Mark 12

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 And he began to speak to them in parables: “A man dug a vineyard, and surrounded it with a hedge, and dug a pit, and built a tower, and he loaned it out to farmers, and he set out on a long journey.	1 ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים
2 And in time, he sent a servant to the farmers, in order to receive some of the fruit of the vineyard from the farmers.	2 ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם
3 But they, having apprehended him, beat him and sent him away empty.	3 ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם
4 And again, he sent another servant to them. And they wounded him on the head, and they treated him with contempt.	4 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם
5 And again, he sent another, and him they killed, and many others: some they beat, but others they killed.	5 ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו
6 Therefore, having still one son, most dear to him, he sent him also to them, at the very end, saying, ‘For they will reverence my son.’	6 ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו
7 But the settlers said one to another: ‘This is the heir. Come, let us kill him. And then the inheritance will be ours.’	7 והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה
8 And apprehending him, they killed him. And they cast him out of the vineyard.	8 ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם
9 Therefore, what will the lord of the vineyard do?” “He will come and destroy the settlers. And he will give the vineyard to others.”	9 ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים
10 “And so, have you not read this scripture?: ‘The stone which the builders have rejected, the same has been made the head of the corner.	10 הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה
11 By the Lord has this been done, and it is wondrous in our eyes.’ ”	11 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו
12 And they sought to take hold of him, but they feared the crowd. For they knew that he had spoken this parable about them. And leaving him behind, they went away.	12 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם
13 And they sent some of the Pharisees and Herodians to him, so that they might trap him with words.	13 וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו
14 And these, arriving, said to him: “Teacher, we know that you are truthful and that you do not favor anyone; for you do not consider the appearance of men, but you teach the way of God in truth. Is it lawful to give the tribute to Caesar, or should we not give it?”	14 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן
15 And knowing their skill in deception, he said to them: “Why do you test me? Bring me a denarius, so that I may see it.”	15 והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה
16 And they brought it to him. And he said to them, “Whose image and inscription is this?” They said to him, “Caesar’s.”	16 ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר
17 So in response, Jesus said to them, “Then render to Caesar, the things that are of Caesar; and to God, the things that are of God.” And they wondered over him.	17 ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו
18 And the Sadducees, who say there is no resurrection, approached him. And they questioned him, saying:	18 ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר
19 “Teacher, Moses wrote for us that if any man’s brother will have died and left behind a wife, and not have left behind sons, his brother should take his wife to himself and should raise up offspring for his brother.	19 רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו
20 So then, there were seven brothers. And the first took a wife, and he died without leaving behind offspring.	20 והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע
21 And the second took her, and he died. And neither did he leave behind offspring. And the third acted similarly.	21 ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי
22 And in like manner, each of the seven received her and did not leave behind offspring. Last of all, the woman also died.	22 ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה
23 Therefore, in the resurrection, when they will rise again, to which of them will she be a wife? For each of the seven had her as wife.”	23 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה
24 And Jesus responded by saying to them: “But have you not gone astray, by knowing neither the scriptures, nor the power of God?	24 ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים
25 For when they will be resurrected from the dead, they shall neither marry, nor be given in marriage, but they are like the Angels in heaven.	25 כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים
26 But concerning the dead who rise again, have you not read in the book of Moses, how God spoke to him from the bush, saying: ‘I am the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob?’	26 ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב
27 He is not the God of the dead, but of the living. Therefore, you have gone far astray.”	27 האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות
28 And one of the scribes, who had heard them arguing, drew near to him. And seeing that he had answered them well, he questioned him as to which was the first commandment of all.	28 ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות
29 And Jesus answered him: “For the first commandment of all is this: ‘Listen, O Israel. The Lord your God is one God.	29 ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד
30 And you shall love the Lord your God from your whole heart, and from your whole soul, and from your whole mind, and from your whole strength. This is the first commandment.’	30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה
31 But the second is similar to it: ‘You shall love your neighbor as yourself.’ There is no other commandment greater than these.”	31 והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה
32 And the scribe said to him: Well said, Teacher. You have spoken the truth that there is one God, and there is no other beside him;	32 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו
33 and that he should be loved from the whole heart, and from the whole understanding, and from the whole soul, and from the whole strength. And to love one’s neighbor as one’s self is greater than all holocausts and sacrifices.”	33 ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים
34 And Jesus, seeing that he had responded wisely, said to him, “You are not far from the kingdom of God.” And after that, no one dared to question him.	34 וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה
35 And while teaching in the temple, Jesus said in answer: “How is it that the scribes say that the Christ is the son of David?	35 ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד
36 For David himself said in the Holy Spirit: ‘The Lord said to my Lord: Sit at my right hand, until I set your enemies as your footstool.’	36 והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך
37 Therefore, David himself calls him Lord, and so how can he be his son?” And a great multitude listened to him willingly.	37 הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו
38 And he said to them in his doctrine: “Beware of the scribes, who prefer to walk in long robes and to be greeted in the marketplace,	38 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים
39 and to sit in the first chairs in the synagogues, and to have the first seats at feasts,	39 ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות
40 who devour the houses of widows under the pretense of long prayers. These shall receive the more extensive judgment.”	40 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו
41 And Jesus, sitting opposite the offertory box, considered the way in which the crowd cast coins into the offertory, and that many of the wealthy cast in a great deal.	41 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה
42 But when one poor widow had arrived, she put in two small coins, which is a quarter.	42 ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר
43 And calling together his disciples, he said to them: “Amen I say to you, that this poor widow has put in more than all those who contributed to the offertory.	43 ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר
44 For they all gave from their abundance, yet truly, she gave from her scarcity, even all that she had, her entire living.”	44 כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה