Scrutatio

Mercoledi, 15 maggio 2024 - Sant'Isidoro agricoltore ( Letture di oggi)

Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 18


font
STUTTGARTENSIA-DELITZSCHVULGATA
1 בַּשָּׁעָה הַהִיא נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל־יֵשׁוּעַ וַיֹּאמְרוּ מִי אֵפוֹא גָּדוֹל מֵחֲבֵרָיו בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם1 In illa hora accesserunt discipuli ad Jesum, dicentes : Quis, putas, major est in regno cælorum ?
2 וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ אֵלָיו יֶלֶד קָטָן וַיַּעֲמִידֵהוּ בְּתוֹכָם2 Et advocans Jesus parvulum, statuit eum in medio eorum,
3 וַיֹּאמַר אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־לֹא תָשׁוּבוּ לִהְיוֹת כַּיְלָדִים לֹא תָבֹאוּ אֶל־מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם3 et dixit : Amen dico vobis, nisi conversi fueritis, et efficiamini sicut parvuli, non intrabitis in regnum cælorum.
4 לָכֵן כָּל־הַמַּשְׁפִּיל אֶת־עַצְמוֹ כַּיֶּלֶד הַזֶּה הוּא הַגָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם4 Quicumque ergo humiliaverit se sicut parvulus iste, hic est major in regno cælorum.
5 וְכָל־אֲשֶׁר יְקַבֵּל יֶלֶד אֶחָד כָּזֶה בִּשְׁמִי אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל5 Et qui susceperit unum parvulum talem in nomine meo, me suscipit :
6 וְכָל־הַמַּכְשִׁיל אֶת־אֶחָד מִן־הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים בִּי נוֹחַ לוֹ שֶׁיִּתָּלֶה פֶלַח־רֶכֶב עַל־צַוָּארוֹ וְטֻבַּע בִּמְצוּלוֹת יָם6 qui autem scandalizaverit unum de pusillis istis, qui in me credunt, expedit ei ut suspendatur mola asinaria in collo ejus, et demergatur in profundum maris.
7 אוֹי לָעוֹלָם מִפְּנֵי הַמִּכְשֹׁלִים כִּי הַמִּכְשֹׁלִים צְרִיכִים לָבוֹא אֲבָל אוֹי לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ יָבוֹא הַמִּכְשׁוֹל7 Væ mundo a scandalis ! Necesse est enim ut veniant scandala : verumtamen væ homini illi, per quem scandalum venit.
8 וְאִם־תַּכְשִׁילְךָ יָדְךָ אוֹ רַגְלְךָ קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמֶּךָּ טוֹב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים פִּסֵּחַ אוֹ קִטֵּעַ מִהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי יָדַיִם אוֹ־שְׁתֵּי רַגְלַיִם וְתֻשְׁלַךְ אֶל־אֵשׁ עוֹלָם8 Si autem manus tua, vel pes tuus scandalizat te, abscide eum, et projice abs te : bonum tibi est ad vitam ingredi debilem, vel claudum, quam duas manus vel duos pedes habentem mitti in ignem æternum.
9 וְאִם־עֵינְךָ תַכְשִׁילְךָ נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמֶּךָּ טוֹב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים בְּעַיִן אַחַת מִהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי עֵינַיִם וְתֻשְׁלַךְ אֶל־אֵשׁ גֵּיהִנֹּם9 Et si oculus tuus scandalizat te, erue eum, et projice abs te : bonum tibi est cum uno oculo in vitam intrare, quam duos oculos habentem mitti in gehennam ignis.
10 רְאוּ פֶּן־תִּבְזוּ אַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה כִּי אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי־מַלְאֲכֵיהֶם רֹאִים תָּמִיד אֶת־פְּנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם10 Videte ne contemnatis unum ex his pusillis : dico enim vobis, quia angeli eorum in cælis semper vident faciem Patris mei, qui in cælis est.
11 כִּי בָא בֶּן־הָאָדָם לְהוֹשִׁיעַ אֶת־הָאֹבֵד11 Venit enim Filius hominis salvare quod perierat.
12 מַה־דַּעְתְּכֶם כִּי־יִהְיוּ לְאִישׁ מֵאָה כְבָשִׂים וְתָעָה אֶחָד מֵהֶם הֲלֹא יַעֲזֹב אֶת־הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה עַל־הֶהָרִים וְהָלַךְ לְבַקֵּשׁ אֶת־הַתֹּעֶה12 Quid vobis videtur ? si fuerint alicui centum oves, et erravit una ex eis : nonne relinquit nonaginta novem in montibus, et vadit quærere eam quæ erravit ?
13 וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יִמְצָאֵהוּ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי־יִשְׂמַח עָלָיו יוֹתֵר מֵעַל הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אֲשֶׁר לֹא תָעוּ13 Et si contigerit ut inveniat eam : amen dico vobis, quia gaudet super eam magis quam super nonaginta novem, quæ non erraverunt.
14 כֵּן אֵינֶנּוּ רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם כִּי יֹאבַד אֶחָד מִן־הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה14 Sic non est voluntas ante Patrem vestrum, qui in cælis est, ut pereat unus de pusillis istis.
15 וְכִי יֶחֱטָא־לְךָ אָחִיךָ לֵךְ וְהוֹכַחְתָּ אוֹתוֹ בֵּינְךָ וּבֵינוֹ לְבַדּוֹ וְאִם־יִשְׁמַע אֵלֶיךָ קָנִיתָ לְּךָ אָחִיךָ15 Si autem peccaverit in te frater tuus, vade, et corripe eum inter te, et ipsum solum : si te audierit, lucratus eris fratrem tuum.
16 וְאִם־לֹא יִשְׁמַע קַח עִמְּךָ עוֹד אֶחָד אוֹ שְׁנָיִם לְמַעַן עַל־פִּי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יָקוּם כָּל־דָּבָר16 Si autem te non audierit, adhibe tecum adhuc unum, vel duos, ut in ore duorum, vel trium testium stet omne verbum.
17 וְאִם־לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם הַגֵּד אֶל־הַקָּהָל וְאִם־לֹא יִשְׁמַע גַּם־אֶל־הַקָּהָל וְהָיָה לְךָ כְּגוֹי וּכְמוֹכֵס17 Quod si non audierit eos : dic ecclesiæ. Si autem ecclesiam non audierit, sit tibi sicut ethnicus et publicanus.
18 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כֹּל אֲשֶׁר־תַּאַסְרוּ עַל־הָאָרֶץ אָסוּר יִהְיֶה בַּשָּׁמָיִם וְכֹל אֲשֶׁר־תַּתִּירוּ עַל־הָאָרֶץ מֻתָּר יִהְיֶה בַּשָּׁמָיִם18 Amen dico vobis, quæcumque alligaveritis super terram, erunt ligata et in cælo : et quæcumque solveritis super terram, erunt soluta et in cælo.
19 וְעוֹד אֹמֵר אֲנִי לָכֶם שְׁנַיִם מִכֶּם כִּי יִוָּעֲצוּ יַחְדָּו בָּאָרֶץ עַל־כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּ הָיֹה יִהְיֶה לָהֶם מֵאֵת אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם19 Iterum dico vobis, quia si duo ex vobis consenserint super terram, de omni re quamcumque petierint, fiet illis a Patre meo, qui in cælis est.
20 כִּי בְּכָל־מָקוֹם אֲשֶׁר שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה נֶאֶסְפוּ בִשְׁמִי שָׁם אֲנִי בְתוֹכָם20 Ubi enim sunt duo vel tres congregati in nomine meo, ibi sum in medio eorum.
21 וַיִּגַּשׁ אֵלָיו פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר לוֹ אֲדֹנִי כַּמֶּה פְעָמִים יֶחֱטָא־לִי אָחִי וְסָלַחְתִּי לוֹ הַעַד שֶׁבַע פְּעָמִים21 Tunc accedens Petrus ad eum, dixit : Domine, quoties peccabit in me frater meus, et dimittam ei ? usque septies ?
22 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֹא־אֹמַר לְךָ עַד־שֶׁבַע פְּעָמִים כִּי־אִם עַד־שִׁבְעִים וָשֶׁבַע22 Dicit illi Jesus : Non dico tibi usque septies : sed usque septuagies septies.
23 עַל־כֵּן דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן עִם־עֲבָדָיו23 Ideo assimilatum est regnum cælorum homini regi, qui voluit rationem ponere cum servis suis.
24 וְכַאֲשֶׁר הֵחֵל לְחַשֵּׁב הוּבָא לְפָנָיו אִישׁ אֲשֶׁר חַיָּב לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכְּרֵי כָסֶף24 Et cum cœpisset rationem ponere, oblatus est ei unus, qui debebat ei decem millia talenta.
25 וְלֹא הָיָה־לוֹ לְשַׁלֵּם וַיְצַו אֲדֹנָיו לִמְכֹּר אוֹתוֹ וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־בָּנָיו וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ וְכֵן יְשַׁלֵּם25 Cum autem non haberet unde redderet, jussit eum dominus ejus venundari, et uxorem ejus, et filios, et omnia quæ habebat, et reddi.
26 וַיִּפֹּל הָעֶבֶד וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ לֵאמֹר אֲדֹנִי הַאֲרֶךְ־לִי אַפֶּךָ וְאֶת־כֹּל אֲשַׁלְּמָה לָּךְ26 Procidens autem servus ille, orabat eum, dicens : Patientiam habe in me, et omnia reddam tibi.
27 וַיֶּהֱמוּ רַחֲמֵי אֲדֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא וַיִּפְטְרֵהוּ וַיַּשְׁמֶט־לוֹ אֶת־הַחוֹב27 Misertus autem dominus servi illius, dimisit eum, et debitum dimisit ei.
28 וַיֵּצֵא הָעֶבֶד הַהוּא מִלְּפָנָיו וַיִּמְצָא אֶחָד מֵחֲבֵרָיו הָעֲבָדִים וְהוּא חַיָּב־לוֹ מֵאָה דִינָרִים וַיַּחֲזֵק־בּוֹ וַיַּחְנְקֵהוּ לֵאמֹר שַׁלֵּם אֵת אֲשֶׁר אַתָּה חַיָּב לִי28 Egressus autem servus ille invenit unum de conservis suis, qui debebat ei centum denarios : et tenens suffocavit eum, dicens : Redde quod debes.
29 וַיִּפֹּל חֲבֵרוֹ לִפְנֵי רַגְלָיו וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר הַאֲרֶךְ־לִי אַפֶּךָ וַאֲשַׁלְּמָה לְּךָ הַכֹּל29 Et procidens conservus ejus, rogabat eum, dicens : Patientiam habe in me, et omnia reddam tibi.
30 וְהוּא מֵאֵן וַיֵּלֶךְ וַיַּשְׁלִיכֵהוּ בְּמִשְׁמָר עַד כִּי־יְשַׁלֵּם לוֹ אֶת־חוֹבוֹ30 Ille autem noluit : sed abiit, et misit eum in carcerem donec redderet debitum.
31 וַחֲבֵרָיו הָעֲבָדִים רָאוּ אֶת־הַנַּעֲשָׂה וַיֵּעָצְבוּ מְאֹד וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לַאֲדֹנֵיהֶם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה31 Videntes autem conservi ejus quæ fiebant, contristati sunt valde : et venerunt, et narraverunt domino suo omnia quæ facta fuerant.
32 וַיִּקְרָא אֵלָיו אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר לוֹ אַתָּה הָעֶבֶד הָרָע אֶת־כָּל־הַחוֹב הַהוּא הִשְׁמַטְתִּי לְךָ יַעַן אֲשֶׁר־בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי32 Tunc vocavit illum dominus suus : et ait illi : Serve nequam, omne debitum dimisi tibi quoniam rogasti me :
33 הֲלֹא הָיָה לְךָ גַּם־אַתָּה לְרַחֵם עַל־הָעֶבֶד חֲבֵרֶךָ כַּאֲשֶׁר רִחַמְתִּי־אֲנִי עָלֶיךָ33 nonne ergo oportuit et te misereri conservi tui, sicut et ego tui misertus sum ?
34 וַיִּקְצֹף אֲדֹנָיו וַיַּסְגֵּר אוֹתוֹ לַמְיַסְּרִים עַד כִּי־יְשַׁלֵּם אֶת־כָּל־חוֹבוֹ34 Et iratus dominus ejus tradidit eum tortoribus, quoadusque redderet universum debitum.
35 כָּכָה יַעֲשֶׂה לָכֶם גַּם־אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם אִם־לֹא תִסְלְחוּ אִישׁ אִישׁ לְאָחִיו בְּכָל־לְבַבְכֶם אֶת־חַטֹּאתָם35 Sic et Pater meus cælestis faciet vobis, si non remiseritis unusquisque fratri suo de cordibus vestris.