Shemòt (שמות) - Esodo 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בֹּא אֶל־פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי	1 Yahvé dit à Moïse: "Va trouver Pharaon et dis-lui: Ainsi parle Yahvé, le Dieu des Hébreux: Laissepartir mon peuple, qu'il me serve.
2 כִּי אִם־מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ וְעֹודְךָ מַחֲזִיק בָּם	2 Si tu refuses de le laisser partir et le retiens plus longtemps,
3 הִנֵּה יַד־יְהוָה הֹויָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד	3 voici que la main de Yahvé frappera tes troupeaux qui sont dans les champs, les chevaux, les ânes,les chameaux, les boeufs et le petit bétail, d'une peste très grave.
4 וְהִפְלָה יְהוָה בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם וְלֹא יָמוּת מִכָּל־לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר	4 Yahvé discernera les troupeaux d'Israël des troupeaux des Egyptiens, et rien ne mourra de ce quiappartient aux Israélites.
5 וַיָּשֶׂם יְהוָה מֹועֵד לֵאמֹר מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה הַדָּבָר הַזֶּה בָּאָרֶץ	5 Yahvé a fixé le temps en disant: Demain Yahvé fera cela dans le pays."
6 וַיַּעַשׂ יְהוָה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה מִמָּחֳרָת וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם וּמִמִּקְנֵה בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא־מֵת אֶחָד	6 Le lendemain, Yahvé fit cela, et tous les troupeaux des Egyptiens moururent, mais des troupeaux desIsraélites, pas une bête ne mourut.
7 וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא־מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד־אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת־הָעָם׃ פ	7 Pharaon fit une enquête, et voici que des troupeaux d'Israël pas une seule bête n'était morte. Mais lecoeur de Pharaon s'appesantit et il ne laissa pas partir le peuple.
8 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקֹו מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה	8 Yahvé dit à Moïse et à Aaron: "Prenez plein vos mains de suie de fourneau et que Moïse la lance enl'air, sous les yeux de Pharaon.
9 וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָיָה עַל־הָאָדָם וְעַל־הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם	9 Elle se changera en fine poussière sur tout le pays d'Egypte et provoquera, sur les gens et sur lesbêtes, des ulcères bourgeonnant en pustules, dans toute l'Egypte."
10 וַיִּקְחוּ אֶת־פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיִּזְרֹק אֹתֹו מֹשֶׁה הַשָּׁמָיְמָה וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה	10 Ils prirent de la suie de fourneau et se tinrent devant Pharaon; Moïse la lança en l'air et gens et bêtesfurent couverts d'ulcères bourgeonnant en pustules.
11 וְלֹא־יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּי־הָיָה הַשְּׁחִין בַּחֲרְטֻמִּם וּבְכָל־מִצְרָיִם	11 Les magiciens ne purent se tenir devant Moïse à cause des ulcères, car les magiciens étaientcouverts d'ulcères comme tous les Egyptiens.
12 וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה׃ ס	12 Yahvé endurcit le coeur de Pharaon et il ne les écouta pas, comme l'avait prédit Yahvé.
13 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי	13 Yahvé dit à Moïse: "Lève-toi de bon matin et tiens-toi devant Pharaon. Tu lui diras: Ainsi parleYahvé, le Dieu des Hébreux: Laisse partir mon peuple, qu'il me serve.
14 כִּי ׀ בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת־כָּל־מַגֵּפֹתַי אֶל־לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל־הָאָרֶץ	14 Car cette fois-ci, je vais envoyer tous mes fléaux contre toi-même, contre tes serviteurs et contre tonpeuple, afin que tu apprennes qu'il n'y en a pas comme moi sur toute la terre.
15 כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת־יָדִי וָאַךְ אֹותְךָ וְאֶת־עַמְּךָ בַּדָּבֶר וַתִּכָּחֵד מִן־הָאָרֶץ	15 Si j'avais étendu la main et vous avais frappés de la peste, toi et ton peuple, tu aurais été effacé de laterre.
16 וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת־כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל־הָאָרֶץ	16 Mais je t'ai laissé subsister afin que tu voies ma force et qu'on publie mon nom par toute la terre.
17 עֹודְךָ מִסְתֹּולֵל בְּעַמִּי לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם	17 Tu le prends de haut avec mon peuple en ne le laissant pas partir.
18 הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם לְמִן־הַיֹּום הִוָּסְדָה וְעַד־עָתָּה	18 Eh bien demain, à pareille heure, je ferai tomber une grêle très forte, comme il n'y en a jamais eu enEgypte depuis le jour de sa fondation jusqu'à maintenant.
19 וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת־מִקְנְךָ וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה כָּל־הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר־יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ	19 Et maintenant, envoie mettre tes troupeaux à l'abri, et tout ce qui, dans les champs, t'appartient. Toutce qui, homme ou bête, se trouvera dans les champs et n'aura pas été ramené à la maison, la grêle tombera sur luiet il mourra."
20 הַיָּרֵא אֶת־דְּבַר יְהוָה מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת־עֲבָדָיו וְאֶת־מִקְנֵהוּ אֶל־הַבָּתִּים	20 Celui des serviteurs de Pharaon qui craignit la parole de Yahvé fit rentrer en hâte ses esclaves et sestroupeaux dans les maisons.
21 וַאֲשֶׁר לֹא־שָׂם לִבֹּו אֶל־דְּבַר יְהוָה וַיַּעֲזֹב אֶת־עֲבָדָיו וְאֶת־מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה׃ פ	21 Mais celui qui ne prit pas à coeur la parole de Yahvé laissa aux champs ses esclaves et sestroupeaux.
22 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵה אֶת־יָדְךָ עַל־הַשָּׁמַיִם וִיהִי בָרָד בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם עַל־הָאָדָם וְעַל־הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם	22 Yahvé dit à Moïse: "Etends ta main vers le ciel et qu'il grêle dans tout le pays d'Egypte, sur leshommes et sur les bêtes, sur toute l'herbe des champs au pays d'Egypte."
23 וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־מַטֵּהוּ עַל־הַשָּׁמַיִם וַיהוָה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר יְהוָה בָּרָד עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם	23 Moïse étendit son bâton vers le ciel, et Yahvé tonna et fit tomber la grêle. La foudre frappa le sol, etYahvé fit tomber la grêle sur le pays d'Egypte.
24 וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתֹוךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגֹוי	24 Il y eut de la grêle et le feu jaillissait au milieu de la grêle, une grêle très forte, comme il n'y en avaitjamais eu au pays des Egyptiens depuis qu'ils formaient une nation.
25 וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל־אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה וְאֵת כָּל־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת־כָּל־עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר	25 La grêle frappa, dans tout le pays d'Egypte, tout ce qui était dans les champs, hommes et bêtes. Lagrêle frappa toutes les herbes des champs et brisa tous les arbres des champs.
26 רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר־שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד	26 Ce n'est qu'au pays de Goshèn, où se trouvaient les Israélites, qu'il n'y eut pas de grêle.
27 וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם יְהוָה הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים	27 Pharaon fit appeler Moïse et Aaron et leur dit: "Cette fois, j'ai péché; c'est Yahvé qui est juste, moiet mon peuple, nous sommes coupables.
28 הַעְתִּירוּ אֶל־יְהוָה וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד	28 Priez Yahvé. Il y a eu assez de tonnerre et de grêle. Je m'engage à vous laisser partir et vous neresterez pas plus longtemps."
29 וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת־הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת־כַּפַּי אֶל־יְהוָה הַקֹּלֹות יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה־עֹוד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַיהוָה הָאָרֶץ	29 Moïse lui dit: "Quand je sortirai de la ville, j'étendrai les mains vers Yahvé, le tonnerre cessera et iln'y aura plus de grêle, afin que tu saches que la terre est à Yahvé.
30 וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים	30 Mais ni toi ni tes serviteurs, je le sais bien, vous ne craindrez encore Yahvé Dieu."
31 וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל	31 Le lin et l'orge furent abattus, car l'orge était en épis et le lin en fleurs.
32 וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה	32 Le froment et l'épeautre ne furent pas abattus car ils sont tardifs.
33 וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה אֶת־הָעִיר וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו אֶל־יְהוָה וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלֹות וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא־נִתַּךְ אָרְצָה	33 Moïse sortit de chez Pharaon et de la ville; il étendit les mains vers Yahvé; le tonnerre et la grêlecessèrent, et la pluie ne se déversa plus sur la terre.
34 וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי־חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבֹּו הוּא וַעֲבָדָיו	34 Quand Pharaon vit que la pluie, la grêle et le tonnerre avaient cessé, il recommença à pécher, et luiet ses serviteurs appesantirent leur coeur.
35 וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד־מֹשֶׁה׃ פ	35 Le coeur de Pharaon s'endurcit et il ne laissa pas partir les Israélites, comme Yahvé l'avait prédit parMoïse.