2 Chronicles 6

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 Then Solomon said: "The LORD intends to dwell in the dark cloud.	1 אז אמר שלמה יהוה אמר לשכון בערפל
2 I have truly built you a princely house and dwelling, where you may abide forever."	2 ואני בניתי בית זבל לך ומכון לשבתך עולמים
3 Turning about, the king greeted the whole community of Israel as they stood.	3 ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עומד
4 He said: "Blessed be the LORD, the God of Israel, who with his own mouth made a promise to my father David and by his own hands brought it to fulfillment. He said:	4 ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר
5 'Since the day I brought my people out of the land of Egypt, I have not chosen any city from among all the tribes of Israel for the building of a temple to my honor, nor have I chosen any man to be commander of my people Israel;	5 מן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא בחרתי באיש להיות נגיד על עמי ישראל
6 but now I choose Jerusalem, where I shall be honored, and I choose David to rule my people Israel.'	6 ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על עמי ישראל
7 My father David wished to build a temple to the honor of the LORD, the God of Israel,	7 ויהי עם לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל
8 but the LORD said to him: 'In wishing to build a temple to my honor, you do well.	8 ויאמר יהוה אל דויד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך
9 However, you shall not build the temple; rather, your son whom you will beget shall build the temple to my honor.'	9 רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי
10 "Now the LORD has fulfilled the promise that he made. I have succeeded my father David and have taken my seat on the throne of Israel, as the LORD foretold, and I have built the temple to the honor of the LORD, the God of Israel.	10 ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל
11 And I have placed there the ark, in which abides the covenant of the LORD which he made with the Israelites."	11 ואשים שם את הארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם בני ישראל
12 Solomon then took his place before the altar of the LORD in the presence of the whole community of Israel and stretched forth his hands.	12 ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו
13 He had made a bronze platform five cubits long, five cubits wide, and three cubits high, which he had placed in the middle of the courtyard. Having ascended it, Solomon knelt in the presence of the whole of Israel and stretched forth his hands toward heaven.	13 כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה
14 Thus he prayed: "LORD, God of Israel, there is no god like you in heaven or on earth; you keep your covenant and show kindness to your servants who are wholeheartedly faithful to you.	14 ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ובארץ שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם
15 You have kept the promise you made to my father David, your servant. With your own mouth you spoke it, and by your own hand you have brought it to fulfillment this day.	15 אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה
16 Now, therefore, LORD, God of Israel, keep the further promise you made to my father David, your servant, when you said, 'You shall always have someone from your line to sit before me on the throne of Israel, provided only that your descendants look to their conduct so as always to live according to my law, even as you have lived in my presence.'	16 ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני יושב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני
17 Now, LORD, God of Israel, may this promise which you made to your servant David be confirmed.	17 ועתה יהוה אלהי ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד
18 "Can it indeed be that God dwells with mankind on earth? If the heavens and the highest heavens cannot contain you, how much less this temple which I have built!	18 כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי
19 Look kindly on the prayer and petition of your servant, O LORD, my God, and listen to the cry of supplication your servant makes before you.	19 ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך
20 May your eyes watch day and night over this temple, the place where you have decreed you shall be honored; may you heed the prayer which I your servant offer toward this place.	20 להיות עיניך פתחות אל הבית הזה יומם ולילה אל המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה
21 Listen to the petitions of your servant and of your people Israel which they direct toward this place. Listen from your heavenly dwelling, and when you have heard, pardon.	21 ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן השמים ושמעת וסלחת
22 "When any man sins against his neighbor and is required to take an oath of execration against himself, and when he comes for the oath before your altar in this temple,	22 אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה
23 listen from heaven: take action and pass judgment on your servants, requiting the wicked man and holding him responsible for his conduct, but absolving the innocent and rewarding him according to his virtue.	23 ואתה תשמע מן השמים ועשית ושפטת את עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו
24 When your people Israel have sinned against you and are defeated by the enemy, but afterward they return and praise your name, and they pray to you and entreat you in this temple,	24 ואם ינגף עמך ישראל לפני אויב כי יחטאו לך ושבו והודו את שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה
25 listen from heaven and forgive the sin of your people Israel, and bring them back to the land which you gave them and their fathers.	25 ואתה תשמע מן השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל האדמה אשר נתתה להם ולאבתיהם
26 When the sky is closed so that there is no rain, because they have sinned against you, but then they pray toward this place and praise your name, and they withdraw from sin because you afflict them,	26 בהעצר השמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך מחטאתם ישובון כי תענם
27 listen in heaven and forgive the sin of your servants and of your people Israel. But teach them the right way to live, and send rain upon your land which you gave your people as their heritage.	27 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם אל הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה
28 When there is famine in the land, when there is pestilence, or blight, or mildew, or locusts, or caterpillars; when their enemies besiege them at any of their gates; whenever there is a plague or sickness of any kind;	28 רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר לו אויביו בארץ שעריו כל נגע וכל מחלה
29 when any Israelite of all your people offers a prayer or petition of any kind, and in awareness of his affliction and pain, stretches out his hands toward this temple,	29 כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה
30 listen from your heavenly dwelling place, and forgive. Knowing his heart, render to everyone according to his conduct, for you alone know the hearts of men.	30 ואתה תשמע מן השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם
31 So may they fear you and walk in your ways as long as they live on the land you gave our fathers.	31 למען ייראוך ללכת בדרכיך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתתה לאבתינו
32 "For the foreigner, too, who is not of your people Israel, when he comes from a distant land to honor your great name, your mighty power, and your outstretched arm, when they come in prayer to this temple,	32 וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל הבית הזה
33 listen from your heavenly dwelling place, and do whatever the foreigner entreats you, that all the peoples of the earth may know your name, fearing you as do your people Israel, and knowing that this house which I have built is dedicated to your honor.	33 ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי
34 "When your people go forth to war against their enemies, wherever you send them, and pray to you in the direction of this city and of the house I have built to your honor,	34 כי יצא עמך למלחמה על אויביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך
35 listen from heaven to their prayer and petition, and defend their cause.	35 ושמעת מן השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם
36 When they sin against you (for there is no man who does not sin), and in your anger against them you deliver them to the enemy, so that their captors deport them to another land, far or near,	36 כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ רחוקה או קרובה
37 when they repent in the land where they are captive and are converted, when they entreat you in the land of their captivity and say, 'We have sinned and done wrong; we have been wicked,'	37 והשיבו אל לבבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו
38 and with their whole heart and with their whole soul they turn back to you in the land of those who hold them captive, when they pray in the direction of their land which you gave their fathers, and of the city you have chosen, and of the house which I have built to your honor,	38 ושבו אליך בכל לבם ובכל נפשם בארץ שבים אשר שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר בניתי לשמך
39 listen from your heavenly dwelling place, hear their prayer and petitions, and uphold their cause. Forgive your people who have sinned against you.	39 ושמעת מן השמים ממכון שבתך את תפלתם ואת תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו לך
40 My God, may your eyes be open and your ears attentive to the prayer of this place.	40 עתה אלהי יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות לתפלת המקום הזה
41 And now, "Advance, LORD God, to your resting place, you and the ark of your majesty. May your priests, LORD God, be clothed with salvation, may your faithful ones rejoice in good things.	41 ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב
42 LORD God, reject not the plea of your anointed, remember the devotion of David, your servant."	42 יהוה אלהים אל תשב פני משיחיך זכרה לחסדי דויד עבדך