Bereshìt (בראשית) - Genesi 49

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל־בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר־יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים	1 Darauf rief Jakob seine Söhne und sprach: Versammelt euch, dann sage ich euch an, was euch begegnet in künftigen Tagen.
2 הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל־יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם	2 Kommt zusammen, ihr Söhne Jakobs, und hört, auf Israel hört, auf euren Vater!
3 רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אֹונִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז	3 Ruben, mein Erster, du meine Stärke, meiner Zeugungskraft Erstling, übermütig an Stolz, übermütig an Kraft,
4 פַּחַז כַּמַּיִם אַל־תֹּותַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה׃ פ	4 brodelnd wie Wasser. Der Erste sollst du nicht bleiben. Du bestiegst ja das Bett deines Vaters; geschändet hast du damals mein Lager.
5 שִׁמְעֹון וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם	5 Simeon und Levi, die Brüder, Werkzeuge der Gewalt sind ihre Messer.
6 בְּסֹדָם אַל־תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל־תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ־שֹׁור	6 Zu ihrem Kreis mag ich nicht gehören, mit ihrer Rotte vereinige sich nicht mein Herz. Denn in ihrem Zorn brachten sie Männer um, mutwillig lähmten sie Stiere.
7 אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל׃ ס	7 Verflucht ihr Zorn, da er so heftig, verflucht ihr Grimm, da er so roh. Ich teile sie unter Jakob auf, ich zerstreue sie unter Israel.
8 יְהוּדָה אַתָּה יֹודוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ	8 Juda, dir jubeln die Brüder zu, deine Hand hast du am Genick deiner Feinde. Deines Vaters Söhne fallen vor dir nieder.
9 גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ	9 Ein junger Löwe ist Juda. Vom Raub, mein Sohn, wurdest du groß. Er kauert, liegt da wie ein Löwe, wie eine Löwin. Wer wagt, sie zu scheuchen?
10 לֹא־יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי־יָבֹא [שִׁילֹה כ] (שִׁילֹו ק) וְלֹו יִקְּהַת עַמִּים	10 Nie weicht von Juda das Zepter, der Herrscherstab von seinen Füßen, bis der kommt, dem er gehört, dem der Gehorsam der Völker gebührt.
11 אֹסְרִי לַגֶּפֶן [עִירֹה כ] (עִירֹו ק) וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנֹו כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשֹׁו וּבְדַם־עֲנָבִים [סוּתֹה כ] (סוּתֹו׃ ק)	11 Er bindet am Weinstock sein Reittier fest, seinen Esel am Rebstock. Er wäscht in Wein sein Kleid, in Traubenblut sein Gewand.
12 חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב׃ פ	12 Feurig von Wein funkeln die Augen, seine Zähne sind weißer als Milch.
13 זְבוּלֻן לְחֹוף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחֹוף אֳנִיֹּות וְיַרְכָתֹו עַל־צִידֹן׃ ס	13 Sebulon wohnt nahe dem Strand, am Gestade der Schiffe, mit seinem Rücken nach Sidon hin.
14 יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם	14 Issachar ist ein knochiger Esel, lagernd in seinem Pferch.
15 וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טֹוב וְאֶת־הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמֹו לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס־עֹבֵד׃ ס	15 Er sieht, wie die Ruhe so schön ist und wie so freundlich das Land; da neigt er die Schulter als Träger und wird zum fronenden Knecht.
16 דָּן יָדִין עַמֹּו כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל	16 Dan schafft Recht seinem Volk wie nur einer von Israels Stämmen.
17 יְהִי־דָן נָחָשׁ עֲלֵי־דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי־אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי־סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבֹו אָחֹור	17 Zur Schlange am Weg wird Dan, zur zischelnden Natter am Pfad. Sie beißt das Pferd in die Fesseln, sein Reiter stürzt rücklings herab.
18 לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָה	18 Auf deine Hilfe harre ich, Herr.
19 גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב׃ ס	19 Gad, ins Gedränge drängen sie ihn, doch er bedrängt ihre Ferse.
20 מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמֹו וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי־מֶלֶךְ׃ ס	20 Ascher, fett ist sein Brot. Königskost liefert er.
21 נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי־שָׁפֶר׃ ס	21 Naftali, die flüchtige Hirschkuh, versteht sich auf gefällige Rede.
22 בֵּן פֹּרָת יֹוסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי־עָיִן בָּנֹות צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר	22 Ein junger Fruchtbaum ist Josef, ein junger Fruchtbaum am Quell, ein junger Zweig an der Mauer.
23 וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים	23 Man erbittert und reizt ihn, die Schützen stellen ihm nach.
24 וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתֹּו וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל	24 Sein Bogen sitzt sicher; gelenkig sind Arme und Hände. Das kommt vom Starken Jakobs, von dort kommt der Hirt, Israels Fels,
25 מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהֹום רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם	25 vom Gott deines Vaters, er wird dir helfen. Gott, der Allmächtige, er wird dich segnen mit Segen des Himmels von droben, mit Segen tief lagernder Urflut, mit Segen von Brust und Schoß.
26 בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל־בִּרְכֹת הֹורַי עַד־תַּאֲוַת גִּבְעֹת עֹולָם תִּהְיֶין לְרֹאשׁ יֹוסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו׃ פ	26 Deines Vaters Segen übertrifft den Segen der uralten Berge, den man von den ewigen Hügeln ersehnt. Er komme auf Josefs Haupt, auf das Haupt des Geweihten der Brüder.
27 בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל	27 Benjamin ist ein reißender Wolf: Am Morgen frisst er die Beute, am Abend teilt er den Fang.
28 כָּל־אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר־דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אֹותָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתֹו בֵּרַךְ אֹתָם	28 Sie alle sind die zwölf Stämme Israels und das war es, was ihr Vater zu ihnen sagte, als er sie segnete. Einen jeden bedachte er mit dem Segen, der ihm zukam.
29 וַיְצַו אֹותָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל־עַמִּי קִבְרוּ אֹתִי אֶל־אֲבֹתָי אֶל־הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרֹון הַחִתִּי	29 Er trug ihnen ferner auf und sagte zu ihnen: Ich werde mit meinen Vorfahren vereint. Begrabt mich bei meinen Vätern in der Höhle auf dem Grundstück des Hetiters Efron,
30 בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי־מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת־הַשָּׂדֶה מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי לַאֲחֻזַּת־קָבֶר	30 in der Höhle auf dem Grundstück von Machpela bei Mamre in Kanaan. Das Grundstück hatte Abraham vom Hetiter Efron als eigene Grabstätte gekauft.
31 שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת־אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתֹּו מָּה קָבְרוּ אֶת־יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתֹּו וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת־לֵאָה	31 Dort hat man Abraham und seine Frau Sara begraben; dort hat man Isaak und seine Frau Rebekka begraben; dort habe ich Lea begraben,
32 מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר־בֹּו מֵאֵת בְּנֵי־חֵת	32 auf dem Grundstück, das samt der Höhle darauf von den Hetitern in unseren Besitz übergegangen ist.
33 וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת־בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל־הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו	33 Jakob beendete den Auftrag an seine Söhne und zog seine Füße auf das Bett zurück. Dann verschied er und wurde mit seinen Vorfahren vereint.