Hošeah(הושע) - Osea 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 שִׁמְעוּ־זֹאת הַכֹּהֲנִים וְהַקְשִׁיבוּ ׀ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי־פַח הֱיִיתֶם לְמִצְפָּה וְרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה עַל־תָּבֹור	1 Ne innitaris possessionibus tuis et ne dixeris: “ Est mihi sufficiens vita ”.
2 וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ וַאֲנִי מוּסָר לְכֻלָּם	2 Ne sequaris fortitudinem tuam, ut ambules in concupiscentiis cordis tui,
3 אֲנִי יָדַעְתִּי אֶפְרַיִם וְיִשְׂרָאֵל לֹא־נִכְחַד מִמֶּנִּי כִּי עַתָּה הִזְנֵיתָ אֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל	3 et ne dixeris: “ Quis praevalebit in me? ” aut “ Quis me subiciet propter facta mea? ”. Deus enim vindicans vindicabit.
4 לֹא יִתְּנוּ מַעַלְלֵיהֶם לָשׁוּב אֶל־אֱלֹהֵיהֶם כִּי רוּחַ זְנוּנִים בְּקִרְבָּם וְאֶת־יְהוָה לֹא יָדָעוּ	4 Ne dixeris: “ Peccavi, et quid mihi accidit triste? ”. Altissimus enim est patiens redditor.
5 וְעָנָה גְאֹון־יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו וְיִשְׂרָאֵל וְאֶפְרַיִם יִכָּשְׁלוּ בַּעֲוֹנָם כָּשַׁל גַּם־יְהוּדָה עִמָּם	5 De propitiato peccato noli esse sine metu neque adicias peccatum super peccatum
6 בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת־יְהוָה וְלֹא יִמְצָאוּ חָלַץ מֵהֶם	6 et ne dicas: “ Miseratio Domini magna est, multitudinis peccatorum meorum miserebitur ”;
7 בַּיהוָה בָּגָדוּ כִּי־בָנִים זָרִים יָלָדוּ עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶם׃ ס	7 misericordia enim et ira ab illo cito proximant, et super peccatores requiescit ira illius.
8 תִּקְעוּ שֹׁופָר בַּגִּבְעָה חֲצֹצְרָה בָּרָמָה הָרִיעוּ בֵּית אָוֶן אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין	8 Non tardes converti ad Dominum et ne differas de die in diem.
9 אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה בְּיֹום תֹּוכֵחָה בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הֹודַעְתִּי נֶאֱמָנָה	9 Subito enim veniet ira illius, et in tempore vindictae abripieris.
10 הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּמַסִּיגֵי גְּבוּל עֲלֵיהֶם אֶשְׁפֹּוךְ כַּמַּיִם עֶבְרָתִי	10 Ne innitaris divitiis iniustis, nihil enim proderunt in die calamitatis.
11 עָשׁוּק אֶפְרַיִם רְצוּץ מִשְׁפָּט כִּי הֹואִיל הָלַךְ אַחֲרֵי־צָו	11 Non ventiles in omnem ventum et non eas in omnem viam; sic enim omnis peccator probatur in duplici lingua.
12 וַאֲנִי כָעָשׁ לְאֶפְרָיִם וְכָרָקָב לְבֵית יְהוּדָה	12 Esto firmus in sensu tuo et in veritate sensus tui et scientia; et prosequatur te verbum pacis et iustitiae.
13 וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת־חָלְיֹו וִיהוּדָה אֶת־מְזֹרֹו וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל־אַשּׁוּר וַיִּשְׁלַח אֶל־מֶלֶךְ יָרֵב וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם וְלֹא־יִגְהֶה מִכֶּם מָזֹור	13 Esto velox ad audiendum verbum, ut intellegas et cum tarditate proferas responsum.
14 כִּי אָנֹכִי כַשַּׁחַל לְאֶפְרַיִם וְכַכְּפִיר לְבֵית יְהוּדָה אֲנִי אֲנִי אֶטְרֹף וְאֵלֵךְ אֶשָּׂא וְאֵין מַצִּיל	14 Si est tibi intellectus, responde proximo; sin autem, sit manus tua super os tuum, ne capiaris in verbo indisciplinato et confundaris.
15 אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל־מְקֹומִי עַד אֲשֶׁר־יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנָי בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי	15 Honor et ignominia in sermone; lingua vero homini subversio est ipsius.
	16 Non appelleris susurro, et lingua tua ne calumnieris.
	17 Super furem enim est confusio, et denotatio pessima super bilinguem, susurratori autem odium et inimicitia et contumelia.