Vangelo secondo Giovanni 5

LA SACRA BIBBIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Dopo questi avvenimenti, c'era una festa dei Giudei e Gesù salì a Gerusalemme.	1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים
2 A Gerusalemme, presso la porta delle pecore, c'è una piscina, chiamata in ebraico Betesda, con cinque portici.	2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים
3 Sotto questi portici giaceva una moltitudine di infermi, ciechi, zoppi, invalidi (che aspettavano il movimento dell'acqua.	3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים
4 Un angelo infatti ad intervalli scendeva nella piscina e agitava l'acqua: il primo ad entrarvi dopo l'agitazione dell'acqua guariva da qualsiasi malattia).	4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו
5 C'era là un uomo infermo da trentotto anni.	5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה
6 Gesù, vistolo disteso e saputo che si trovava già da molto tempo in quello stato, gli dice: "Vuoi guarire?".	6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא
7 Gli rispose l'infermo: "Signore, non ho un uomo che mi getti nella piscina quando l'acqua viene agitata; e, mentre io mi avvio per andare, un altro vi scende prima di me".	7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני
8 Gli dice Gesù: "A'lzati, prendi il tuo giaciglio e cammina".	8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך
9 L'uomo fu guarito all'istante, prese il suo giaciglio e camminava. Ma quel giorno era sabato.	9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה
10 Dicevano dunque i Giudei al guarito: "E' sabato e non ti è lecito portare il tuo giaciglio".	10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך
11 Egli rispose loro: "Colui che mi ha guarito, mi ha detto: "Prendi il tuo giaciglio e cammina".	11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך
12 Gli domandarono: "Chi è l'uomo che ti ha detto: "Prendi e cammina"?".	12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך
13 Ma colui che era stato guarito non sapeva chi era, perché Gesù si era eclissato grazie alla folla che c'era in quel luogo.	13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא
14 Più tardi Gesù lo trovò nel tempio e gli disse: "Ecco che sei guarito. Non peccare più, perché non ti avvenga di peggio".	14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת
15 L'uomo se ne andò e riferì ai Giudei che era Gesù colui che l'aveva guarito.	15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו
16 Per questo i Giudei perseguitavano Gesù, perché faceva queste cose di sabato.	16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת
17 Ma Gesù rispose loro: "Mio Padre è all'opera fino ad ora ed anch'io sono all'opera".	17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל
18 Per questo i Giudei cercavano ancor più di ucciderlo, perché non solo violava il sabato, ma diceva che Dio era suo Padre, facendo se stesso uguale a Dio.	18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים
19 Gesù rispose e diceva loro: "In verità, in verità vi dico: il Figlio non può fare nulla da se stesso se non ciò che vede il Padre fare. Ciò infatti che fa lui, lo fa ugualmente il Figlio.	19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו
20 Il Padre infatti ama il Figlio e gli mostra tutto ciò che egli fa, ed opere più grandi di queste gli mostrerà, in modo che voi ne rimaniate stupiti.	20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו
21 Come infatti il Padre risuscita i morti e dà la vita, così anche il Figlio dà la vita a coloro che vuole.	21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ
22 Il Padre infatti non giudica nessuno, ma ha dato tutto il giudizio al Figlio,	22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב
23 affinché tutti onorino il Figlio come onorano il Padre. Colui che non onora il Figlio, non onora il Padre che l'ha mandato.	23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד
24 In verità, in verità vi dico: chi ascolta la mia parola e crede a Colui che mi ha mandato, ha la vita eterna e non incorre nel giudizio, ma è passato dalla morte alla vita.	24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים
25 In verità, in verità vi dico: viene un'ora, ed è adesso, in cui i morti udranno la voce del Figlio di Dio e coloro che l'avranno ascoltata vivranno.	25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו
26 Come infatti il Padre ha la vita in se stesso, così ha dato anche al Figlio di avere la vita in se stesso;	26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו
27 e gli ha dato il potere di fare il giudizio, perché è Figlio dell'uomo.	27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא
28 Non stupitevi di ciò: viene un'ora in cui tutti coloro che sono nei sepolcri ascolteranno la sua voce	28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון
29 e coloro che hanno fatto il bene ne usciranno per la risurrezione della vita, coloro che hanno praticato il male per la risurrezione del giudizio.	29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט
30 Io non posso fare nulla da me stesso. Come ascolto giudico e il mio giudizio è giusto, perché non cerco la mia volontà, ma la volontà di Colui che mi ha mandato".	30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני
31 "Se io rendo testimonianza a me stesso, la mia testimonianza non è valida.	31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה
32 C'è un altro che mi rende testimonianza e so che è vera la testimonianza che mi rende.	32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא
33 Voi avete inviato una delegazione a Giovanni ed egli ha reso testimonianza alla verità.	33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת
34 Io però non accetto la testimonianza di un uomo, ma dico questo perché voi siate salvati.	34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון
35 Egli era la lampada ardente e splendente e vi siete voluti rallegrare per poco alla sua luce.	35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו
36 Ma io ho l'altra testimonianza, più grande di quella di Giovanni, cioè le opere che il Padre mi ha dato da portare a compimento, queste stesse opere, che io faccio, mi rendono testimonianza che il Padre mi ha mandato.	36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני
37 E anche il Padre che mi ha mandato mi ha reso testimonianza. Voi non avete mai ascoltato la sua voce né avete mai visto la sua figura	37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם
38 e non avete la sua parola che rimane in voi, perché voi non credete a colui che egli ha mandato.	38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו
39 Voi scrutate le Scritture, perché per mezzo di esse pensate di avere la vita eterna: sono proprio esse che mi rendono testimonianza.	39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי
40 Ma voi non volete venire a me per avere la vita.	40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים
41 Io non accetto la gloria dagli uomini,	41 לא אקח כבוד מבני אדם
42 ma io vi ho conosciuto: non avete in voi l'amore di Dio.	42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם
43 Io sono venuto nel nome del Padre mio e voi non mi accogliete. Se venisse un altro nel suo proprio nome, lo accogliereste.	43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו
44 Come potete credere voi, che vi glorificate gli uni gli altri e non cercate la gloria che viene dal solo Dio?	44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו
45 Non pensate che io vi accuserò davanti al Padre: il vostro accusatore è Mosè, nel quale voi avete riposto la vostra speranza.	45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו
46 Se infatti credeste a Mosè, anche a me credereste, perché di me egli ha scritto.	46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי
47 Se non credete alle Scritture di lui, come crederete alle mie parole?".	47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו