים לִבְנֵי אָדָם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לָקְחוּ אֶת־שְׂכָרָם	16 Cum autem ieiunatis, nolite fieri sicut hypocritae tristes; demoliuntur enimfacies suas, ut pareant hominibus ieiunantes. Amen dico vobis: Receperuntmercedem suam.
17 וְאַתָּה כִּי תָצוּם סוּךְ אֶת־רֹאשְׁךָ וּרְחַץ אֶת־פָּנֶיךָ	17 Tu autem cum ieiunas, unge caput tuum et faciem tuam lava,
18 לְמַעַן לֹא־תֵרָאֶה בְצוֹמְךָ לִבְנֵי אָדָם כִּי אִם־לְאָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסָּתֶר וְאָבִיךָ הָרֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים הוּא בַּגָּלוּי יִגְמְלֶךָ	18 ne videaris hominibus ieiunans sed Patri tuo, qui est in abscondito; et Patertuus, qui videt in abscondito, reddet tibi.
19 אַל־תַּאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יֹאכְלוּם שָׁם סָס וְרָקָב וְגַנָּבִים יַחְתְּרוּ־שָׁם וְגָנָבוּ	19 Nolite thesaurizare vobis thesauros in terra, ubi aerugo et tinea demolitur,et ubi fures effodiunt et furantur;
20 אֲבָל תַּאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בַּשָּׁמָיִם אֲשֶׁר סָס וְרָקָב לֹא־יֹאכְלוּם שָׁם וְגַנָּבִים לֹא יַחְתְּרוּ־שָׁם וְלֹא יִגְנֹבוּ	20 thesaurizate autem vobis thesauros incaelo, ubi neque aerugo neque tinea demolitur, et ubi fures non effodiunt necfurantur;
21 כִּי בִמְקוֹם אֲשֶׁר־אוֹצַרְכֶם בּוֹ שָׁם יִהְיֶה גַם־לְבַבְכֶם	21 ubi enim est thesaurus tuus, ibi erit et cor tuum.
22 נֵר הַגּוּף הוּא הָעָיִן וְאִם־עֵינְךָ הִיא תְמִימָה כָּל־גּוּפְךָ יֵאוֹר	22 Lucerna corporis est oculus. Si ergo fuerit oculus tuus simplex, totum corpustuum lucidum erit;
23 וְאִם־עֵינְךָ רָעָה כָּל־גּוּפְךָ יֶחְשָׁךְ וְהִנֵּה אִם־יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ מָה־רַב הַחשֶׁךְ	23 si autem oculus tuus nequam fuerit, totum corpus tuumtenebrosum erit. Si ergo lumen, quod in te est, tene brae sunt, tenebrae quantaeerunt!
24 לֹא יוּכַל אִישׁ לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדֹנִים כִּי אִם־יִשְׂנָא אֶת־הָאֶחָד וְיֶאֱהַב אֶת־הָאַחֵר אוֹ יִדְבַּק בָּאֶחָד וְיִבְזֶה אֶת־הָאַחֵר לֹא תוּכְלוּ עֲבוֹד אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֶת־הַמָּמוֹן	24 Nemo potest duobus dominis servire: aut enim unum odio habebit etalterum diliget, aut unum sustinebit et alterum contemnet; non potestis Deoservire et mammonae.
25 עַל־כֵּן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה־תֹּאכְלוּ וּמַה־תִּשְׁתּוּ וּלְגוּפְכֶם מַה־תִּלְבָּשׁוּ הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ הִיא יְקָרָה מִן־הַמָּזוֹן וְהַגּוּף יָקָר מִן־הַמַּלְבּוּשׁ	25 Ideo dico vobis: Ne solliciti sitis animae vestrae quid manducetis, nequecorpori vestro quid induamini. Nonne anima plus est quam esca, et corpus quamvestimentum?
26 הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת־עוֹף הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֵינָם זֹרְעִים וְאֵינָם קֹצְרִים וְאֵינָם אֹסְפִים לַאֲסָמִים וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אֹתָם הֲלֹא אַתֶּם נַעֲלֵיתֶם עֲלֵיהֶם מְאֹד	26 Respicite volatilia caeli, quoniam non serunt neque metunt nequecongregant in horrea, et Pater vester caelestis pascit illa. Nonne vos magispluris estis illis?
27 וּמִי־זֶה מִכֶּם אֲשֶׁר בְּדַאֲגָתוֹ יוּכַל לְהוֹסִיף עַל־קוֹמָתוֹ אַמָּה אֶחַת	27 Quis autem vestrum cogitans potest adicere ad aetatemsuam cubitum unum?
28 וְלִלְבוּשׁ לָמָּה תִדְאָגוּ הִתְבּוֹנְנוּ־נָא אֶל־שׁוֹשַׁנֵּי הַשָּׂדֶה הַצֹּמְחוֹת	28 Et de vestimento quid solliciti estis? Considerate liliaagri quomodo crescunt: non laborant neque nent.
29 אֵינָן עֲמֵלוֹת וְאֵינָן טֹוֺת וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַם־שְׁלֹמֹה בְּכָל־הֲדָרוֹ לֹא־הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵהֵנָּה	29 Dico autem vobis quoniam necSalomon in omni gloria sua coopertus est sicut unum ex istis.
30 וְאִם־כָּכָה מַלְבִּישׁ הָאֱלֹהִים אֶת־חֲצִיר הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם צֹמֵחַ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אַף כִּי־אֶתְכֶם קְטַנֵּי הָאֱמוּנָה	30 Si autem fenumagri, quod hodie est et cras in clibanum mittitur, Deus sic vestit, quanto magisvos, modicae fidei?
31 לָכֵן אַל־תִּדְאֲגוּ לֵאמֹר מַה־נֹּאכַל וּמַה־נִּשְׁתֶּה וּמַה־נִּלְבָּשׁ	31 Nolite ergo solliciti esse dicentes: “Quidmanducabimus?”, aut: “Quid bibemus?”, aut: “Quo operiemur?”.
32 כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה מְבַקְשִׁים הַגּוֹיִם הֲלֹא יֹדֵעַ אֲבִיכֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם כִּי אַתֶּם צְרִיכִים לְכָל־אֵלֶּה	32 Haecenim omnia gentes inquirunt; scit enim Pater vester caelestis quia his omnibusindigetis.
33 אַךְ בַּקְּשׁוּ בָרִאשׁוֹנָה אֶת־מַלְכוּת אֱלֹהִים וְאֶת־צִדְקָתוֹ וְנוֹסַף לָכֶם כָּל־אֵלֶּה	33 Quaerite autem primum regnum Dei et iustitiam eius, et haec omniaadicientur vobis.
34 לָכֵן אַל־תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר כִּי יוֹם מָחָר הוּא יִדְאַג לְעַצְמוֹ וְדַיּוֹ לַיּוֹם צָרָתוֹ	34 Nolite ergo esse solliciti in crastinum; crastinus enimdies sollicitus erit sibi ipse. Sufficit diei malitia sua.