Tehillim (תהילים) - Salmi 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלֹושָׁה עָשָׂר יֹום בֹּו אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר־הַמֶּלֶךְ וְדָתֹו לְהֵעָשֹׂות בַּיֹּום אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלֹוט בָּהֶם וְנַהֲפֹוךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם	1 ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם
2 נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם בְּכָל־מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ אֳחַשְׁוֵרֹושׁ לִשְׁלֹחַ יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם וְאִישׁ לֹא־עָמַד לִפְנֵיהֶם כִּי־נָפַל פַּחְדָּם עַל־כָּל־הָעַמִּים	2 נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים
3 וְכָל־שָׂרֵי הַמְּדִינֹות וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחֹות וְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ מְנַשְּׂאִים אֶת־הַיְּהוּדִים כִּי־נָפַל פַּחַד־מָרְדֳּכַי עֲלֵיהֶם	3 וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם
4 כִּי־גָדֹול מָרְדֳּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעֹו הֹולֵךְ בְּכָל־הַמְּדִינֹות כִּי־הָאִישׁ מָרְדֳּכַי הֹולֵךְ וְגָדֹול׃ פ	4 כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול
5 וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל־אֹיְבֵיהֶם מַכַּת־חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן וַיַּעֲשׂוּ בְשֹׂנְאֵיהֶם כִּרְצֹונָם	5 ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם
6 וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאֹות אִישׁ	6 ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש
7 וְאֵת ׀ פַּרְשַׁנְדָּתָא וְאֵת ׀ דַּלְפֹון וְאֵת ׀ אַסְפָּתָא	7 ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא
8 וְאֵת ׀ פֹּורָתָא וְאֵת ׀ אֲדַלְיָא וְאֵת ׀ אֲרִידָתָא	8 ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא
9 וְאֵת ׀ פַּרְמַשְׁתָּא וְאֵת ׀ אֲרִיסַי וְאֵת ׀ אֲרִדַי וְאֵת ׀ וַיְזָתָא	9 ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא
10 עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת־יָדָם	10 עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם
11 בַּיֹּום הַהוּא בָּא מִסְפַּר הַהֲרוּגִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ ס	11 ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך
12 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאֹות אִישׁ וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי־הָמָן בִּשְׁאָר מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ מֶה עָשׂוּ וּמַה־שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵךְ עֹוד וְתֵעָשׂ	12 ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש
13 וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב יִנָּתֵן גַּם־מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשֹׂות כְּדָת הַיֹּום וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי־הָמָן יִתְלוּ עַל־הָעֵץ	13 ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ
14 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשֹׂות כֵּן וַתִּנָּתֵן דָּת בְּשׁוּשָׁן וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי־הָמָן תָּלוּ	14 ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו
15 וַיִּקָּהֲלוּ [הַיְּהוּדִיִּים כ] (הַיְּהוּדִים ק) אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁן גַּם בְּיֹום אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וַיַּהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן שְׁלֹשׁ מֵאֹות אִישׁ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת־יָדָם	15 ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם
16 וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינֹות הַמֶּלֶךְ נִקְהֲלוּ ׀ וְעָמֹד עַל־נַפְשָׁם וְנֹוחַ מֵאֹיְבֵיהֶם וְהָרֹג בְּשֹׂנְאֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אָלֶף וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת־יָדָם	16 ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם
17 בְּיֹום־שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְנֹוחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בֹּו וְעָשֹׂה אֹתֹו יֹום מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה	17 ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה
18 [וְהַיְּהוּדִיִּים כ] (וְהַיְּהוּדִים ק) אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בֹּו וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בֹּו וְנֹוחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בֹּו וְעָשֹׂה אֹתֹו יֹום מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה	18 והיהודיים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה
19 עַל־כֵּן הַיְּהוּדִים [הַפְּרֹוזִים כ] (הַפְּרָזִים ק) הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזֹות עֹשִׂים אֵת יֹום אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיֹום טֹוב וּמִשְׁלֹוחַ מָנֹות אִישׁ לְרֵעֵהוּ׃ פ	19 על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו
20 וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל־מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ הַקְּרֹובִים וְהָרְחֹוקִים	20 ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים
21 לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיֹות עֹשִׂים אֵת יֹום אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יֹום־חֲמִשָּׁה עָשָׂר בֹּו בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה	21 לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה
22 כַּיָּמִים אֲשֶׁר־נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹויְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגֹון לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיֹום טֹוב לַעֲשֹׂות אֹותָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹוחַ מָנֹות אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנֹות לָאֶבְיֹונִים	22 כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים
23 וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר־הֵחֵלּוּ לַעֲשֹׂות וְאֵת אֲשֶׁר־כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם	23 וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם
24 כִּי הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל־הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל־הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּיל פּוּר הוּא הַגֹּורָל לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם	24 כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם
25 וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר עִם־הַסֵּפֶר יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתֹּו הָרָעָה אֲשֶׁר־חָשַׁב עַל־הַיְּהוּדִים עַל־רֹאשֹׁו וְתָלוּ אֹתֹו וְאֶת־בָּנָיו עַל־הָעֵץ	25 ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ
26 עַל־כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל־שֵׁם הַפּוּר עַל־כֵּן עַל־כָּל־דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת וּמָה־רָאוּ עַל־כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם	26 על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם
27 קִיְּמוּ [וְקִבֵּל כ] (וְקִבְּלוּ ק) הַיְּהוּדִים ׀ עֲלֵיהֶם ׀ וְעַל־זַרְעָם וְעַל כָּל־הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבֹור לִהְיֹות עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה	27 קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה
28 וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל־דֹּור וָדֹור מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתֹּוךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא־יָסוּף מִזַּרְעָם׃ ס	28 והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם
29 וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת־אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת־כָּל־תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית	29 ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית
30 וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִים אֶל־שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרֹושׁ דִּבְרֵי שָׁלֹום וֶאֱמֶת	30 וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת
31 לְקַיֵּם אֵת־יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל־נַפְשָׁם וְעַל־זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמֹות וְזַעֲקָתָם	31 לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצמות וזעקתם
32 וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר׃ פ	32 ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר