1 וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה | 1 ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה |
2 וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה | 2 ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה |
3 וַיֹּאמֶר אֵלַי זֹאת הָאָלָה הַיֹּוצֵאת עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ כִּי כָל־הַגֹּנֵב מִזֶּה כָּמֹוהָ נִקָּה וְכָל־הַנִּשְׁבָּע מִזֶּה כָּמֹוהָ נִקָּה | 3 ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ כי כל הגנב מזה כמוה נקה וכל הנשבע מזה כמוה נקה |
4 הֹוצֵאתִיהָ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וּבָאָה אֶל־בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל־בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתֹוךְ בֵּיתֹו וְכִלַּתּוּ וְאֶת־עֵצָיו וְאֶת־אֲבָנָיו | 4 הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו |
5 וַיֵּצֵא הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מָה הַיֹּוצֵאת הַזֹּאת | 5 ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת |
6 וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה הַיֹּוצֵאת וַיֹּאמֶר זֹאת עֵינָם בְּכָל־הָאָרֶץ | 6 ואמר מה היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל הארץ |
7 וְהִנֵּה כִּכַּר עֹפֶרֶת נִשֵּׂאת וְזֹאת אִשָּׁה אַחַת יֹושֶׁבֶת בְּתֹוךְ הָאֵיפָה | 7 והנה ככר עפרת נשאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה |
8 וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל־תֹּוךְ הָאֵיפָה וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־אֶבֶן הָעֹפֶרֶת אֶל־פִּיהָ׃ ס | 8 ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העפרת אל פיה |
9 וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יֹוצְאֹות וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וַתִּשֶּׂאנָה אֶת־הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם | 9 ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים |
10 וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אָנָה הֵמָּה מֹולִכֹות אֶת־הָאֵיפָה | 10 ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה |
11 וַיֹּאמֶר אֵלַי לִבְנֹות־לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָּׁם עַל־מְכֻנָתָהּ׃ ס | 11 ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער והוכן והניחה שם על מכנתה |
12 לָכֵן כַּאֲשֶׁר עַל־יְדֵי אָדָם אֶחָד בָּא הַחֵטְא לָעוֹלָם וְהַמָּוֶת בְּעֵקֶב הַחֵטְא וְכֵן עָבַר הַמָּוֶת עַל־כָּל־בְּנֵי אָדָם מִפְּנֵי אֲשֶׁר כֻּלָּם חָטָאוּ | |
13 כִּי עַד־זְמַן הַתּוֹרָה הָיָה הַחֵטְא בָּעוֹלָם אַךְ לֹא־יֵחָשֵׁב חֵטְא בְּאֵין תּוֹרָה | |
14 אוּלָם הַמָּוֶת מָלַךְ מֵאָדָם עַד־משֶׁה גַּם עַל־אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא חָטְאוּ בְּדִמְיוֹן עֲבֵרַת אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר־הוּא דְמוּת הֶעָתִיד לָבוֹא | |
15 אַךְ לֹא כִדְבַר־הַפֶּשַׁע דְּבַר הַמַּתָּנָה כִּי אִם־בְּפֶשַׁע הָאֶחָד מֵתוּ הָרַבִּים אַף כִּי־חֶסֶד אֱלֹהִים וּמַתְּנָתוֹ עָדְפוּ עָדוֹף לָרַבִּים בְּחֶסֶד הָאָדָם הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ | |
16 וְלֹא כְמוֹ עַל־יְדֵי חֹטֵא אֶחָד כֵּן הַמַּתָּנָה כִּי הַמִּשְׁפָּט יָצָא מֵאֶחָד לְחַיֵּב אֲבָל מַתְּנַת הַחֶסֶד הִיא לְזַכּוֹת מִפְּשָׁעִים רַבִּים | |
17 כִּי אִם־בְּפֶשַׁע הָאֶחָד מָלַךְ הַמָּוֶת עַל־יְדֵי הָאֶחָד אַף כִּי־מְקַבְּלֵי עֹדֶף הַחֶסֶד וּמַתְּנַת הַצְּדָקָה יִמְלְכוּ בַחַיִּים עַל־יְדֵי הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ | |
18 לָכֵן כַּאֲשֶׁר בְּפֶשַׁע אֶחָד נֶאְשְׁמוּ כָּל־בְּנֵי־אָדָם כָּכָה גַּם־עַל־יְדֵי זְכוּת אַחַת יִזְכּוּ כָּל־בְּנֵי־אָדָם לַחַיִּים | |
19 כִּי כַּאֲשֶׁר בִּמְרִי הָאָדָם הָאֶחָד הָיוּ הָרַבִּים לְחַטָּאִים כָּכָה גַּם עַל־יְדֵי מִשְׁמַעַת הָאֶחָד יִהְיוּ הָרַבִּים לְצַדִּיקִים | |
20 אֲבָל הַתּוֹרָה נִכְנְסָה לְמַעַן יִרְבֶּה הַפָּשַׁע וּבַאֲשֶׁר רָבָה הַחֵטְא עָדַף מִמֶּנּוּ הֶחָסֶד | |
21 לְמַעַן כַּאֲשֶׁר מָלַךְ הַחֵטְא בַּמָּוֶת כָּכָה יִמְלֹךְ גַם־הַחֶסֶד עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה לְחַיֵּי עוֹלָם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ | |