Amos (עמוס) - Amos 29

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם אֶל־יֶתֶר זִקְנֵי הַגֹּולָה וְאֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־הַנְּבִיאִים וְאֶל־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה	1 Et haec sunt verba epistulae, quam misit Ieremias propheta de Ierusalemad reliquias seniorum transmigrationis et ad sacerdotes et ad prophetas et adomnem populum, quem traduxerat Nabuchodonosor de Ierusalem in Babylonem,
2 אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה־הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִָם	2 postquam egressus est Iechonias rex et domina et eunuchi et principes Iudae etIerusalem et faber et inclusor de Ierusalem,
3 בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן־שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן־חִלְקִיָּה אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה אֶל־נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה לֵאמֹר׃ ס	3 in manu Elasa filii Saphan etGamariae filii Helciae, quos misit Sedecias rex Iudae ad Nabuchodonosor regemBabylonis in Babylonem dicens:
4 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל־הַגֹּולָה אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה	4 “ Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel, omni transmigrationi, quamtranstuli de Ierusalem in Babylonem:
5 בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנֹּות וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָן	5 Aedificate domos et habitate et plantatehortos et comedite fructum eorum,
6 קְחוּ נָשִׁים וְהֹולִידוּ בָּנִים וּבָנֹות וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת־בְּנֹותֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנֹות וּרְבוּ־שָׁם וְאַל־תִּמְעָטוּ	6 accipite uxores et generate filios et filiaset date filiis vestris uxores et filias vestras date viris, et pariant filios etfilias, et multiplicamini ibi et nolite esse pauci numero.
7 וְדִרְשׁוּ אֶת־שְׁלֹום הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל־יְהוָה כִּי בִשְׁלֹומָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלֹום׃ פ	7 Et quaerite pacemcivitatis, ad quam transmigrare vos feci, et orate pro ea ad Dominum, quia inpace illius erit pax vobis.
8 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל־יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶם וְקֹסְמֵיכֶם וְאַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים	8 Haec enim dicit Dominus exercituum, Deus Israel:Non vos seducant prophetae vestri, qui sunt in medio vestrum, et divini vestri,et ne attendatis ad somnia vestra, quae vos somniatis,
9 כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם־יְהוָה׃ ס	9 quia falso ipsiprophetant vobis in nomine meo, et non misi eos, dicit Dominus.
10 כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת־דְּבָרִי הַטֹּוב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה	10 Quia haecdicit Dominus: Cum impleti fuerint in Babylone septuaginta anni, visitabo vos etsuscitabo super vos verbum meum bonum, ut reducam vos ad locum istum.
11 כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם־יְהוָה מַחְשְׁבֹות שָׁלֹום וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה	11 Egoenim scio cogitationes, quas ego cogito super vos, ait Dominus, cogitationespacis et non afflictionis, ut dem vobis posteritatem et spem.
12 וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם	12 Et invocabitisme et ibitis; et orabitis me, et ego exaudiam vos.
13 וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל־לְבַבְכֶם	13 Quaeretis me etinvenietis, cum quaesieritis me in toto corde vestro.
14 וְנִמְצֵאתִי לָכֶם נְאֻם־יְהוָה וְשַׁבְתִּי אֶת־ [שְׁבִיתְכֶם כ] (שְׁבוּתְכֶם ק) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל־הַגֹּויִם וּמִכָּל־הַמְּקֹומֹות אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם־יְהוָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם	14 Et inveniar a vobis,ait Dominus, et reducam captivitatem vestram et congregabo vos de universisgentibus et de cunctis locis, ad quae expuli vos, dicit Dominus; et reverti vosfaciam ad locum, de quo transmigrare vos feci.
15 כִּי אֲמַרְתֶּם הֵקִים לָנוּ יְהוָה נְבִאִים בָּבֶלָה׃ ס	15 Quia dixistis: “Suscitavit nobis Dominus prophetas in Babylone”.
16 כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה אֶל־הַמֶּלֶךְ הַיֹּושֵׁב אֶל־כִּסֵּא דָוִד וְאֶל־כָּל־הָעָם הַיֹּושֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגֹּולָה	16 Quia haec dicit Dominus ad regem, qui sedet super solium David, et ad omnempopulum habitatorem urbis huius, ad fratres vestros, qui non sunt egressivobiscum in transmigrationem,
17 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת־הַחֶרֶב אֶת־הָרָעָב וְאֶת־הַדָּבֶר וְנָתַתִּי אֹותָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ	17 haec dicit Dominus exercituum: Ecce mittam ineis gladium et famem et pestem et ponam eos quasi ficus malas, quae comedi nonpossunt, eo quod pessimae sint;
18 וְרָדַפְתִּי אַחֲרֵיהֶם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וּנְתַתִּים [לִזְוָעָה כ] (לְזַעֲוָה ק) לְכֹל ׀ מַמְלְכֹות הָאָרֶץ לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחֶרְפָּה בְּכָל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר־הִדַּחְתִּים שָׁם	18 et persequar eos in gladio et in fame et inpestilentia et dabo eos in vexationem universis regnis terrae, in maledictionemet in stuporem et in sibilum et in opprobrium cunctis gentibus, ad quas egoeieci eos,
19 תַּחַת אֲשֶׁר־לֹא־שָׁמְעוּ אֶל־דְּבָרַי נְאֻם־יְהוָה אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת־עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם נְאֻם־יְהוָה	19 eo quod non audierint verba mea, dicit Dominus, quae misi ad eosper servos meos prophetas, de nocte consurgens et mittens, et non audistis,dicit Dominus.
