Vangelo secondo Luca - הבשורה על-פי לוקאס 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LA SACRA BIBBIA
1 תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנֹות	1 Preghiera del profeta Abacuc, sul tono delle lamentazioni.
2 יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תֹּודִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּור	2 Signore, ho udito parlare di te, ti temo, Signore, per l'opera tua! In questo tempo rinnovala, in questo tempo falla conoscere! Nell'ira ricordati della misericordia!
3 אֱלֹוהַ מִתֵּימָן יָבֹוא וְקָדֹושׁ מֵהַר־פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הֹודֹו וּתְהִלָּתֹו מָלְאָה הָאָרֶץ	3 Dio viene da Teman, il Santo dai monti di Paràn; la sua maestà ricopre il cielo, la sua gloria riempie la terra!
4 וְנֹגַהּ כָּאֹור תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדֹו לֹו וְשָׁם חֶבְיֹון עֻזֹּה	4 Il suo splendore è simile alla luce, i raggi spuntano dalla sua mano, dove è racchiusa la sua forza.
5 לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו	5 Davanti a lui avanza la peste, la febbre incede davanti ai suoi passi!
6 עָמַד ׀ וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גֹּויִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי־עַד שַׁחוּ גִּבְעֹות עֹולָם הֲלִיכֹות עֹולָם לֹו	6 Si alza e fa tremare la terra, guarda e fa gemere le genti; allora sobbalzano i monti eterni, si fondono le colline antiche, i loro sentieri eterni!
7 תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעֹות אֶרֶץ מִדְיָן׃ ס	7 Ho visto le tende di Cusàn mosse per lo spavento, tremar le pelli del paese di Madian.
8 הֲבִנְהָרִים חָרָה יְהוָה אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ אִם־בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ כִּי תִרְכַּב עַל־סוּסֶיךָ מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה	8 Forse divampa contro i fiumi, Signore, la tua ira o contro il mare è il tuo furore, tu che cavalchi sopra i tuoi destrieri, sopra i tuoi carri vittoriosi?
9 עֶרְיָה תֵעֹור קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעֹות מַטֹּות אֹמֶר סֶלָה נְהָרֹות תְּבַקַּע־אָרֶץ	9 Tu snudi il tuo braccio, sazi le frecce della tua faretra! Tu scavi torrenti nel suolo,
10 רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים זֶרֶם מַיִם עָבָר נָתַן תְּהֹום קֹולֹו רֹום יָדֵיהוּ נָשָׂא	10 ti vedono e traballano le montagne; passa il fortunale, l'abisso fa udir la sua voce; la luce splendente del sole si oscura,
11 שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאֹור חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ	11 la luna rimane nella sua dimora; scompaiono allo scintillar delle tue frecce, al bagliore dell'asta della tua lancia.
12 בְּזַעַם תִּצְעַד־אָרֶץ בְּאַף תָּדוּשׁ גֹּויִם	12 Con rabbia tu penetri nel suolo, con ira tu spaventi le genti!
13 יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת־מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרֹות יְסֹוד עַד־צַוָּאר סֶלָה׃ פ	13 Tu esci a salvare il tuo popolo, a salvare il tuo Unto; hai diroccato la casa dell'empio, squarciato i fondamenti fino alla roccia.
14 נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ [פְּרָזֹו כ] (פְּרָזָיו ק) יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמֹו־לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר	14 Hai trafitto con le tue aste la sua testa, mentre i suoi guerrieri incalzavano per disperderci con la loro ferocia, per divorare il povero nelle loro tane!
15 דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים	15 Tu hai lanciato nel mare i tuoi cavalli, nel ribollimento delle acque profonde!
16 שָׁמַעְתִּי ׀ וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקֹול צָלֲלוּ שְׂפָתַי יָבֹוא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיֹום צָרָה לַעֲלֹות לְעַם יְגוּדֶנּוּ	16 Ho udito e ha palpitato il mio petto; a questa notizia trepidano le mie labbra; entra un tarlo nelle mie ossa e sotto di me vacillano i miei passi! Aspetto tranquillo il giorno dell'angoscia che si leva contro il popolo assalitore!
