Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 אַחֲרֵי־כֵן פָּתַח אִיֹּוב אֶת־פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת־יֹומֹו׃ פ	1 Post hæc aperuit Job os suum, et maledixit diei suo,
2 וַיַּעַן אִיֹּוב וַיֹּאמַר	2 et locutus est :
3 יֹאבַד יֹום אִוָּלֶד בֹּו וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר	3 Pereat dies in qua natus sum, et nox in qua dictum est : Conceptus est homo.
4 הַיֹּום הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ אַל־יִדְרְשֵׁהוּ אֱלֹוהַּ מִמָּעַל וְאַל־תֹּופַע עָלָיו נְהָרָה	4 Dies ille vertatur in tenebras : non requirat eum Deus desuper, et non illustretur lumine.
5 יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן־עָלָיו עֲנָנָה יְבַעֲתֻהוּ כִּמְרִירֵי יֹום	5 Obscurent eum tenebræ et umbra mortis ; occupet eum caligo, et involvatur amaritudine.
6 הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל אַל־יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל־יָבֹא	6 Noctem illam tenebrosus turbo possideat ; non computetur in diebus anni, nec numeretur in mensibus.
7 הִנֵּה הַלַּיְלָה הַהוּא יְהִי גַלְמוּד אַל־תָּבֹא רְנָנָה בֹו	7 Sit nox illa solitaria, nec laude digna.
8 יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי־יֹום הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן	8 Maledicant ei qui maledicunt diei, qui parati sunt suscitare Leviathan.
9 יֶחְשְׁכוּ כֹּוכְבֵי נִשְׁפֹּו יְקַו־לְאֹור וָאַיִן וְאַל־יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי־שָׁחַר	9 Obtenebrentur stellæ caligine ejus ; expectet lucem, et non videat, nec ortum surgentis auroræ.
10 כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי וַיַּסְתֵּר עָמָל מֵעֵינָי	10 Quia non conclusit ostia ventris qui portavit me, nec abstulit mala ab oculis meis.
11 לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע	11 Quare non in vulva mortuus sum ? egressus ex utero non statim perii ?
12 מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם וּמַהשָּׁ־דַיִם כִּי אִינָק	12 Quare exceptus genibus ? cur lactatus uberibus ?
13 כִּי־עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקֹוט יָשַׁנְתִּי אָז ׀ יָנוּחַ לִי	13 Nunc enim dormiens silerem, et somno meo requiescerem
14 עִם־מְלָכִים וְיֹעֲצֵי אָרֶץ הַבֹּנִים חֳרָבֹות לָמֹו	14 cum regibus et consulibus terræ, qui ædificant sibi solitudines ;
15 אֹו עִםשָׂ־רִים זָהָב לָהֶם הַמְמַלְאִים בָּתֵּיהֶם כָּסֶף	15 aut cum principibus qui possident aurum, et replent domos suas argento ;
16 אֹו כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא־רָאוּ אֹור	16 aut sicut abortivum absconditum non subsisterem, vel qui concepti non viderunt lucem.
17 שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ	17 Ibi impii cessaverunt a tumultu, et ibi requieverunt fessi robore.
18 יַחַד אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ לֹא מְעוּ קֹול נֹגֵשׂ	18 Et quondam vincti pariter sine molestia, non audierunt vocem exactoris.
19 קָטֹן וְגָדֹול שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו	19 Parvus et magnus ibi sunt, et servus liber a domino suo.
20 לָמָּה יִתֵּן לְעָמֵל אֹור וְחַיִּים לְמָרֵי נָפֶשׁ	20 Quare misero data est lux, et vita his qui in amaritudine animæ sunt :
21 הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ וַיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמֹונִים	21 qui expectant mortem, et non venit, quasi effodientes thesaurum ;
22 הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי־גִיל יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ־קָבֶר	22 gaudentque vehementer cum invenerint sepulchrum ?
23 לְגֶבֶר אֲשֶׁר־דַּרְכֹּו נִסְתָּרָה וַיָּסֶךְ אֱלֹוהַּ בַּעֲדֹו	23 viro cujus abscondita est via et circumdedit eum Deus tenebris ?
24 כִּי־לִפְנֵי לַחְמִי אַנְחָתִי תָבֹא וַיִּתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָי	24 Antequam comedam, suspiro ; et tamquam inundantes aquæ, sic rugitus meus :
25 כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי	25 quia timor quem timebam evenit mihi, et quod verebar accidit.
26 לֹא שָׁלַוְתִּי ׀ וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא־נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז׃ פ	26 Nonne dissimulavi ? nonne silui ? nonne quievi ? et venit super me indignatio.