20 וְאַתֶּם שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה כָּל־הַגֹּולָה אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה׃ ס	20 Vos ergo audite verbum Domini, omnis transmigratio, quam emiside Ierusalem in Babylonem.
21 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־אַחְאָב בֶּן־קֹולָיָה וְאֶל־צִדְקִיָּהוּ בֶן־מַעֲשֵׂיָה הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שָׁקֶר הִנְנִי ׀ נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶם	21 Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel, ad Achab filium Colaiae et adSedeciam filium Maasiae, qui prophetant vobis in nomine meo mendaciter: Ecce egotradam eos in manu Nabuchodonosor regis Babylonis, et percutiet eos in oculisvestris;
22 וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ יְהוָה כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב אֲשֶׁר־קָלָם מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּאֵשׁ	22 et assumetur ex eis maledictio omni transmigrationi Iudae, quae estin Babylone, dicentium: “Ponat te Dominus sicut Sedeciam et sicut Achab, quosfrixit rex Babylonis in igne!”;
23 יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת־נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹוא צִוִּיתִם וְאָנֹכִי [הוּיֹדֵעַ כ] (הַיֹּודֵעַ ק) וָעֵד נְאֻם־יְהוָה׃ ס	23 pro eo quod fecerint stultitiam in Israelet moechati sunt in uxores amicorum suorum et locuti sunt verbum in nomine meomendaciter, quod non mandavi eis. Ego enim scio et sum testis, dicit Dominus.
24 וְאֶל־שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי תֹּאמַר לֵאמֹר	24 Et ad Semeiam Nehelamiten dices:
25 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים אֶל־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וְאֶל־צְפַנְיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל כָּל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר	25 Haec dicit Dominus exercituum, DeusIsrael, pro eo quod misisti in nomine tuo epistulas ad omnem populum, qui est inIerusalem, et ad Sophoniam filium Maasiae sacerdotem et ad universos sacerdotesdicens:
26 יְהוָה נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהֹויָדָע הַכֹּהֵן לִהְיֹות פְּקִדִים בֵּית יְהוָה לְכָל־אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא וְנָתַתָּה אֹתֹו אֶל־הַמַּהְפֶּכֶת וְאֶל־הַצִּינֹק	26 “Dominus dedit te sacerdotem pro Ioiada sacerdote, ut sispraefectus in domo Domini super omnem virum arrepticium et prophetantem, utmittas eum in nervum et in vincula.
27 וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעֲנְּתֹתִי הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם	27 Et nunc quare non increpasti IeremiamAnathothiten, qui prophetat vobis?
28 כִּי עַל־כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ בָּבֶל לֵאמֹר אֲרֻכָּה הִיא בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנֹּות וְאִכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶן	28 Quia super hoc misit ad nos in Babylonemdicens: Longum est; aedificate domos et habitate et plantate hortos et comeditefructum eorum” ”.
29 וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת־הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּאָזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא׃ פ	29 Legit ergo Sophonias sacerdos epistulam istam in auribus Ieremiae prophetae.
30 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר	30 Et factum est verbum Domini ad Ieremiam dicens:
31 שְׁלַח עַל־כָּל־הַגֹּולָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל־שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל־שָׁקֶר	31 “ Mitte ad omnemtransmigrationem dicens: Haec dicit Dominus ad Semeiam Nehelamiten: Pro eo quodprophetavit vobis Semeias, et ego non misi eum, et fecit vos confidere inmendacio,
32 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה הִנְנִי פֹקֵד עַל־שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל־זַרְעֹו לֹא־יִהְיֶה לֹו אִישׁ ׀ יֹושֵׁב ׀ בְּתֹוךְ־הָעָם הַזֶּה וְלֹא־יִרְאֶה בַטֹּוב אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה־לְעַמִּי נְאֻם־יְהוָה כִּי־סָרָה דִבֶּר עַל־יְהוָה׃ ס	32 idcirco haec dicit Dominus: Ecce ego visitabo super SemeiamNehelamiten et super semen eius; non erit ei vir sedens in medio populi huius,et non videbit bonum, quod ego faciam populo meo, ait Dominus, quiapraevaricationem locutus est adversus Dominum ”.