17 כִּי־תְאֵנָה לֹא־תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה־זַיִת וּשְׁדֵמֹות לֹא־עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים	17 Sì! Il fico non fiorisce più e non c'è più frutto nelle viti; ha negato il suo frutto l'olivo e il campo non dà più da mangiare; è scomparso dal serraglio il bestiame e non c'è l'armento nelle stalle!
18 וַאֲנִי בַּיהוָה אֶעְלֹוזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי	18 Io invece mi rallegrerò nel Signore, esulterò in Dio mio Salvatore!
19 יְהוִה אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלֹות וְעַל בָּמֹותַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹותָי	19 Dio, mio Signore, è la mia forza, farà i miei piedi più veloci di quelli dei cervi e mi condurrà sopra le alture. Del maestro del canto. Per strumenti a corda.
20 הוֹסִיף עַל־כָּל־אֵלֶּה גַּם אֶת־זֹאת וַיַּסְגֵּר אֶת־יוֹחָנָן בְּמִשְׁמָר
21 וַיְהִי בְּהִטָּבֵל כָּל־הָעָם וְגַם־יֵשׁוּעַ נִטְבָּל וּמִתְפַּלֵּל וַיִּפָּתְחוּ הַשָּׁמָיִם
22 וַיֵּרֶד עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּדְמוּת גּוּף כְּיוֹנָה וַיְהִי־קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמַר אַתָּה בְּנִי יְדִידִי בְּךָ רָצְתָה נַפְשִׁי
23 וְהוּא יֵשׁוּעַ בְּהַחִלּוֹ הָיָה כְּבֶן־שְׁלשִׁים שָׁנָה וַיַּחְשְׁבֻהוּ לְבֶן־יוֹסֵף בֶּן־עֵלִי
24 בֶּן־מַתָּת בֶּן־לֵוִי בֶּן־מַלְכִּי בֶּן־יַנַּי בֶּן־יוֹסֵף
25 בֶּן־מַתִּתְיָה בֶּן־אָמוֹץ בֶּן־נַחוּם בֶּן־חֶסְלִי בֶּן־נַגָּי
26 בֶּן־מַחַת בֶּן־מַתִּתְיָה בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־יוֹסֵף בֶּן־יוֹדָה
27 בֶּן־יוֹחָנָן בֶּן־רֵישָׁא בֶּן־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל בֶּן־נֵרִי
28 בֶּן־מַלְכִּי בֶּן־אַדִּי בֶּן־קוֹסָם בֶּן־אֶלְמְדָם בֶּן־עֵר
29 בֶּן־יוֹסֵי בֶּן־אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יוֹרִים בֶּן־מַתָּת בֶּן־לֵוִי
30 בֶּן־שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוּדָה בֶּן־יוֹסֵף בֶּן־יוֹנָם בֶּן־אֶלְיָקִים
31 בֶּן־מַלְיָא בֶּן־מִינָא בֶּן־מַתַּתָּה בֶּן־נָתָן בֶּן־דָּוִד
32 בֶּן־יִשַׁי בֶּן־עוֹבֵד בֶּן־בֹּעַז בֶּן־שַׂלְמוֹן בֶּן־נַחְשׁוֹן
33 בֶּן־עַמִּינָדָב בֶּן־אֲרָם בֶּן־חֶצְרוֹן בֶּן־פֶּרֶץ בֶּן־יְהוּדָה
34 בֶּן־יַעֲקֹב בֶּן־יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם בֶּן־תֶּרַח בֶּן־נָחוֹר
35 בֶּן־שְׂרוּג בֶּן־רְעוּ בֶּן־פֶּלֶג בֶּן־עֵבֶר בֶּן־שָׁלַח
36 בֶּן־קֵינָן בֶּן־אַרְפַּכְשַׁד בֶּן־שֵׁם בֶּן־נֹחַ בֶּן־לָמֶךְ
37 בֶּן־מְתוּשֶׁלַח בֶּן־חֲנוֹךְ בֶּן־יֶרֶד בֶּן־מַהֲלַלְאֵל בֶּן־קֵינָן
38 בֶּן־אֱנוֹשׁ בֶּן־שֵׁת בֶּן־אָדָם בֶּן־אֱלֹהִים