Isaiah (ישעיה) - Isaia 139

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמֹור יְהוָה חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע	1 Magistro chori. David. Psalmus. Domine, scrutatus es et cognovisti me,
2 אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחֹוק	2 tu cognovisti sessionem meam et resurrectionem meam. Intellexisti cogitationes meas de longe,
3 אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל־דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה	3 semitam meam et accubitum meum investigasti. Et omnes vias meas perspexisti,
4 כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשֹׁונִי הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ	4 quia nondum est sermo in lingua mea, et ecce, Domine, tu novisti omnia.
5 אָחֹור וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה	5 A tergo et a fronte coartasti me et posuisti super me manum tuam.
6 [פִּלְאִיָּה כ] (פְּלִיאָה ק) דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא־אוּכַל לָהּ	6 Mirabilis nimis facta est scientia tua super me, sublimis, et non attingam eam.
7 אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח	7 Quo ibo a spiritu tuo et quo a facie tua fugiam?
8 אִם־אֶסַּק מַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאֹול הִנֶּךָּ	8 Si ascendero in caelum, tu illic es; si descendero in infernum, ades.
9 אֶשָּׂא כַנְפֵי־שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם	9 Si sumpsero pennas aurorae et habitavero in extremis maris,
10 גַּםשָׁ־ם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ	10 etiam illuc manus tua deducet me, et tenebit me dextera tua.
11 וָאֹמַר אַךְ־חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אֹור בַּעֲדֵנִי	11 Si dixero: “ Forsitan tenebrae compriment me, et nox illuminatio erit circa me ”,
12 גַּם־חֹשֶׁךְ לֹא־יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיֹּום יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאֹורָה	12 etiam tenebrae non obscurabuntur a te, et nox sicut dies illuminabitur - sicut tenebrae eius ita et lumen eius -.
13 כִּי־אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי	13 Quia tu formasti renes meos, contexuisti me in utero matris meae.
14 אֹודְךָ עַל כִּי נֹורָאֹות נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד	14 Confitebor tibi, quia mirabiliter plasmatus sum; mirabilia opera tua, et anima mea cognoscit nimis.
15 לֹא־נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר־עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיֹּות אָרֶץ	15 Non sunt abscondita ossa mea a te, cum factus sum in occulto, contextus in inferioribus terrae.
16 גָּלְמִי ׀ רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל־סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ [וְלֹא כ] (וְלֹו ק) אֶחָד בָּהֶם	16 Imperfectum adhuc me viderunt oculi tui, et in libro tuo scripti erant omnes dies: ficti erant, et nondum erat unus ex eis.
17 וְלִי מַה־יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם	17 Mihi autem nimis pretiosae cogitationes tuae, Deus; nimis gravis summa earum.
18 אֶסְפְּרֵם מֵחֹול יִרְבּוּן הֱקִיצֹתִי וְעֹודִי עִמָּךְ	18 Si dinumerabo eas, super arenam multiplicabuntur; si ad finem pervenerim, adhuc sum tecum.
19 אִם־תִּקְטֹל אֱלֹוהַּ ׀ רָשָׁע וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי	19 Utinam occidas, Deus, peccatores; viri sanguinum, declinate a me.
20 אֲשֶׁר יֹאמְרֻךָ לִמְזִמָּה נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ	20 Qui loquuntur contra te maligne: exaltantur in vanum contra te.
21 הֲלֹוא־מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה ׀ אֶשְׂנָא וּבִתְקֹומְמֶיךָ אֶתְקֹוטָט	21 Nonne, qui oderunt te, Domine, oderam et insurgentes in te abhorrebam?
22 תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאֹויְבִים הָיוּ לִי	22 Perfecto odio oderam illos, et inimici facti sunt mihi.
23 חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי	23 Scrutare me, Deus, et scito cor meum; proba me et cognosce semitas meas
24 וּרְאֵה אִם־דֶּרֶךְ־עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עֹולָם	24 et vide, si via vanitatis in me est, et deduc me in via aeterna.