Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LA SACRA BIBBIA
1 בְּנִי אִם־תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ	1 Figlio mio, se accoglierai le mie parole e conserverai con te i miei precetti,
2 לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה	2 volgendo alla sapienza il tuo orecchio, inclinerai il tuo cuore all'intelligenza;
3 כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קֹולֶךָ	3 anzi se farai appello all'acutezza, all'intelligenza rivolgendo il tuo grido;
4 אִם־תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמֹונִים תַּחְפְּשֶׂנָּה	4 se la ricercherai come l'argento e come un tesoro l'andrai scovando:
5 אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא	5 allora scoprirai il timore del Signore e la scienza di Dio tu troverai.
6 כִּי־יְהוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה	6 Veramente il Signore dona sapienza, dalla sua bocca viene scienza e intelligenza.
7 [וְצָפַן כ] (יִצְפֹּן ק) לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם	7 Egli riserva ai retti l'assistenza, scudo per chi cammina integramente.
8 לִנְצֹר אָרְחֹות מִשְׁפָּט וְדֶרֶךְ [חֲסִידֹו כ] (חֲסִידָיו ק) יִשְׁמֹר	8 Proteggendo le vie della giustizia custodisce il cammino dei suoi amici.
9 אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כָּל־מַעְגַּל־טֹוב	9 Allora comprenderai la giustizia e il diritto, l'equità e ogni via della felicità.
10 כִּי־תָבֹוא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם	10 Quando sarà entrata la sapienza nel tuo cuore e la scienza avrà deliziato la tua anima,
11 מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה	11 la prudenza veglierà su te e l'assennatezza ti custodirà,
12 לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכֹות	12 strappandoti dalla via del male, dall'uomo dalle idee perverse,
13 הַעֹזְבִים אָרְחֹות יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי־חֹשֶׁךְ	13 da quelli che abbandonano le vie diritte per mettersi nelle vie oscure,
14 הַשְּׂמֵחִים לַעֲשֹׂות רָע יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכֹות רָע	14 che si dilettano a fare il male, esultano nelle perversità del male,
15 אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלֹוזִים בְּמַעְגְּלֹותָם	15 devìano i propri sentieri, sviano nei loro cammini;
16 לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה	16 strappandoti dalla donna altrui, dalla straniera che sa adoperare parole melliflue,
17 הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת־בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה	17 che ha lasciato il compagno della sua giovinezza e ha dimenticato il patto del suo Dio.
18 כִּי שָׁחָה אֶל־מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל־רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ	18 Veramente la sua casa va verso la morte e verso le ombre i suoi sentieri.
19 כָּל־בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא־יַשִּׂיגוּ אָרְחֹות חַיִּים	19 Chi si incammina verso di lei non ritorna indietro e non raggiunge i sentieri della vita.
20 לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טֹובִים וְאָרְחֹות צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר	20 Così camminerai per la via dei buoni e i sentieri dei giusti tu custodirai.
21 כִּי־יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ־אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ	21 Sì, i retti dimoreranno nel paese, i puri vi saranno lasciati.
22 וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ וּבֹוגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה׃ פ	22 Gli empi invece saranno cancellati, i fedifraghi saranno sradicati.
23 אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא נִטְמֵאתִי אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי רְאִי דַרְכֵּךְ בַּגַּיְא דְּעִי מֶה עָשִׂית בִּכְרָה קַלָּה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ
24 פֶּרֶה ׀ לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת [נַפשֹׁו כ] (נַפְשָׁהּ ק) שָׁאֲפָה רוּחַ תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה כָּל־מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ
25 מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף [וּגֹורֹנֵךְ כ] (וּגְרֹונֵךְ ק) מִצִּמְאָה וַתֹּאמְרִי נֹואָשׁ לֹוא כִּי־אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ
26 כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא כֵּן הֹבִישׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם וְכֹהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם
27 אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ [יְלִדְתִּני כ] (יְלִדְתָּנוּ ק) כִּי־פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהֹושִׁיעֵנוּ
28 וְאַיֵּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ יָקוּמוּ אִם־יֹושִׁיעוּךָ בְּעֵת רָעָתֶךָ כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה׃ ס
29 לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי נְאֻם־יְהוָה
30 לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת־בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית
31 הַדֹּור אַתֶּם רְאוּ דְבַר־יְהוָה הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לֹוא־נָבֹוא עֹוד אֵלֶיךָ
32 הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר
33 מַה־תֵּיטִבִי דַּרְכֵּךְ לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה לָכֵן גַּם אֶת־הָרָעֹות [לִמַּדְתִּי כ] (לִמַּדְתְּ ק) אֶת־דְּרָכָיִךְ
34 גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשֹׁות אֶבְיֹונִים נְקִיִּים לֹא־בַמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה
35 וַתֹּאמְרִי כִּי נִקֵּיתִי אַךְ שָׁב אַפֹּו מִמֶּנִּי הִנְנִי נִשְׁפָּט אֹותָךְ עַל־אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי
36 מַה־תֵּזְלִי מְאֹד לְשַׁנֹּות אֶת־דַּרְכֵּךְ גַּם מִמִּצְרַיִם תֵּבֹושִׁי כַּאֲשֶׁר־בֹּשְׁתְּ מֵאַשּׁוּר
37 גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי וְיָדַיִךְ עַל־רֹאשֵׁךְ כִּי־מָאַס יְהֹוָה בְּמִבְטַחַיִךְ וְלֹא תַצְלִיחִי לָהֶם