Shoftim (שופטים) - Giudici 19

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה	1 En ce temps-là -- il n'y avait pas alors de roi en Israël -- il y avait un homme, un lévite, qui résidait aufond de la montagne d'Ephraïm. Il prit pour concubine une femme de Bethléem de Juda.
2 ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים ארבעה חדשים	2 Dans un moment de colère sa concubine le quitta pour rentrer dans la maison de son père à Bethléemde Juda, et elle y demeura un certain temps, quatre mois.
3 ויקם אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבו ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו	3 Son mari partit et alla la trouver pour parler à son coeur et la ramener chez lui; il avait avec lui sonserviteur et deux ânes. Comme il arrivait à la maison du père de la jeune femme, celui-ci l'aperçut et s'en vinttout joyeux au-devant de lui.
4 ויחזק בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם	4 Son beau-père, le père de la jeune femme, le retint et il demeura trois jours chez lui, ils y mangèrentet burent et ils y passèrent la nuit.
5 ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם ואחר תלכו	5 Le quatrième jour, ils s'éveillèrent de bon matin et le lévite se disposait à partir, quand le père de lajeune femme dit à son gendre: "Restaure-toi en mangeant un morceau de pain, vous partirez après."
6 וישבו ויאכלו שניהם יחדו וישתו ויאמר אבי הנערה אל האיש הואל נא ולין ויטב לבך	6 S'étant assis, ils se mirent à manger et à boire tous les deux ensemble, puis le père de la jeune femmedit à cet homme: "Consens, je te prie, à passer la nuit, et que ton coeur se réjouisse."
7 ויקם האיש ללכת ויפצר בו חתנו וישב וילן שם	7 Comme l'homme se levait pour partir, le beau-père insista auprès de lui, et il y passa encore la nuit.
8 וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד נא לבבך והתמהמהו עד נטות היום ויאכלו שניהם	8 Le cinquième jour, le lévite se leva de bon matin pour partir, mais le père de la jeune femme lui dit:"Restaure-toi d'abord, je t'en prie!" Ils s'attardèrent ainsi jusqu'au déclin du jour et ils mangèrent tous deuxensemble.
9 ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך	9 Le mari se levait pour partir avec sa concubine et son serviteur, quand son beau-père, le père de lajeune femme, lui fit: "Voici que le jour baisse vers le soir, passez donc la nuit. Voici le déclin du jour, passez lanuit ici, et que ton coeur se réjouisse. Demain de bon matin, vous partirez et tu regagneras ta tente."
10 ולא אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו	10 Mais l'homme, refusant de passer la nuit, se leva, partit et il arriva en vue de Jébus -- c'est-à-dire deJérusalem. Il avait avec lui deux ânes bâtés, ainsi que sa concubine et son serviteur.
11 הם עם יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל אדניו לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת ונלין בה	11 Lorsqu'ils furent près de Jébus, le jour avait beaucoup baissé. Le serviteur dit à son maître: "Viensdonc, je te prie, faisons un détour vers cette ville des Jébuséens et nous y passerons la nuit."
12 ויאמר אליו אדניו לא נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד גבעה	12 Son maître lui répondit: "Nous ne ferons pas de détour vers une ville d'étrangers qui ne sont pas,ceux-là, des Israélites, mais nous pousserons jusqu'à Gibéa."
13 ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה	13 Et il ajouta à son serviteur: "Allons, et tâchons d'atteindre l'une de ces localités pour y passer lanuit, Gibéa ou Rama."
14 ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן	14 Ils poussèrent donc plus loin et continuèrent leur marche. A leur arrivée en face de Gibéa deBenjamin, le soleil se couchait.
15 ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון	15 Ils se tournèrent alors de ce côté pour passer la nuit à Gibéa. Le lévite, étant entré, s'assit sur laplace de la ville, mais personne ne leur offrit dans sa maison l'hospitalité pour la nuit.
