Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 4

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק	1 Or il arriva en ces jours-là, que les Philistins se rassemblèrent pour combattre Israël et les Israélites sortirent à leur rencontre pour la bataille. Ils campaient près d’Ében-Ha-Ézer, tandis que les Philistins campaient à Afek.
2 ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש	2 Les Philistins se rangèrent en bataille face à Israël et le combat fut violent. Israël fut battu par les Philistins qui tuèrent environ 4 000 hommes dans leurs rangs en rase campagne.
3 ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו	3 Lorsque le peuple regagna le camp, les anciens d’Israël se demandèrent: “Pourquoi Yahvé nous a-t-il écrasés aujourd’hui devant les Philistins? Allons à Silo, ramenons l’Arche de l’Alliance! Qu’elle vienne au milieu de nous et qu’elle nous sauve de la main de nos ennemis.”
4 וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית יהוה צבאות ישב הכרבים ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים חפני ופינחס	4 Le peuple envoya donc chercher à Silo l’Arche de l’Alliance de Yahvé des armées, qui siège sur les chérubins. Les deux fils d’Héli, Hofni et Pinhas, l’accompagnaient.
5 ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ	5 Lorsque l’Arche de l’Alliance de Yahvé entra dans le camp, tout Israël poussa des cris à faire trembler le sol.
6 וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו כי ארון יהוה בא אל המחנה	6 En entendant ces cris, les Philistins se dirent: “Que signifie cette grande acclamation dans le camp des Hébreux?” Quand ils apprirent que l’Arche de Yahvé était arrivée au camp,
7 ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם	7 les Philistins eurent peur: “Dieu est arrivé dans leur camp, dirent-ils, malheur à nous, car jusqu’ici rien de pareil n’était arrivé.
8 אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר	8 Malheur à nous! Qui nous délivrera de la main de ces dieux puissants? Ce sont eux qui ont frappé les Égyptiens de toutes sortes de plaies lorsqu’ils étaient au désert.
9 התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם	9 Courage, Philistins! Luttons comme des hommes, n’allons pas nous soumettre à ces Hébreux comme ils nous ont été soumis jusqu’à ce jour. Soyons courageux et luttons!”
10 וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי	10 Les Philistins livrèrent bataille; les Israélites furent écrasés et chacun s’enfuit chez lui. Ce fut une très grande défaite: 30 000 fantassins tombèrent dans les rangs d’Israël.
11 וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס	11 L’Arche de Dieu fut prise et les deux fils d’Héli, Hofni et Pinhas, moururent.
12 וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו	12 Un homme de Benjamin s’échappa des lignes et arriva le jour même à Silo, les vêtements déchirés et la tête couverte de poussière.
13 ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יך דרך מצפה כי היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר	13 Lorsqu’il arriva, Héli était assis sur son siège à côté de la porte, il guettait la route car son cœur tremblait pour l’Arche de Dieu. L’homme arriva donc à la ville portant la nouvelle et, de la ville, s’éleva une grande lamentation.
14 וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי	14 Quand Héli l’entendit, il demanda: “Pourquoi une telle lamentation?” L’homme courut vers Héli pour l’avertir:
15 ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות	15 il avait alors 98 ans, son regard était fixe et il ne voyait plus.
16 ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני	16 Le messager dit à Héli: “J’arrive du camp, je me suis enfui des lignes aujourd’hui même.” Héli demanda: “Que s’est-il passé, mon fils?”
17 ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה	17 Le messager répondit: “Israël a fui devant les Philistins, c’est une terrible défaite pour le peuple. Tes deux fils aussi sont morts et l’Arche de Dieu a été prise.”
18 ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה	18 À peine eut-il mentionné l’Arche de Dieu, qu’Héli tomba de son siège à la renverse, en travers de la porte. Il se brisa la nuque et il mourut, car le vieillard était lourd. Il avait jugé Israël pendant quarante ans.
19 וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמעה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה	19 Sa belle-fille, la femme de Pinhas, était enceinte et sur le point d’accoucher. En apprenant la prise de l’Arche de Dieu, la mort de son beau-père et celle de son mari, elle fut prise de douleurs, elle s’accroupit et accoucha.
20 וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה	20 Les femmes qui l’assistaient virent qu’elle était sur le point de mourir; elles lui dirent: “Courage! Courage! C’est un fils que tu as enfanté.” Mais elle ne répondit rien et n’y prêta aucune attention.
21 ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה	21 Elle appela l’enfant Ikabod car, dit-elle: “La Gloire a été retranchée d’Israël.” Elle pensait à la fois à la prise de l’Arche, à son beau-père et à son mari.
22 ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים	22 Et elle déclara: “La Gloire a été retranchée d’Israël puisque l’Arche de Dieu a été enlevée.”