Shoftim (שופטים) - Giudici 2

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויעל מלאך יהוה מן הגלגל אל הבכים ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא אפר בריתי אתכם לעולם	1 וַיַּעַל מַלְאַךְ־יְהוָה מִן־הַגִּלְגָּל אֶל־הַבֹּכִים ף וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וָאֹמַר לֹא־אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעֹולָם
2 ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת מזבחותיהם תתצון ולא שמעתם בקלי מה זאת עשיתם	2 וְאַתֶּם לֹא־תִכְרְתוּ בְרִית לְיֹושְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת מִזְבְּחֹותֵיהֶם תִּתֹּצוּן וְלֹא־שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלִי מַה־זֹּאת עֲשִׂיתֶם
3 וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש	3 וְגַם אָמַרְתִּי לֹא־אֲגָרֵשׁ אֹותָם מִפְּנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמֹוקֵשׁ
4 ויהי כדבר מלאך יהוה את הדברים האלה אל כל בני ישראל וישאו העם את קולם ויבכו	4 וַיְהִי כְּדַבֵּר מַלְאַךְ יְהוָה אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת־קֹולָם וַיִּבְכּוּ
5 ויקראו שם המקום ההוא בכים ויזבחו שם ליהוה	5 וַיִּקְרְאוּ שֵׁם־הַמָּקֹום הַהוּא בֹּכִים וַיִּזְבְּחוּ־שָׁם לַיהוָה׃ פ
6 וישלח יהושע את העם וילכו בני ישראל איש לנחלתו לרשת את הארץ	6 וַיְשַׁלַּח יְהֹושֻׁעַ אֶת־הָעָם וַיֵּלְכוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְנַחֲלָתֹו לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ
7 ויעבדו העם את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל	7 וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת־יְהוָה כֹּל יְמֵי יְהֹושֻׁעַ וְכֹל ׀ יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהֹושׁוּעַ אֲשֶׁר רָאוּ אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדֹול אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל
8 וימת יהושע בן נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים	8 וַיָּמָת יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן־מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים
9 ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר אפרים מצפון להר געש	9 וַיִּקְבְּרוּ אֹותֹו בִּגְבוּל נַחֲלָתֹו בְּתִמְנַת־חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפֹון לְהַר־גָּעַשׁ
10 וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את יהוה וגם את המעשה אשר עשה לישראל	10 וְגַם כָּל־הַדֹּור הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל־אֲבֹותָיו וַיָּקָם דֹּור אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ אֶת־יְהוָה וְגַם אֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל׃ ס
11 ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים	11 וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים
12 ויעזבו את יהוה אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את יהוה	12 וַיַּעַזְבוּ אֶת־יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי אֲבֹותָם הַמֹּוצִיא אֹותָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי ׀ אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹותֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּכְעִסוּ אֶת־יְהוָה
13 ויעזבו את יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות	13 וַיַּעַזְבוּ אֶת־יְהוָה וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרֹות
14 ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמד לפני אויביהם	14 וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד־שֹׁסִים וַיָּשֹׁסּוּ אֹותָם וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אֹויְבֵיהֶם מִסָּבִיב וְלֹא־יָכְלוּ עֹוד לַעֲמֹד לִפְנֵי אֹויְבֵיהֶם
15 בכל אשר יצאו יד יהוה היתה בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד	15 בְּכֹל ׀ אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד־יְהוָה הָיְתָה־בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד
16 ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם	16 וַיָּקֶם יְהוָה שֹׁפְטִים וַיֹּושִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם
17 וגם אל שפטיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם סרו מהר מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות יהוה לא עשו כן	17 וְגַם אֶל־שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם סָרוּ מַהֵר מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבֹותָם לִשְׁמֹעַ מִצְוֹת־יְהוָה לֹא־עָשׂוּ כֵן
18 וכי הקים יהוה להם שפטים והיה יהוה עם השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט כי ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם	18 וְכִי־הֵקִים יְהוָה ׀ לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה יְהוָה עִם־הַשֹּׁפֵט וְהֹושִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשֹּׁופֵט כִּי־יִנָּחֵם יְהוָה מִנַּאֲקָתָם מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם
19 והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה	19 וְהָיָה ׀ בְּמֹות הַשֹּׁופֵט יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבֹותָם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם לֹא הִפִּילוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה
20 ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר צויתי את אבותם ולא שמעו לקולי	20 וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגֹּוי הַזֶּה אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־אֲבֹותָם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקֹולִי
21 גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימת	21 גַּם־אֲנִי לֹא אֹוסִיף לְהֹורִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן־הַגֹּויִם אֲשֶׁר־עָזַב יְהֹושֻׁעַ וַיָּמֹת
22 למען נסות בם את ישראל השמרים הם את דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם לא	22 לְמַעַן נַסֹּות בָּם אֶת־יִשְׂרָאֵל הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת־דֶּרֶךְ יְהוָה לָלֶכֶת בָּם כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבֹותָם אִם־לֹא
23 וינח יהוה את הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד יהושע	23 וַיַּנַּח יְהוָה אֶת־הַגֹּויִם הָאֵלֶּה לְבִלְתִּי הֹורִישָׁם מַהֵר וְלֹא נְתָנָם בְּיַד־יְהֹושֻׁעַ׃ פ