16 והנה איש זקן בא מן מעשהו מן השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני	16 Survint un vieillard qui, le soir venu, rentrait de son travail des champs. C'était un homme de lamontagne d'Ephraïm, qui résidait à Gibéa, tandis que les gens de l'endroit étaient des Benjaminites.
17 וישא עיניו וירא את האיש הארח ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא	17 Levant les yeux, il remarqua le voyageur, sur la place de la ville: "Où vas-tu, lui dit le vieillard, etd'où viens-tu?"
18 ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים משם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה	18 Et l'autre lui répondit: "Nous faisons route de Bethléem de Juda vers le fond de la montagned'Ephraïm. C'est de là que je suis. J'étais allé à Bethléem de Juda et je retourne chez moi, mais personne ne m'aoffert l'hospitalité dans sa maison.
19 וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך אין מחסור כל דבר	19 Nous avons pourtant de la paille et du fourrage pour nos ânes, j'ai aussi du pain et du vin pour moi,pour ta servante et pour le jeune homme qui accompagne ton serviteur. Nous ne manquons de rien."
20 ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל מחסורך עלי רק ברחוב אל תלן	20 "Sois le bienvenu, repartit le vieillard, laisse-moi pourvoir à tous tes besoins, mais ne passe pas lanuit sur la place."
21 ויביאהו לביתו ויבול לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו	21 Il le fit donc entrer dans sa maison et il donna du fourrage aux ânes. Les voyageurs se lavèrent lespieds, puis mangèrent et burent.
22 המה מיטיבים את לבם והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו	22 Pendant qu'ils se réconfortaient, voici que des gens de la ville, des vauriens, s'attroupèrent autour dela maison et, frappant à la porte à coups redoublés, ils dirent au vieillard, maître de la maison: "Fais sortirl'homme qui est venu chez toi, que nous le connaissions."
23 ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל אחי אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי אל תעשו את הנבלה הזאת	23 Alors le maître de la maison sortit vers eux et leur dit: "Non, mes frères, je vous en prie, ne soyezpas des criminels. Après que cet homme est entré dans ma maison, ne commettez pas cette infamie.
24 הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת	24 Voici ma fille qui est vierge. Je vous la livrerai. Abusez d'elle et faites ce que bon vous semble,mais ne commettez pas à l'égard de cet homme une pareille infamie."
25 ולא אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה בעלות השחר	25 Ces gens ne voulurent pas l'écouter. Alors l'homme prit sa concubine et la leur amena dehors. Ils laconnurent, ils abusèrent d'elle toute la nuit jusqu'au matin et, au lever de l'aurore, ils la lâchèrent.
26 ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור	26 Vers le matin la femme s'en vint tomber à l'entrée de la maison de l'homme chez qui était son mariet elle resta là jusqu'au jour.
27 ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף	27 Au matin son mari se leva et, ayant ouvert la porte de la maison, il sortait pour continuer sa route,quand il vit que la femme, sa concubine, gisait à l'entrée de la maison, les mains sur le seuil.
28 ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על החמור ויקם האיש וילך למקמו	28 "Lève-toi, lui dit-il, et partons!" Pas de réponse. Alors il la chargea sur son âne et il se mit en routepour rentrer chez lui.
29 ויבא אל ביתו ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל	29 Arrivé à la maison, il prit un couteau et, saisissant sa concubine, il la découpa, membre parmembre, en douze morceaux, puis il l'envoya dans tout le territoire d'Israël.
30 והיה כל הראה ואמר לא נהיתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו לכם עליה עצו ודברו	30 Il donna des ordres à ses émissaires, disant: "Voici ce que vous direz à tous les Israélites: A-t-onjamais vu pareille chose depuis le jour où les Israélites sont montés du pays d'Egypte jusqu'aujourd'hui?Réfléchissez-y, consultez-vous et prononcez." Et tous ceux qui voyaient, disaient: "Jamais chose pareille n'estarrivée et ne s'est vue depuis que les Israélites sont montés du pays d'Egypte jusqu'aujourd'hui."