Acts of the Apostles 16

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 He reached (also) Derbe and Lystra where there was a disciple named Timothy, the son of a Jewish woman who was a believer, but his father was a Greek.	1 ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני
2 The brothers in Lystra and Iconium spoke highly of him,	2 ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון
3 and Paul wanted him to come along with him. On account of the Jews of that region, Paul had him circumcised, for they all knew that his father was a Greek.	3 בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא
4 As they traveled from city to city, they handed on to the people for observance the decisions reached by the apostles and presbyters in Jerusalem.	4 ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים
5 Day after day the churches grew stronger in faith and increased in number.	5 ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום
6 They traveled through the Phrygian and Galatian territory because they had been prevented by the holy Spirit from preaching the message in the province of Asia.	6 ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא
7 When they came to Mysia, they tried to go on into Bithynia, but the Spirit of Jesus did not allow them,	7 וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח
8 so they crossed through Mysia and came down to Troas.	8 ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס
9 During (the) night Paul had a vision. A Macedonian stood before him and implored him with these words, "Come over to Macedonia and help us."	9 וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו
10 When he had seen the vision, we sought passage to Macedonia at once, concluding that God had called us to proclaim the good news to them.	10 וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה
11 We set sail from Troas, making a straight run for Samothrace, and on the next day to Neapolis,	11 ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס
12 and from there to Philippi, a leading city in that district of Macedonia and a Roman colony. We spent some time in that city.	12 ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים
13 On the sabbath we went outside the city gate along the river where we thought there would be a place of prayer. We sat and spoke with the women who had gathered there.	13 וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה
14 One of them, a woman named Lydia, a dealer in purple cloth, from the city of Thyatira, a worshiper of God, listened, and the Lord opened her heart to pay attention to what Paul was saying.	14 ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס
15 After she and her household had been baptized, she offered us an invitation, "If you consider me a believer in the Lord, come and stay at my home," and she prevailed on us.	15 ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו
16 As we were going to the place of prayer, we met a slave girl with an oracular spirit, who used to bring a large profit to her owners through her fortune-telling.	16 ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה
17 She began to follow Paul and us, shouting, "These people are slaves of the Most High God, who proclaim to you a way of salvation."	17 ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה
18 She did this for many days. Paul became annoyed, turned, and said to the spirit, "I command you in the name of Jesus Christ to come out of her." Then it came out at that moment.	18 וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא
19 When her owners saw that their hope of profit was gone, they seized Paul and Silas and dragged them to the public square before the local authorities.	19 ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר
20 They brought them before the magistrates and said, "These people are Jews and are disturbing our city	20 ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים
21 and are advocating customs that are not lawful for us Romans to adopt or practice."	21 ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו
22 The crowd joined in the attack on them, and the magistrates had them stripped and ordered them to be beaten with rods.	22 ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים
23 After inflicting many blows on them, they threw them into prison and instructed the jailer to guard them securely.	23 ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב
24 When he received these instructions, he put them in the innermost cell and secured their feet to a stake.	24 והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד
25 About midnight, while Paul and Silas were praying and singing hymns to God as the prisoners listened,	25 ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם
26 there was suddenly such a severe earthquake that the foundations of the jail shook; all the doors flew open, and the chains of all were pulled loose.	26 ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו
27 When the jailer woke up and saw the prison doors wide open, he drew (his) sword and was about to kill himself, thinking that the prisoners had escaped.	27 ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים
28 But Paul shouted out in a loud voice, "Do no harm to yourself; we are all here."	28 ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו
29 He asked for a light and rushed in and, trembling with fear, he fell down before Paul and Silas.	29 וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא
30 Then he brought them out and said, "Sirs, what must I do to be saved?"	30 ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע
31 And they said, "Believe in the Lord Jesus and you and your household will be saved."	31 ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך
32 So they spoke the word of the Lord to him and to everyone in his house.	32 ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו
33 He took them in at that hour of the night and bathed their wounds; then he and all his family were baptized at once.	33 ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו
34 He brought them up into his house and provided a meal and with his household rejoiced at having come to faith in God.	34 ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים
35 But when it was day, the magistrates sent the lictors with the order, "Release those men."	35 ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם
36 The jailer reported the (se) words to Paul, "The magistrates have sent orders that you be released. Now, then, come out and go in peace."	36 ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום
37 But Paul said to them, "They have beaten us publicly, even though we are Roman citizens and have not been tried, and have thrown us into prison. And now, are they going to release us secretly? By no means. Let them come themselves and lead us out."	37 ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו
38 The lictors reported these words to the magistrates, and they became alarmed when they heard that they were Roman citizens.	38 ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו
39 So they came and placated them, and led them out and asked that they leave the city.	39 ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר
40 When they had come out of the prison, they went to Lydia's house where they saw and encouraged the brothers, and then they left.	40 ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם