Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 23

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 אָז יְדַבֵּר יֵשׁוּעַ אֶל־הֲמוֹן הָעָם וְאֶל־תַּלְמִידָיו לֵאמֹר	1 אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר
2 עַל־כִּסֵּא משֶׁה יָשְׁבוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים	2 על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים
3 לָכֵן כֹּל אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ לָכֶם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אַךְ כְּמַעֲשֵׂיהֶם לֹא תַעֲשֹוּ כִּי אֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עֹשִׂים	3 לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים
4 כִּי אֹסְרִים מַשְׂאֹת כְּבֵדִים וְעֹמְסִים עַל־שְׁכֶם הָאֲנָשִׁים וְלֹא יֹאבוּ לַהֲנִיעָם אַף בְּאֶצְבָּעָם	4 כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם
5 וְעֹשִׂים אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶם לְהֵרָאוֹת בָּהֶם לִבְנֵי אָדָם כִּי מַרְחִיבִים אֶת־תְּפִלֵּיהֶם וּמַגְדִּילִים אֶת־צִיצִיּוֹתֵיהֶם	5 ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם
6 וְאֹהֲבִים אֶת־הֲסִבַּת הָרֹאשׁ בַּסְּעוּדוֹת וְאֶת־מוֹשְׁבֵי הָרֹאשׁ בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת	6 ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות
7 וְאֶת־שְׁאֵלוֹת שְׁלוֹמָם בַּשְּׁוָקִים וְאֶת־אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לָהֶם בְּנֵי הָאָדָם רַבִּי רַבִּי	7 ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי
8 אוּלָם אַתֶּם אַל־תִּקָּרְאוּ רַבִּי כִּי אֶחָד הוּא רַבְּכֶם הַמָּשִׁיחַ וְאַתֶּם אַחִים כֻּלְכֶם	8 אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם
9 וְאַל־תִּקְרְאוּ אָב לְאִישׁ מִכֶּם עַל־הָאֲדָמָה כִּי אֶחָד הוּא אֲבִיכֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם	9 ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים
10 גַּם אַל־תִּקָּרְאוּ מַנְהִיגִים כִּי אֶחָד הוּא מַנְהִיגְכֶם הַמָּשִׁיחַ	10 גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח
11 וְהַגָּדוֹל בָּכֶם יְהִי לָכֶם לִמְשָׁרֵת	11 והגדול בכם יהי לכם למשרת
12 כָּל־הַמְּרוֹמֵם אֶת־עַצְמוֹ יִשָּׁפֵל וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת־עַצְמוֹ יְרוֹמָם	12 כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם
13 אַךְ־אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי סֹגְרִים אַתֶּם לִפְנֵי הָאָדָם אֵת מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם הֵן אַתֶּם לֹא־תָבֹאוּ בָהּ וְאֵת הַבָּאִים לֹא תַנִּיחוּ לָבוֹא	13 אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא
14 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־בֹלְעִים אַתֶּם אֶת־בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת וּמַאֲרִיכִים בִּתְפִלָּה לְמַרְאֵה עָיִן תַּחַת זֹאת מִשְׁפָּט עַל־יֶתֶר תִּקָּחוּ	14 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו
15 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־סוֹבְבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה לְמַעַן גַּיֵּר גֵּר אֶחָד וְכִי יִתְגַּיַּר תַּעֲשֹוּ אוֹתוֹ לְבֶן־גֵּיהִנֹּם כִּפְלַיִם יוֹתֵר מִכֶּם	15 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם
16 אוֹי לָכֶם מְנַהֲלִים עִוְרִים הָאֹמְרִים הַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל אֵין־זֹאת מְאוּמָה וְהַנִּשְׁבָּע בִּזְהַב הַהֵיכָל יֶאְשָׁם	16 אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם
17 אַתֶּם הַכְּסִילִים וְהַעִוְרִים כִּי מַה־הוּא הַגָּדוֹל אִם־הַזָּהָב אוֹ הַהֵיכָל הַמְקַדֵּשׁ אֶת־הַזָּהָב	17 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב
18 וַאֲמַרְתֶּם הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ אֵין מְאוּמָה וְהַנִּשְׁבָּע בַּקָּרְבָּן אֲשֶׁר־עָלָיו יֶאְשָׁם	18 ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם
19 אַתֶּם הַכְּסִילִים וְהַעִוְרִים כִּי מַה־הוּא הַגָּדוֹל אִם־הַקָּרְבָּן אוֹ הַמִּזְבֵּחַ הַמְקַדֵּשׁ אֶת־הַקָּרְבָּן	19 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן
20 לָכֵן הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ נִשְׁבַּע בּוֹ וּבְכֹל אֲשֶׁר עָלָיו	20 לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו
21 וְהַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל נִשְׁבַּע בּוֹ וּבַשּׁוֹכֵן בְּתוֹכוֹ	21 והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו
22 וְהַנִּשְׁבָּע בַּשָּׁמָיִם נִשְׁבַּע בְּכִסֵּא אֱלֹהִים וּבַיּשֵׁב עָלָיו	22 והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו
23 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי מְעַשְּׂרִים אַתֶּם אֶת־הַמִּנְתָּא וְאֶת־הַשֶּׁבֶת וְאֶת־הַכַּמֹּן וַתַּנִּיחוּ אֵת הַחֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה אֶת־הַמִּשְׁפָּט וְאֶת־הַחֶסֶד וְאֶת־הָאֱמוּנָה וְהָיָה לָכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת אֵלֶּה וְלֹא לְהַנִּיחַ גַּם־אֶת־אֵלֶּה	23 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה
24 מְנַהֲלִים עִוְרִים הַמְסַנְנִים אֵת הַיַּתּוּשׁ וּבֹלְעִים אֵת הַגָּמָל	24 מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל
25 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי מְטַהֲרִים אַתֶּם פְּנֵי־הַכּוֹס וְהַקְּעָרָה מִחוּץ וְתוֹכָן מָלֵא גָּזֵל וּפְרִיצוּת	25 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות
26 פָּרוּשׁ עִוֵּר טַהֵר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־תּוֹךְ הַכּוֹס לְמַעַן תִּטָּהֵר גַּם־מִחוּץ	26 פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ
27 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־דֹמִים אַתֶּם לַקְּבָרִים הַמְסֻיָּדִים הַנִּרְאִים נָאִים מִחוּץ וְתוֹכָם מָלֵא עַצְמוֹת מֵתִים וְכָל־טֻמְאָה	27 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה
28 כָּכָה גַם־אַתֶּם מִחוּץ נִרְאִים כְּצַדִּיקִים אֶל־בְּנֵי אָדָם וְתוֹכֲכֶם מָלֵא חֲנֻפָּה וָאָוֶן	28 ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון
29 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי בוֹנִים אַתֶּם אֶת־קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וַתְּיַפּוּ אֶת־מַצְּבוֹת קִבְרוֹת הַצַּדִּיקִים	29 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים
30 וַאֲמַרְתֶּם אִם־הָיִינוּ בִּימֵי אֲבוֹתֵינוּ לֹא־הָיְתָה יָדֵנוּ עִמָּהֶם לִשְׁפֹּךְ דַּם הַנְּבִיאִים	30 ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים
31 וּבְכֵן תָּעִידוּ עַל־נַפְשְׁכֶם כִּי־בָנִים אַתֶּם לְרוֹצְחֵי הַנְּבִיאִים	31 ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים
32 אַף־אַתֶּם מַלְּאוּ סְאַת אֲבוֹתֵיכֶם	32 אף אתם מלאו סאת אבותיכם
33 נְחָשִׁים אַתֶּם יַלְדֵי הַצִּפְעוֹנִים אֵיכָה תִמָּלְטוּ מִדִּין גֵּיהִנֹּם	33 נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם
34 לָכֵן הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם נְבִיאִים וַחֲכָמִים וְסוֹפְרִים וּמֵהֶם תַּהַרְגוּ וְתִצְלְבוּ וּמֵהֶם תַּכּוּ בַשּׁוֹטִים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיכֶם וְתִרְדְּפוּם מֵעִיר לְעִיר	34 לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר
35 לְמַעַן יָבֹא עֲלֵיכֶם כָּל־דָּם נָקִי הַנִּשְׁפָּךְ בָּאָרֶץ מִדַּם־הֶבֶל הַצַּדִּיק עַד־דַּם זְכַרְיָה בֶן־יְהוֹיָדָע אֲשֶׁר רְצַחְתֶּם אוֹתוֹ בֵּין הַהֵיכָל וְלַמִּזְבֵּחַ	35 למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח
36 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם בֹּא יָבֹא כָּל־אֵלֶּה עַל־הַדּוֹר הַזֶּה	36 אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה
37 יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם הַהֹרֶגֶת אֶת־הַנְּבִיאִים וְהַסֹּקֶלֶת אֵת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ כַּמֶּה פְעָמִים רָצִיתִי לְקַבֵּץ אֶת־בָּנַיִךְ כְּתַּרְנְגֹלֶת הַמְקַבֶּצֶת אֶת־אֶפְרֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא אֲבִיתֶם	37 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם
38 הִנֵּה בֵיתְכֶם יֵעָזֵב לָכֶם שָׁמֵם	38 הנה ביתכם יעזב לכם שמם
39 כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם רָאֹה לֹא תִרְאוּנִי מֵעַתָּה עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה	39 כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה