M'lakhim (מלכים) - 1 Re 16

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֶל־יֵהוּא בֶן־חֲנָנִי עַל־בַּעְשָׁא לֵאמֹר	1 Une parole de Yahvé fut alors adressée à Jéhu, fils de Hanani, contre Bacha:
2 יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִן־הֶעָפָר וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וַתֵּלֶךְ ׀ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וַתַּחֲטִא אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיסֵנִי בְּחַטֹּאתָם	2 “Je t’ai tiré de la poussière et j’ai fait de toi le chef de mon peuple Israël, mais tu as marché sur les traces de Jéroboam et tu as fait commettre à mon peuple Israël les péchés qui me mettent en colère!
3 הִנְנִי מַבְעִיר אַחֲרֵי בַעְשָׁא וְאַחֲרֵי בֵיתֹו וְנָתַתִּי אֶת־בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט	3 C’est pourquoi je vais balayer Bacha et sa maison, je rendrai ta maison semblable à celle de Jéroboam fils de Nabat.
4 הַמֵּת לְבַעְשָׁא בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת לֹו בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עֹוף הַשָּׁמָיִם	4 Celui de la famille de Bacha qui mourra dans la ville sera dévoré par les chiens, et celui qui mourra dans la campagne sera mangé par les oiseaux du ciel.”
5 וְיֶתֶר דִּבְרֵי בַעְשָׁא וַאֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתֹו הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל	5 Le reste des actes de Bacha, ce qu’il a fait et ses exploits, cela n’est-il pas écrit dans le livre des Chroniques des rois d’Israël?
6 וַיִּשְׁכַּב בַּעְשָׁא עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּתִרְצָה וַיִּמְלֹךְ אֵלָה בְנֹו תַּחְתָּיו	6 Lorsque Bacha se coucha avec ses pères, on l’enterra à Tirsa, et son fils régna à sa place dans cette même ville.
7 וְגַם בְּיַד־יֵהוּא בֶן־חֲנָנִי הַנָּבִיא דְּבַר־יְהוָה הָיָה אֶל־בַּעְשָׁא וְאֶל־בֵּיתֹו וְעַל כָּל־הָרָעָה ׀ אֲשֶׁר־עָשָׂה ׀ בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסֹו בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו לִהְיֹות כְּבֵית יָרָבְעָם וְעַל אֲשֶׁר־הִכָּה אֹתֹו׃ פ	7 Mais il y avait cette parole de Yahvé adressée au prophète Jéhu, fils de Hanani, contre Bacha et sa maison, à cause de tout le mal qu’il avait fait aux yeux de Yahvé: il l’avait mis en colère par sa conduite, en imitant la maison de Jéroboam, mais aussi par la façon dont il avait frappé cette maison.
8 בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ אֵלָה בֶן־בַּעְשָׁא עַל־יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה שְׁנָתָיִם	8 En l’an 26 du règne d’Aza de Juda, Éla fils de Bacha devint roi sur Israël et il régna deux ans à Tirsa.
9 וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדֹּו זִמְרִי שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב וְהוּא בְתִרְצָה שֹׁתֶה שִׁכֹּור בֵּית אַרְצָא אֲשֶׁר עַל־הַבַּיִת בְּתִרְצָה	9 Son serviteur Zimri, chef de la moitié des chars, conspira contre lui; le roi était alors à Tirsa, il buvait et s’enivrait dans la maison d’Arsa, le commandant du palais royal de Tirsa.
10 וַיָּבֹא זִמְרִי וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו	10 C’était en l’an 27 du règne d’Aza de Juda; Zimri entra, le frappa et le tua, et il régna à sa place.
11 וַיְהִי בְמָלְכֹו כְּשִׁבְתֹּו עַל־כִּסְאֹו הִכָּה אֶת־כָּל־בֵּית בַּעְשָׁא לֹא־הִשְׁאִיר לֹו מַשְׁתִּין בְּקִיר וְגֹאֲלָיו וְרֵעֵהוּ	11 Dès qu’il fut roi, aussitôt assis sur le trône, il frappa toute la maison de Bacha; il n’épargna ni un enfant mâle, ni un parent, ni un ami.
12 וַיַּשְׁמֵד זִמְרִי אֵת כָּל־בֵּית בַּעְשָׁא כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־בַּעְשָׁא בְּיַד יֵהוּא הַנָּבִיא	12 C’est ainsi que Zimri extermina toute la maison de Bacha, selon la parole que Yahvé avait dite contre Bacha par le prophète Jéhu.
13 אֶל כָּל־חַטֹּאות בַּעְשָׁא וְחַטֹּאות אֵלָה בְנֹו אֲשֶׁר חָטְאוּ וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיאוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם	13 C’était à cause des péchés de Bacha et de son fils Éla: ils avaient entraîné Israël dans leur péché et leurs idoles avaient excité la colère de Yahvé, Dieu d’Israël.
14 וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֵלָה וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹוא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ	14 Le reste des actes d’Éla, tout ce qu’il a fait, cela n’est-il pas écrit dans le livre des Chroniques des rois d’Israël?
15 בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זִמְרִי שִׁבְעַת יָמִים בְּתִרְצָה וְהָעָם חֹנִים עַל־גִּבְּתֹון אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים	15 En l’an 27 du règne d’Aza de Juda, Zimri devint roi pour 7 jours à Tirsa. Le peuple assiégeait la ville philistine de Guibéton.
16 וַיִּשְׁמַע הָעָם הַחֹנִים לֵאמֹר קָשַׁר זִמְרִי וְגַם הִכָּה אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיַּמְלִכוּ כָל־יִשְׂרָאֵל אֶת־עָמְרִי שַׂר־צָבָא עַל־יִשְׂרָאֵל בַּיֹּום הַהוּא בַּמַּחֲנֶה	16 Dans le camp le peuple apprit la nouvelle: “Zimri a conspiré contre le roi et l’a assassiné.” Le jour même, dans le camp, tout Israël établit Omri, le chef de l’armée, comme roi d’Israël.
17 וַיַּעֲלֶה עָמְרִי וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמֹּו מִגִּבְּתֹון וַיָּצֻרוּ עַל־תִּרְצָה	17 Omri et tout Israël montèrent alors de Guibéton pour assiéger Tirsa.
18 וַיְהִי כִּרְאֹות זִמְרִי כִּי־נִלְכְּדָה הָעִיר וַיָּבֹא אֶל־אַרְמֹון בֵּית־הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׂרֹף עָלָיו אֶת־בֵּית־מֶלֶךְ בָּאֵשׁ וַיָּמֹת	18 Quand Zimri vit que la ville était sur le point d’être prise, il s’enferma dans la forteresse du palais, il y mit le feu et mourut ainsi dans l’incendie du palais.
19 עַל־ [חַטָּאתֹו כ] (חַטֹּאתָיו ק) אֲשֶׁר חָטָא לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וּבְחַטָּאתֹו אֲשֶׁר עָשָׂה לְהַחֲטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל	19 Il avait en effet commis les péchés qui déplaisent à Yahvé, il avait suivi les traces de Jéroboam et le péché dans lequel il avait entraîné Israël.
20 וְיֶתֶר דִּבְרֵי זִמְרִי וְקִשְׁרֹו אֲשֶׁר קָשָׁר הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ	20 Le reste des actes de Zimri, le complot qu’il forma, tout cela n’est-il pas écrit dans le livre des Chroniques des rois d’Israël?
21 אָז יֵחָלֵק הָעָם יִשְׂרָאֵל לַחֵצִי חֲצִי הָעָם הָיָה אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן־גִּינַת לְהַמְלִיכֹו וְהַחֲצִי אַחֲרֵי עָמְרִי	21 Le peuple d’Israël se divisa: les uns voulaient faire roi Tibni fils de Guinat, les autres étaient pour Omri;
22 וַיֶּחֱזַק הָעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי עָמְרִי אֶת־הָעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי תִּבְנִי בֶן־גִּינַת וַיָּמָת תִּבְנִי וַיִּמְלֹךְ עָמְרִי׃ פ	22 le parti d’Omri l’emporta sur celui de Tibni fils de Guinat: Tibni mourut et Omri devint roi.
23 בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ עָמְרִי עַל־יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּתִרְצָה מָלַךְ שֵׁשׁ־שָׁנִים	23 En l’an 31 du règne d’Aza en Juda, Omri devint roi d’Israël; il régna 12 ans.
24 וַיִּקֶן אֶת־הָהָר שֹׁמְרֹון מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת־הָהָר וַיִּקְרָא אֶת־שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם־שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרֹון	24 Après avoir régné 6 ans à Tirsa, il acheta de Chémer la colline de Samarie pour deux talents d’argent et il commença à construire sur cette colline. Il appela cette ville Samarie, du nom de Chémer propriétaire de la colline.
25 וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיָּרַע מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו	25 Omri fit ce qui est mal aux yeux de Yahvé, il imita la mauvaise conduite de tous ceux qui avaient régné avant lui,
26 וַיֵּלֶךְ בְּכָל־דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט [וּבְחַטֹּאתָיו כ] (וּבְחַטָּאתֹו ק) אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם	26 il suivit les traces de Jéroboam, fils de Nabat, et les péchés qu’il avait commis et dans lesquels il avait entraîné Israël: ses idoles excitèrent la colère de Yahvé Dieu d’Israël.
27 וְיֶתֶר דִּבְרֵי עָמְרִי אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתֹו אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל	27 Le reste des actes d’Omri, ce qu’il a fait, ses exploits, tout cela n’est-il pas écrit dans le livre des Chroniques des rois d’Israël?
28 וַיִּשְׁכַּב עָמְרִי עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּשֹׁמְרֹון וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בְּנֹו תַּחְתָּיו׃ פ	28 Quand Omri se coucha avec ses pères, on l’enterra à Samarie; son fils Akab régna à sa place.
29 וְאַחְאָב בֶּן־עָמְרִי מָלַךְ עַל־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בֶּן־עָמְרִי עַל־יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרֹון עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה	29 En l’an 38 du règne d’Aza de Juda, Akab fils d’Omri devint roi d’Israël; Akab fils d’Omri régna 22 ans sur Israël à Samarie.
30 וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן־עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו	30 Akab fit ce qui est mal aux yeux de Yahvé, et cela, plus que tous ceux qui étaient venus avant lui.
31 וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתֹּו בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת־אִיזֶבֶל בַּת־אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת־הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לֹו	31 Cela ne lui suffisait pas d’imiter les péchés de Jéroboam fils de Nabat; ayant pris pour femme Jézabel, fille d’Ittobaal roi de Sidon, il se mit à servir leur Baal et à se prosterner devant lui.
32 וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרֹון	32 Il lui éleva un autel dans le temple de Baal qu’il construisit à Samarie.
33 וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת־הָאֲשֵׁרָה וַיֹּוסֶף אַחְאָב לַעֲשֹׂות לְהַכְעִיס אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו	33 Akab dressa encore un pieu sacré et, par bien d’autres péchés, il excita la colère de Yahvé Dieu d’Israël, plus que tous les autres rois d’Israël qui étaient venus avant lui.
34 בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת־יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרֹו יִסְּדָהּ [וּבִשְׂגִיב כ] (וּבִשְׂגוּב ק) צְעִירֹו הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן׃ ס	34 De son temps, Hiel de Béthel rebâtit Jéricho. Il en posa les fondations au prix de son premier-né Abiram, et lorsqu’il mit en place les portes, il sacrifia son second fils Ségoub, selon la parole que Yahvé avait dite par Josué fils de Noun.