1 בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ | 1 בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך |
2 שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה וְתֹורָתִי כְּאִישֹׁון עֵינֶיךָ | 2 שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך |
3 קָשְׁרֵם עַל־אֶצְבְּעֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּךָ | 3 קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך |
4 אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא | 4 אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא |
5 לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה | 5 לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה |
6 כִּי בְּחַלֹּון בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי | 6 כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי |
7 וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר־לֵב | 7 וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב |
8 עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד | 8 עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד |
9 בְּנֶשֶׁף־בְּעֶרֶב יֹום בְּאִישֹׁון לַיְלָה וַאֲפֵלָה | 9 בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה |
10 וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתֹו שִׁית זֹונָה וּנְצֻרַת לֵב | 10 והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב |
11 הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא־יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ | 11 המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה |
12 פַּעַם ׀ בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבֹות וְאֵצֶל כָּל־פִּנָּה תֶאֱרֹב | 12 פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב |
13 וְהֶחֱזִיקָה בֹּו וְנָשְׁקָה־לֹּו הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לֹו | 13 והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו |
14 זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיֹּום שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי | 14 זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי |
15 עַל־כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ | 15 על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך |
16 מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי חֲטֻבֹות אֵטוּן מִצְרָיִם | 16 מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים |
17 נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמֹון | 17 נפתי משכבי מר אהלים וקנמון |
18 לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד־הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים | 18 לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים |
19 כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתֹו הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחֹוק | 19 כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק |
20 צְרֹור־הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדֹו לְיֹום הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתֹו | 20 צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו |
21 הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק פָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ | 21 הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו |
22 הֹולֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשֹׁור אֶל־טָבַח יָבֹוא וּכְעֶכֶס אֶל־מוּסַר אֱוִיל | 22 הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל |
23 עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדֹו כְּמַהֵר צִפֹּור אֶל־פָּח וְלֹא־יָדַע כִּי־בְנַפְשֹׁו הוּא׃ פ | 23 עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא |
24 וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ־לִי וְהַקְשִׁיבוּ לְאִמְרֵי־פִי | 24 ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי |
25 אַל־יֵשְׂטְ אֶל־דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל־תֵּתַע בִּנְתִיבֹותֶיהָ | 25 אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה |
26 כִּי־רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל־הֲרֻגֶיהָ | 26 כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה |
27 דַּרְכֵי שְׁאֹול בֵּיתָהּ יֹרְדֹות אֶל־חַדְרֵי־מָוֶת׃ פ | 27 דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות |
28 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגֹּוי אֲשֶׁר לֹוא־שָׁמְעוּ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם׃ ס | |
29 גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל־שְׁפָיִם קִינָה כִּי מָאַס יְהוָה וַיִּטֹּשׁ אֶת־דֹּור עֶבְרָתֹו | |
30 כִּי־עָשׂוּ בְנֵי־יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינַי נְאֻום־יְהוָה שָׂמוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאֹו | |
31 וּבָנוּ בָּמֹות הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי׃ ס | |
32 לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְלֹא־יֵאָמֵר עֹוד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן־הִנֹּם כִּי אִם־גֵּיא הַהֲרֵגָה וְקָבְרוּ בְתֹפֶת מֵאֵין מָקֹום | |
33 וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד | |
34 וְהִשְׁבַּתִּי ׀ מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצֹות יְרוּשָׁלִַם קֹול שָׂשֹׂון וְקֹול שִׂמְחָה קֹול חָתָן וְקֹול כַּלָּה כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ | |