Divrei Hayamim (דברי הימים) - 2 Cronache 13

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 בִּשְׁנַת שְׁמֹונֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל־יְהוּדָה	1 Abiya commença à régner sur Juda en la dix-huitième année du roi Jéroboam;
2 שָׁלֹושׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם וְשֵׁם אִמֹּו מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל מִן־גִּבְעָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם	2 il régna trois ans à Jérusalem. Sa mère était Mikayas, fille d’Ouriel de Guibéa. Il y eut une guerre entre Abiya et Jéroboam.
3 וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת־הַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גִּבֹּורֵי מִלְחָמָה אַרְבַּע־מֵאֹות אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר ס וְיָרָבְעָם עָרַךְ עִמֹּו מִלְחָמָה בִּשְׁמֹונֶה מֵאֹות אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר גִּבֹּור חָיִל׃ ס	3 Abiya engagea la bataille avec une armée de soldats entraînés (400 000 excellents soldats) et Jéroboam se rangea face à lui avec 800 000 excellents soldats, tous soldats entraînés.
4 וַיָּקָם אֲבִיָּה מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יָרָבְעָם וְכָל־יִשְׂרָאֵל	4 Abiya alla se poster sur le mont Sémarayim, dans la montagne d’Éphraïm; de là il cria: “Jéroboam et vous tous, gens d’Israël, écoutez-moi!
5 הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל־יִשְׂרָאֵל לְעֹולָם לֹו וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח׃ ס	5 Ne savez-vous pas que Yahvé, Dieu d’Israël, a donné pour toujours la royauté sur Israël à David et à ses fils, grâce à une alliance qui ne peut être rompue?
6 וַיָּקָם יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד וַיִּמְרֹד עַל־אֲדֹנָיו	6 Mais Jéroboam fils de Nabat, serviteur de Salomon fils de David, s’est révolté contre son seigneur.
7 וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיִּתְאַמְּצוּ עַל־רְחַבְעָם בֶּן־שְׁלֹמֹה וּרְחַבְעָם הָיָה נַעַר וְרַךְ־לֵבָב וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם	7 Des hommes de rien composaient alors l’entourage de Roboam fils de Salomon, ils lui ont imposé leur loi. Roboam était jeune et timide alors, et il n’a pas su leur tenir tête.
8 וְעַתָּה ׀ אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת יְהוָה בְּיַד בְּנֵי דָוִיד וְאַתֶּם הָמֹון רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים	8 Et c’est vous maintenant qui voulez tenir tête à la royauté de Yahvé, quand elle est entre les mains des descendants de David puisque vous êtes venus une foule immense. Et vous avez amené les veaux d’or que Jéroboam vous a donnés comme dieux.
9 הֲלֹא הִדַּחְתֶּם אֶת־כֹּהֲנֵי יְהוָה אֶת־בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים כְּעַמֵּי הָאֲרָצֹות כָּל־הַבָּא לְמַלֵּא יָדֹו בְּפַר בֶּן־בָּקָר וְאֵילִם שִׁבְעָה וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹהִים׃ ס	9 N’avez-vous pas chassé les prêtres de Yahvé, les fils d’Aaron, et les lévites, pour vous donner des prêtres comme le font les peuples étrangers? Quiconque arrive avec un taureau et sept béliers pour se faire donner la consécration, peut devenir prêtre d’idoles qui ne sont pas Dieu!
10 וַאֲנַחְנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְלֹא עֲזַבְנֻהוּ וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים לַיהוָה בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם בַּמְלָאכֶת	10 Notre Dieu à nous, c’est Yahvé, et nous ne l’avons pas abandonné; les fils d’Aaron sont prêtres au service de Yahvé et les lévites les assistent.
11 וּמַקְטִרִים לַיהוָה עֹלֹות בַּבֹּקֶר־בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב־בָּעֶרֶב וּקְטֹרֶת־סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת לֶחֶם עַל־הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹור וּמְנֹורַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב כִּי־שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת־מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתֹו	11 Chaque matin et chaque soir on fait fumer pour Yahvé les holocaustes et l’encens parfumé. Nous avons les pains rangés sur la table sainte, le chandelier d’or avec ses lampes qu’on allume chaque soir. Nous observons l’ordonnance de Yahvé notre Dieu que vous, vous avez abandonnée!
12 וְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ הָאֱלֹהִים ׀ וְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְרֹות הַתְּרוּעָה לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַל־תִּלָּחֲמוּ עִם־יְהוָה אֱלֹהֵי־אֲבֹתֵיכֶם כִּי־לֹא תַצְלִיחוּ	12 Nous avons Dieu à notre tête, avec ses prêtres et les trompettes pour l’appeler, et elles vont sonner contre vous, fils d’Israël! Ne combattez pas contre Yahvé, le Dieu de vos pères; vous ne réussirez pas!”
13 וְיָרָבְעָם הֵסֵב אֶת־הַמַּאְרָב לָבֹוא מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּהְיוּ לִפְנֵי יְהוּדָה וְהַמַּאְרָב מֵאַחֲרֵיהֶם	13 Jéroboam fit faire un mouvement tournant aux hommes qu’il avait placés en embuscade et ils arrivèrent sur les arrières de Juda: l’armée était devant et l’embuscade, derrière.
14 וַיִּפְנוּ יְהוּדָה וְהִנֵּה לָהֶם הַמִּלְחָמָה פָּנִים וְאָחֹור וַיִּצְעֲקוּ לַיהוָה וְהַכֹּהֲנִים [מַחֲצֹצְרִים כ] (מַחְצְרִים ק) בַּחֲצֹצְרֹות	14 En se retournant, les Judéens virent qu’ils avaient à combattre devant et derrière eux; ils crièrent vers Yahvé, les prêtres sonnèrent de la trompette,
15 וַיָּרִיעוּ אִישׁ יְהוּדָה וַיְהִי בְּהָרִיעַ אִישׁ יְהוּדָה וְהָאֱלֹהִים נָגַף אֶת־יָרָבְעָם וְכָל־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיָּה וִיהוּדָה	15 et les hommes de Juda poussèrent le cri de guerre. Pendant qu’ils poussaient ainsi ce cri, Dieu frappa Jéroboam et tout Israël devant Abiya et Juda.
16 וַיָּנוּסוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי יְהוּדָה וַיִּתְּנֵם אֱלֹהִים בְּיָדָם	16 Les Israélites prirent la fuite devant Juda et Yahvé les livra entre leurs mains.
17 וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמֹּו מַכָּה רַבָּה וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ־מֵאֹות אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר	17 Abiya et son peuple leur infligèrent une grande défaite; 500 000 excellents soldats d’Israël tombèrent blessés à mort.
18 וַיִּכָּנְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא וַיֶּאֶמְצוּ בְּנֵי יְהוּדָה כִּי נִשְׁעֲנוּ עַל־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹותֵיהֶם	18 En cette occasion les Israélites furent abaissés tandis que les fils de Juda sortaient raffermis, car ils s’étaient appuyés sur Yahvé, le Dieu de leurs pères.
19 וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת־בֵּית־אֵל וְאֶת־בְּנֹותֶיהָ וְאֶת־יְשָׁנָה וְאֶת־בְּנֹותֶיהָ וְאֶת־ [עֶפְרֹון כ] (עֶפְרַיִן ק) וּבְנֹתֶיהָ	19 Abiya poursuivit Jéroboam et lui prit des villes: Béthel et ses dépendances, Yéchana et ses dépendances, Éfron et ses dépendances.
20 וְלֹא־עָצַר כֹּחַ־יָרָבְעָם עֹוד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ וַיִּגְּפֵהוּ יְהוָה וַיָּמֹת׃ פ	20 Jéroboam ne retrouva pas sa puissance durant les jours d’Abiya, puis Yahvé le frappa et il mourut.
21 וַיִּתְחַזֵּק אֲבִיָּהוּ וַיִּשָּׂא־לֹו נָשִׁים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וַיֹּולֶד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בָּנִים וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בָּנֹות׃ ס	21 Abiya au contraire se raffermit; il eut 14 femmes qui lui donnèrent 22 fils et 16 filles.
22 וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדֹּו	22 Le reste des actes d’Abiya, tous ses faits et gestes, cela est écrit dans le récit du prophète Iddo.
23 וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּה עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתֹו בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנֹו תַּחְתָּיו בְּיָמָיו שָׁקְטָה הָאָרֶץ עֶשֶׂר שָׁנִים׃ פ	23 Abiya se coucha avec ses pères et on l’enterra dans la Cité de David; son fils Aza régna à sa place et le pays fut alors tranquille pendant 10 ans.