Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 5

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ופלשתים לקחו את ארון האלהים ויבאהו מאבן העזר אשדודה	1 Les Philistins avaient donc capturé l’Arche de Dieu, ils la transportèrent d’Ében-Ha-Ézer à Ashdod.
2 ויקחו פלשתים את ארון האלהים ויביאו אתו בית דגון ויציגו אתו אצל דגון	2 Ils prirent l’Arche de Dieu et la placèrent dans le temple de Dagon à côté de la statue de Dagon.
3 וישכמו אשדודים ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה ויקחו את דגון וישבו אתו למקומו	3 Le lendemain, lorsque les habitants d’Ashdod se levèrent, tôt le matin, et vinrent au temple de Dagon, ils virent Dagon par terre: il était tombé sur sa face devant l’Arche de Yahvé. Ils relevèrent Dagon et le remirent à sa place.
4 וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה וראש דגון ושתי כפות ידיו כרתות אל המפתן רק דגון נשאר עליו	4 Le lendemain de bon matin, ils se levèrent et, cette fois encore, Dagon était par terre, sur le nez, devant l’Arche de Yahvé. Le tronc de Dagon était resté en place, mais la tête et les deux mains lui manquaient et gisaient sur le seuil;
5 על כן לא ידרכו כהני דגון וכל הבאים בית דגון על מפתן דגון באשדוד עד היום הזה	5 c’est d’ailleurs pour cela que les prêtres de Dagon et tous ceux qui entrent dans le temple de Dagon à Ashdod, encore aujourd’hui, ne foulent pas de leurs pieds le seuil de Dagon.
6 ותכבד יד יהוה אל האשדודים וישמם ויך אתם בעפלים את אשדוד ואת גבוליה	6 La main de Yahvé s’abattit sur les habitants d’Ashdod, il les tourmenta et envoya des tumeurs aussi bien sur Ashdod que sur ses environs.
7 ויראו אנשי אשדוד כי כן ואמרו לא ישב ארון אלהי ישראל עמנו כי קשתה ידו עלינו ועל דגון אלהינו	7 Lorsque les habitants d’Ashdod virent ce qui leur arrivait, ils dirent: “Il ne faut pas que l’Arche du Dieu d’Israël reste chez nous, car il a eu la main lourde avec nous et notre Dieu Dagon.”
8 וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים אליהם ויאמרו מה נעשה לארון אלהי ישראל ויאמרו גת יסב ארון אלהי ישראל ויסבו את ארון אלהי ישראל	8 Ils firent donc avertir tous les princes des Philistins et les réunirent chez eux. Ils leur dirent: “Qu’allons-nous faire de l’Arche du Dieu d’Israël?” Les autres répondirent: “L’Arche du Dieu d’Israël ira à Gat.” On emmena donc l’Arche du Dieu d’Israël.
9 ויהי אחרי הסבו אתו ותהי יד יהוה בעיר מהומה גדולה מאד ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול וישתרו להם עפלים	9 Or, dès qu’on l’eut amenée, la main de Yahvé se fit pesante sur la ville: ce fut une grande panique. Il frappa les habitants, du plus petit jusqu’au plus grand, et il leur sortit des tumeurs.
10 וישלחו את ארון האלהים עקרון ויהי כבוא ארון האלהים עקרון ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את ארון אלהי ישראל להמיתני ואת עמי	10 Ils renvoyèrent donc l’Arche de Dieu à Ékron, mais lorsque l’Arche de Dieu arriva à Ékron, les habitants de la ville s’écrièrent: “Ils nous ont amené l’Arche du Dieu d’Israël pour nous faire périr, nous et notre peuple!”
11 וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים ויאמרו שלחו את ארון אלהי ישראל וישב למקמו ולא ימית אתי ואת עמי כי היתה מהומת מות בכל העיר כבדה מאד יד האלהים שם	11 On rassembla donc tous les princes des Philistins: “Renvoyez l’Arche du Dieu d’Israël, dirent-ils, qu’elle retourne d’où elle vient. Sinon nous allons mourir, nous et notre peuple.” Il y avait en effet une terrible panique dans toute la ville, tellement la main de Dieu s’était faite pesante.
12 והאנשים אשר לא מתו הכו בעפלים ותעל שועת העיר השמים	12 Ceux qui ne mouraient pas étaient frappés de tumeurs, et une grande lamentation montait de la ville jusqu’au ciel.