Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 11

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים	1 La foi, c’est s’accrocher à ce qu’on espère, c’est la certitude de choses qu’on ne voit pas.
2 ובה נחלו האבות עדות	2 C’est cela même qu’on donne en exemple chez nos aînés.
3 באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם	3 C’est la foi lorsque nous croyons que les étapes de la création ont été agencées par une parole de Dieu, et que les choses visibles proviennent de réalités invisibles.
4 באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו	4 C’est la foi qui a rendu l’offrande d’Abel meilleure que celle de Caïn. À cause de sa foi il est dit qu’il était juste et saint, comme Dieu l’a laissé entendre, parlant de ses offrandes. Par la foi, même mort il crie vers Dieu.
5 באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך	5 C’est la foi encore lorsque Hénok est enlevé au lieu de passer par la mort: on ne le vit plus car Dieu l’avait enlevé. C’est qu’avant d’être enlevé, il avait été agréable à Dieu, nous dit-on,
6 ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו	6 et sans la foi il est impossible de lui plaire. Nécessairement celui qui vient à Dieu croit que Dieu existe et récompense ceux qui le cherchent.
7 באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה	7 Quand Noé fut averti d’événements qu’on ne pouvait prévoir, c’est sa foi qui lui fit construire l’Arche où il devait se sauver avec sa famille. Sa foi condamnait le monde alors que lui-même héritait de la vraie droiture, fruit de la foi.
8 באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא	8 Quand Abraham fut appelé, c’est la foi qui le fit obéir et partir vers le lieu qu’il devait recevoir en héritage, car il partit sans savoir où il allait.
9 באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא	9 C’est la foi qui l’a amené à rester sur cette terre promise qui n’était pas encore sienne, et il a vécu là sous la tente, de même qu’Isaac et Jacob, héritiers de la même promesse.
10 כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים	10 C’est qu’ils attendaient la cité aux solides fondations dont Dieu est l’architecte et le réalisateur.
11 באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח	11 Par la foi il fut capable d’avoir un fils alors qu’il avait déjà passé l’âge, et que Sara était stérile; car il eut confiance en celui qui promettait.
12 על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר	12 C’est ainsi que d’un seul homme, et déjà impuissant, est sortie une multitude nombreuse comme les étoiles des cieux, semblable aux grains de sable sur le rivage.
13 כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ	13 Tous sont morts en croyants. