1 הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם | 1 הוֹי הָעֲשִׁירִים בְּכוּ וְהֵילִילוּ עַל־הַצָּרוֹת אֲשֶׁר תָּבֹאנָה עֲלֵיכֶם |
2 עשרכם בלה ובגדיכם אכלם עש | 2 עָשְׁרְכֶם בָּלָה וּבִגְדֵיכֶם אֲכָלָם עָשׁ |
3 זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים | 3 זְהַבְכֶם וְכַסְפְּכֶם כִּסָּתַם חֶלְאָה וְהָיְתָה חֶלְאָתָם בָּכֶם לְעֵדוּת וְאָכְלָה כְּמוֹ־אֵשׁ אֶת־בְּשַׂרְכֶם אֲצַרְתֶּם לָכֶם אוֹצָרוֹת בְּקֵץ הַיָּמִים |
4 הנה שכר הפעלים אספי קציר שדתיכם אשר עשקתם צעק עליכם וצעקת הקוצרים באה באזני יהוה צבאות | 4 הִנֵּה שְׂכַר הַפֹּעֲלִים אֹסְפֵי קְצִיר שְׂדֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשַׁקְתֶּם צֹעֵק עֲלֵיכֶם וְצַעֲקַת הַקּוֹצְרִים בָּאָה בְאָזְנֵי יְהוָֹה צְבָאוֹת |
5 התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה | 5 הִתְעַדַּנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִתְעַנַּגְתֶּם וְהִשְׁמַנְתֶּם אֶת־לִבְּכֶם כְּמוֹ לְיוֹם טִבְחָה |
6 הרשעתם והמתם את הצדיק והוא נענה לא יפתח פיו | 6 הִרְשַׁעְתֶּם וַהֲמִתֶּם אֶת־הַצַּדִּיק וְהוּא נַעֲנֶה לֹא־יִפְתַּח פִּיו |
7 לכן אחי דמו והוחילו עד בוא האדון הנה האכר מחכה לטוב תבואת האדמה בהוחילו כי ירד עליה גשם יורה ומלקוש | 7 לָכֵן אַחַי דֹּמּוּ וְהוֹחִילוּ עַד־בּוֹא הָאָדוֹן הִנֵּה הָאִכָּר מְחַכֶּה לְטוּב תְּבוּאַת הָאֲדָמָה בְּהוֹחִילוֹ כִּי־יֵרֵד עָלֶיהָ גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ |
8 כן הוחילו גם אתם ואמצו לבבכם כי קרוב האדון לבא | 8 כֵּן הוֹחִילוּ גַם־אַתֶּם וְאַמְּצוּ לְבַבְכֶם כִּי קָרוֹב הָאָדוֹן לָבֹא |
9 אחי אל תתאוננו איש על רעהו פן תשפטו הנה השופט עמד לפתח | 9 אֶחָי אַל־תִּתְאוֹנְנוּ אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ פֶּן־תִּשָּׁפֵטוּ הִנֵּה הַשּׁוֹפֵט עֹמֵד לַפָּתַח |
10 אחי הנביאים אשר דברו בשם יהוה הם יהיו לכם למופת העני והתוחלת | 10 אֶחָי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּשֵׁם יְהוָֹה הֵם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹפֵת הַסֵּבֶל וְהַתּוֹחֶלֶת |
11 הנה מאשרים אנחנו את הסבלים את סבלנות איוב שמעתכם ואת אחרית האדון ראיתם כי רחום וחנון יהוה | 11 הִנֵּה מְאַשְּׁרִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַסֹּבְלִים אֶת־סַבְלָנוּת אִיּוֹב שְׁמַעְתֶּם וְאֶת־אַחֲרִית הָאָדוֹן רְאִיתֶם כִּי־רַחוּם וְחַנּוּן יְהוָֹה |
12 וראש דבר אחי לא תשבעו לא בשמים ולא בארץ ולא בכל שבועה אחרת ויהי הן שלכם הן ולא שלכם לא פן תפלו בידי הדין | 12 וְרֹאשׁ דָּבָר אַחַי לֹא תִשָּׁבְעוּ לֹא בַשָּׁמַיִם וְלֹא בָאָרֶץ וְלֹא בְּכָל־שְׁבוּעָה אַחֶרֶת וִיהִי הֵן שֶׁלָּכֶם הֵן וְלֹא שֶׁלָּכֶם לֹא פֶּן־תִּפְּלוּ בִּידֵי הַדִּין |
13 כי יצר לאיש בכם הוא יתפלל ואשר ייטב לבו הוא יזמר | 13 כִּי־יֵצַר לְאִישׁ בָּכֶם הוּא יִתְפַּלֵּל וַאֲשֶׁר יִיטַב לִבּוֹ הוּא יְזַמֵּר |
14 איש כי יחלה בכם יקרא את זקני הקהלה ויתפללו בעדו ויסוכהו שמן בשם יהוה | 14 אִישׁ כִּי־יֶחֱלֶה בָכֶם יִקְרָא אֶת־זִקְנֵי הַקְּהִלָּה וְיִתְפַּלְלוּ בַעֲדוֹ וִיסוּכֻהוּ שֶׁמֶן בְּשֵׁם יְהוָֹה |
15 ותפלת האמונה תושיע את החולה ויהוה יקימנו ואשר חטא יסלח לו | 15 וּתְפִלַּת הָאֱמוּנָה תּוֹשִׁיעַ אֶת־הַחוֹלֶה וַיהוָֹה יְקִימֶנּוּ וְאִם חָטָא יִסָּלַח לוֹ |
16 התודו עונותיכם איש לפני רעהו והתפללו איש בעד רעהו למען תרפאו כי גדול כח תפלת הצדיק הקרא אל אלהים בחזקה | 16 הִתְוַדּוּ עֲוֺנוֹתֵיכֶם אִישׁ לִפְנֵי רֵעֵהוּ וְהִתְפַּלְלוּ אִישׁ בְּעַד רֵעֵהוּ לְמַעַן תֵּרָפֵאוּ כִּי־גָדוֹל כֹּחַ תְּפִלַּת הַצַּדִּיק הַקֹּרֵא אֶל־אֱלֹהִים בְּחָזְקָה |
17 אליהו אנוש אנוש היה כמנו והתפלל תפלה שלא יהיה מטר ולא היה מטר בארץ שלש שנים וששה חדשים | 17 אֵלִיָּהוּ אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הָיָה כָמֹנוּ וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָטָר וְלֹא־הָיָה מָטָר בָּאָרֶץ שָׁלשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים |
18 וישב ויתפלל והשמים נתנו מטר והארץ הצמיחה את פריה | 18 וַיָּשָׁב וַיִּתְפַּלֵּל וְהַשָּׁמַיִם נָתְנוּ מָטָר וְהָאָרֶץ הִצְמִיחָה אֶת־פִּרְיָהּ |
19 אחי כי יתעה איש בכם מן האמת ואיש אחר ישיבנו | 19 אֶחָי כִּי יִתְעֶה אִישׁ בָּכֶם מִן־הָאֱמֶת וְאִישׁ אַחֵר יְשִׁיבֶנּוּ |
20 ידוע ידע כי המשיב את החוטא מעקשות דרכו הוא יושיע את נפשו ממות ויכסה על המון פשעים | 20 יָדוֹעַ יֵדַע כִּי הַמֵּשִׁיב אֶת־הַחוֹטֵא מֵעִקְּשׁוּת דַּרְכּוֹ הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשׁוֹ מִמָּוֶת וִיכַסֶּה עַל־הֲמוֹן פְּשָׁעִים |