Isaiah (ישעיה) - Isaia 22

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמֹור לְדָוִד	1 Magistro chori. Ad modum cantici " Cerva diluculo ". Psalmus.David.
2 אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחֹוק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי	2 Deus, Deus meus, quare me dereliquisti? Longe a salute mea verba rugitus mei.
3 אֱ‍לֹהַי אֶקְרָא יֹומָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא־דוּמִיָּה לִי	3 Deus meus, clamo per diem, et non exaudis, et nocte, et non est requies mihi.
4 וְאַתָּה קָדֹושׁ יֹושֵׁב תְּהִלֹּות יִשְׂרָאֵל	4 Tu autem sanctus es, qui habitas in laudibus Israel.
5 בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמֹו	5 In te speraverunt patres nostri, speraverunt, et liberasti eos;
6 אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא־בֹושׁוּ	6 ad te clamaverunt et salvi facti sunt, in te speraverunt et non sunt confusi.
7 וְאָנֹכִי תֹולַעַת וְלֹא־אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם	7 Ego autem sum vermis et non homo, opprobrium hominum et abiectio plebis.
8 כָּל־רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ	8 Omnes videntes me deriserunt me; torquentes labia moverunt caput:
9 גֹּל אֶל־יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בֹּו	9 “ Speravit in Domino: eripiat eum, salvum faciat eum, quoniam vult eum ”.
10 כִּי־אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל־שְׁדֵי אִמִּי	10 Quoniam tu es qui extraxisti me de ventre, spes mea ad ubera matris meae.
11 עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה	11 In te proiectus sum ex utero, de ventre matris meae Deus meus es tu.
12 אַל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי־צָרָה קְרֹובָה כִּי־אֵין עֹוזֵר	12 Ne longe fias a me, quoniam tribulatio proxima est, quoniam non est qui adiuvet.
13 סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי	13 Circumdederunt me vituli multi, tauri Basan obsederunt me.
14 פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג	14 Aperuerunt super me os suum sicut leo rapiens et rugiens.
15 כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל־עַצְמֹותָי הָיָה לִבִּי כַּדֹּונָג נָמֵס בְּתֹוךְ מֵעָי	15 Sicut aqua effusus sum, et dissoluta sunt omnia ossa mea. Factum est cor meum tamquam cera liquescens in medio ventris mei.
16 יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ ׀ כֹּחִי וּלְשֹׁונִי מֻדְבָּק מַלְקֹוחָי וְלַעֲפַר־מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי	16 Aruit tamquam testa palatum meum, et lingua mea adhaesit faucibus meis, et in pulverem mortis deduxisti me.
17 כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי	17 Quoniam circumdederunt me canes multi, concilium malignantium obsedit me. Foderunt manus meas et pedes meos,
18 אֲסַפֵּר כָּל־עַצְמֹותָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ־בִי	18 et dinumeravi omnia ossa mea. Ipsi vero consideraverunt et inspexerunt me;
19 יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל־לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גֹורָל	19 diviserunt sibi vestimenta mea et super vestem meam miserunt sortem.
20 וְאַתָּה יְהוָה אַל־תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה	20 Tu autem, Domine, ne elongaveris; fortitudo mea, ad adiuvandum me festina.
21 הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד־כֶּלֶב יְחִידָתִי	21 Erue a framea animam meam et de manu canis unicam meam.
22 הֹושִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי	22 Salva me ex ore leonis et a cornibus unicornium humilitatem meam.
23 אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתֹוךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ	23 Narrabo nomen tuum fratribus meis, in medio ecclesiae laudabo te.
24 יִרְאֵי יְהוָה ׀ הַלְלוּהוּ כָּל־זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל	24 Qui timetis Dominum, laudate eum; universum semen Iacob, glorificate eum. Metuat eum omne semen Israel,
25 כִּי לֹא־בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא־הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעֹו אֵלָיו שָׁמֵעַ	25 quoniam non sprevit neque despexit afflictionem pauperis nec avertit faciem suam ab eo et, cum clamaret ad eum, exaudivit.
26 מֵאִתְּךָ תְהִלָּתִי בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו	26 Apud te laus mea in ecclesia magna; vota mea reddam in conspectu timentiumeum.
27 יֹאכְלוּ עֲנָוִים ׀ וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ יְהוָה דֹּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד	27 Edent pauperes et saturabuntur; et laudabunt Dominum, qui requirunt eum: “ Vivant corda eorum in saeculum saeculi! ”.
28 יִזְכְּרוּ ׀ וְיָשֻׁבוּ אֶל־יְהוָה כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל־מִשְׁפְּחֹות גֹּויִם	28 Reminiscentur et convertentur ad Dominum universi fines terrae, et adorabunt in conspectu eius universae familiae gentium.
29 כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגֹּויִם	29 Quoniam Domini est regnum, et ipse dominabitur gentium.
30 אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ ׀ כָּל־דִּשְׁנֵי־אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל־יֹורְדֵי עָפָר וְנַפְשֹׁו לֹא חִיָּה	30 Ipsum solum adorabunt omnes, qui dormiunt in terra; in conspectu eius procident omnes, qui descendunt in pulverem. Anima autem mea illi vivet,
31 זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדֹּור	31 et semen meum serviet ipsi. Narrabitur de Domino generationi venturae;
32 יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתֹו לְעַם נֹולָד כִּי עָשָׂה	32 et annuntiabunt iustitiam eius populo, qui nascetur: “ Haec fecit Dominus! ”.