Joel (יואל) - Gioele 24

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 הִנֵּה יְהוָה בֹּוקֵק הָאָרֶץ וּבֹולְקָהּ וְעִוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ יֹשְׁבֶיהָ	1 Ecce Dominus dissipabit terram : et nudabit eam, et affliget faciem ejus, et disperget habitatores ejus.
2 וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ כַּקֹּונֶה כַּמֹּוכֵר כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בֹו	2 Et erit sicut populus, sic sacerdos ; et sicut servus, sic dominus ejus ; sicut ancilla, sic domina ejus ; sicut emens, sic ille qui vendit ; sicut fœnerator, sic is qui mutuum accipit ; sicut qui repetit, sic qui debet.
3 הִבֹּוק ׀ תִּבֹּוק הָאָרֶץ וְהִבֹּוז ׀ תִּבֹּוז כִּי יְהוָה דִּבֶּר אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה	3 Dissipatione dissipabitur terra, et direptione prædabitur ; Dominus enim locutus est verbum hoc.
4 אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ אֻמְלְלָה נָבְלָה תֵּבֵל אֻמְלָלוּ מְרֹום עַם־הָאָרֶץ	4 Luxit, et defluxit terra, et infirmata est ; defluxit orbis, infirmata est altitudo populi terræ.
5 וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ כִּי־עָבְרוּ תֹורֹת חָלְפוּ חֹק הֵפֵרוּ בְּרִית עֹולָם	5 Et terra infecta est ab habitatoribus suis, quia transgressi sunt leges, mutaverunt jus, dissipaverunt fœdus sempiternum.
6 עַל־כֵּן אָלָה אָכְלָה אֶרֶץ וַיֶּאְשְׁמוּ יֹשְׁבֵי בָהּ עַל־כֵּן חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וְנִשְׁאַר אֱנֹושׁ מִזְעָר	6 Propter hoc maledictio vorabit terram, et peccabunt habitatores ejus ; ideoque insanient cultores ejus, et relinquentur homines pauci.
7 אָבַל תִּירֹושׁ אֻמְלְלָה־גָפֶן נֶאֶנְחוּ כָּל־שִׂמְחֵי־לֵב	7 Luxit vindemia, infirmata est vitis, ingemuerunt omnes qui lætabantur corde ;
8 שָׁבַת מְשֹׂושׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאֹון עַלִּיזִים שָׁבַת מְשֹׂושׂ כִּנֹּור	8 cessavit gaudium tympanorum, quievit sonitus lætantium, conticuit dulcedo citharæ.
9 בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ־יָיִן יֵמַר שֵׁכָר לְשֹׁתָיו	9 Cum cantico non bibent vinum ; amara erit potio bibentibus illam.
10 נִשְׁבְּרָה קִרְיַת־תֹּהוּ סֻגַּר כָּל־בַּיִת מִבֹּוא	10 Attrita est civitas vanitatis, clausa est omnis domus, nullo introëunte.
11 צְוָחָה עַל־הַיַּיִן בַּחוּצֹות עָרְבָה כָּל־שִׂמְחָה גָּלָה מְשֹׂושׂ הָאָרֶץ	11 Clamor erit super vino in plateis, deserta est omnia lætitia, translatum est gaudium terræ.
12 נִשְׁאַר בָּעִיר שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה יֻכַּת־שָׁעַר	12 Relicta est in urbe solitudo, et calamitas opprimet portas.
13 כִּי כֹה יִהְיֶה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ בְּתֹוךְ הָעַמִּים כְּנֹקֶף זַיִת כְּעֹולֵלֹת אִם־כָּלָה בָצִיר	13 Quia hæc erunt in medio terræ in medio populorum, quomodo si paucæ olivæ quæ remanserunt excutiantur ex olea et racemi, cum fuerit finita vindemia.
14 הֵמָּה יִשְׂאוּ קֹולָם יָרֹנּוּ בִּגְאֹון יְהוָה צָהֲלוּ מִיָּם	14 Hi levabunt vocem suam, atque laudabunt : cum glorificatus fuerit Dominus, hinnient de mari.
15 עַל־כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ יְהוָה בְּאִיֵּי הַיָּם שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס	15 Propter hoc in doctrinis glorificate Dominum ; in insulis maris nomen Domini Dei Israël.
16 מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וָאֹמַר רָזִי־לִי רָזִי־לִי אֹוי לִי בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בֹּוגְדִים בָּגָדוּ	16 A finibus terræ laudes audivimus, gloriam Justi. Et dixi : Secretum meum mihi, secretum meum mihi. Væ mihi ! prævaricantes prævaricati sunt, et prævaricatione transgressorum prævaricati sunt.
17 פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יֹושֵׁב הָאָרֶץ	17 Formido, et fovea, et laqueus super te, qui habitator es terræ.
18 וְהָיָה הַנָּס מִקֹּול הַפַּחַד יִפֹּל אֶל־הַפַּחַת וְהָעֹולֶה מִתֹּוךְ הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח כִּי־אֲרֻבֹּות מִמָּרֹום נִפְתָּחוּ וַיִּרְעֲשׁוּ מֹוסְדֵי אָרֶץ	18 Et erit : qui fugerit a voce formidinis cadet in foveam ; et qui se explicaverit de fovea tenebitur laqueo ; quia cataractæ de excelsis apertæ sunt et concutientur fundamenta terræ.
19 רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פֹּור הִתְפֹּורְרָה אֶרֶץ מֹוט הִתְמֹוטְטָה אָרֶץ	19 Confractione confringetur terra, contritione conteretur terra, commotione commovebitur terra ;
20 נֹועַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכֹּור וְהִתְנֹודְדָה כַּמְּלוּנָה וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ וְנָפְלָה וְלֹא־תֹסִיף קוּם׃ ס	20 agitatione agitabitur terra sicut ebrius, et auferetur quasi tabernaculum unius noctis ; et gravabit eam iniquitas sua, et corruet, et non adjiciet ut resurgat.
21 וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה עַל־צְבָא הַמָּרֹום בַּמָּרֹום וְעַל־מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל־הָאֲדָמָה	21 Et erit : in die illa visitabit Dominus super militiam cæli in excelso, et super reges terræ qui sunt super terram ;
22 וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל־בֹּור וְסֻגְּרוּ עַל־מַסְגֵּר וּמֵרֹב יָמִים יִפָּקֵדוּ	22 et congregabuntur in congregatione unius fascis in lacum, et claudentur ibi in carcere, et post multos dies visitabuntur.
23 וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבֹושָׁה הַחַמָּה כִּי־מָלַךְ יְהוָה צְבָאֹות בְּהַר צִיֹּון וּבִירוּשָׁלִַם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבֹוד׃ פ	23 Et erubescet luna, et confundetur sol, cum regnaverit Dominus exercituum in monte Sion et in Jerusalem et in conspectu senum suorum fuerit glorificatus.