Yehzqè'l (יחזקאל) - Ezechiele 8

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA RICCIOTTI
1 מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי יֹונֵק שְׁדֵי אִמִּי אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ גַּם לֹא־יָבוּזוּ לִי	1 - Oh! fossi tu un mio fratello, che ha succhiato le poppe di mia madre! Allora, incontrandoti fuori, ti potrei baciare, e nessuno mi disprezzerebbe!
2 אֶנְהָגֲךָ אֲבִיאֲךָ אֶל־בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי	2 Ti menerò, t'introdurrò in casa di mia madre, e là tu m'ammaestrerai; ti darò a bere del vino aromatico, del succo delle mie melagrane.
3 שְׂמֹאלֹו תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינֹו תְּחַבְּקֵנִי	3 La tua sinistra sotto il mio braccio, e la tua destra m'abbracci! Sposo.
4 הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנֹות יְרוּשָׁלִָם מַה־תָּעִירוּ ׀ וּמַה־תְּעֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃ ס	4 Vi scongiuro, o fanciulle di Gerusalemme, non destate, non svegliate la diletta, finchè non le piaccia! L'amore fervido e geloso dello sposo. Coro.
5 מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר מִתְרַפֶּקֶת עַל־דֹּודָהּ תַּחַת הַתַּפּוּחַ עֹורַרְתִּיךָ מָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ	5 Chi è costei che sale dal deserto, ricolma di delizie, appoggiata al suo diletto? Sposo. Sotto il melo ti ho destata, là dove ti generò tua madre, dove ti diè alla luce la tua genitrice.
6 שִׂימֵנִי כַחֹותָם עַל־לִבֶּךָ כַּחֹותָם עַל־זְרֹועֶךָ כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאֹול קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה	6 Mettimi come un sigillo sul tuo cuore, come un sigillo sul tuo braccio, perchè forte come la morte è l'amore, inesorabile come gli Inferi la gelosia: le sue fiaccole son fiaccole di fuoco e di fiamme!
7 מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבֹּות אֶת־הָאַהֲבָה וּנְהָרֹות לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כָּל־הֹון בֵּיתֹו בָּאַהֲבָה בֹּוז יָבוּזוּ לֹו׃ ס	7 Le acque del mare non valgonoa spenger l'amore, nè le fiumane a sommergerlo. Se uno desse tutte le ricchezze di sua casa per l'amore, quasi un nulla lo disprezzerebbe. Epilogo. Sposa.
8 אָחֹות לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ מַה־נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיֹּום שֶׁיְּדֻבַּר־בָּהּ	8 [I miei fratelli dicevano:]«Abbiamo una sorella piccina, che non ha poppe ancora; che faremo della nostra sorella, il giorno che le si parlerà [di sposarsi]?
9 אִם־חֹומָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם־דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז	9 S'è un muro, fabbrichiamoci su baluardi d'argento: s'è una porta, rafforziamola con assi di cedro».
10 אֲנִי חֹומָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלֹות אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמֹוצְאֵת שָׁלֹום׃ פ	10 Io sono un muro e le mie mammelle come torri: perciò fui ai suoi occhi come una che trova pace. Sposo.
11 כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמֹון נָתַן אֶת־הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים אִישׁ יָבִא בְּפִרְיֹו אֶלֶף כָּסֶף	11 Una vigna aveva Salomone in Baal-Hamon, e dette la vigna ai guardiani: ognuno per il suo frutto sborsamille sicli d'argento.
12 כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת־פִּרְיֹו	12 La mia vigna, la mia, mi sta dinanzi: i mille [sicli sian] per te, o Salomone, e dugento per quei che stanno a guardia del suo frutto!
13 הַיֹּושֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקֹולֵךְ הַשְׁמִיעִינִי	13 O tu che abiti ne' giardini, i compagni ascoltano: fammi udir la voce. Sposa.
14 בְּרַח ׀ דֹּודִי וּדְמֵה־לְךָ לִצְבִי אֹו לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים	14 Corri, o mio diletto, sii simile al caprioloo a giovin cerbiattosui monti degli aromi!
15 וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם עֹוד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תֹּועֵבֹות גְּדֹלֹות מֵאֵלֶּה
16 וַיָּבֵא אֹתִי אֶל־חֲצַר בֵּית־יְהוָה הַפְּנִימִית וְהִנֵּה־פֶתַח הֵיכַל יְהוָה בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ אֲחֹרֵיהֶם אֶל־הֵיכַל יְהוָה וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ
17 וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם הֲנָקֵל לְבֵית יְהוּדָה מֵעֲשֹׂות אֶת־הַתֹּועֵבֹות אֲשֶׁר עָשׂוּ־פֹה כִּי־מָלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ חָמָס וַיָּשֻׁבוּ לְהַכְעִיסֵנִי וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת־הַזְּמֹורָה אֶל־אַפָּם
18 וְגַם־אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְחֵמָה לֹא־תָחֹוס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹל וְקָרְאוּ בְאָזְנַי קֹול גָּדֹול וְלֹא אֶשְׁמַע אֹותָם