Joel (יואל) - Gioele 52

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיֹּון לִבְשִׁי ׀ בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יֹוסִיף יָבֹא־בָךְ עֹוד עָרֵל וְטָמֵא	1 Consurge, consurge, induere fortitudine tua, Sion; induere vestimentis gloriae tuae, Ierusalem, civitas sanctitatis, quia non adiciet ultra, ut pertranseat per te incircumcisus et immundus.
2 הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם [הִתְפַּתְּחוּ כ] (הִתְפַּתְּחִי ק) מֹוסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת־צִיֹּון׃ ס	2 Excutere de pulvere, consurge, captiva Ierusalem; solve vincula colli tui, captiva filia Sion.
3 כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ	3 Quia haec dicit Dominus: “ Gratis venumdati estis et sine argento redimemini”.
4 כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה מִצְרַיִם יָרַד־עַמִּי בָרִאשֹׁנָה לָגוּר שָׁם וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקֹו	4 Quia haec dicit Dominus Deus: “ In Aegyptum descendit populus meus inprincipio, ut colonus esset ibi; et Assur sine causa oppressit eum.
5 וְעַתָּה [מִי־לִי־ כ] (מַה־לִּי־פֹה ק) נְאֻם־יְהוָה כִּי־לֻקַּח עַמִּי חִנָּם [מֹשְׁלֹו כ] (מֹשְׁלָיו ק) יְהֵילִילוּ נְאֻם־יְהוָה וְתָמִיד כָּל־הַיֹּום שְׁמִי מִנֹּאָץ	5 Et nuncquid mihi est hic, dicit Dominus, quoniam ablatus est populus meus gratis?Dominatores eius ululant, dicit Dominus, et iugiter tota die nomen meumblasphematur.
6 לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי לָכֵן בַּיֹּום הַהוּא כִּי־אֲנִי־הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי	6 Propter hoc sciet populus meus nomen meum in die illa, quia egoipse, qui loquebar: “Ecce adsum” ”.
7 מַה־נָּאווּ עַל־הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלֹום מְבַשֵּׂר טֹוב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיֹּון מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ	7 Quam pulchri super montes pedes annuntiantis, praedicantis pacem, annuntiantis bonum, praedicantis salutem, dicentis Sion: “Regnavit Deus tuus!”.
8 קֹול צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קֹול יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהוָה צִיֹּון	8 Vox speculatorum tuorum: levaverunt vocem, simul exsultabunt, quia oculo ad oculum videbunt, cum redierit Dominus ad Sion.
9 פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבֹות יְרוּשָׁלִָם כִּי־נִחַם יְהוָה עַמֹּו גָּאַל יְרוּשָׁלִָם	9 Gaudete et exsultate simul, deserta Ierusalem, quia consolatus est Dominus populum suum, redemit Ierusalem.
10 חָשַׂף יְהוָה אֶת־זְרֹועַ קָדְשֹׁו לְעֵינֵי כָּל־הַגֹּויִם וְרָאוּ כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ ס	10 Nudavit Dominus brachium sanctum suum in oculis omnium gentium; et videbunt omnes fines terrae salutare Dei nostri.
11 סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל־תִּגָּעוּ צְאוּ מִתֹּוכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְהוָה	11 Recedite, recedite, exite inde, pollutum nolite tangere; exite de medio eius, mundamini, qui fertis vasa Domini.
12 כִּי לֹא בְחִפָּזֹון תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי־הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס	12 Quoniam non in festinatione exibitis nec in fuga properabitis; praecedet enim vos Dominus, et colliget vos Deus Israel.
13 הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד	13 Ecce prospere aget servus meus; exaltabitur et elevabitur et sublimis erit valde.
14 כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן־מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרֹו מִבְּנֵי אָדָם	14 Sicut obstupuerunt super eum multi, sic deformis erat, quasi non esset hominis species eius, filiorum hominis aspectus eius,
15 כֵּן יַזֶּה גֹּויִם רַבִּים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם כִּי אֲשֶׁר לֹא־סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ הִתְבֹּונָנוּ	15 sic disperget gentes multas. Super ipsum continebunt reges os suum, quia, quae non sunt narrata eis, viderunt et, quae non audierunt, contemplati sunt.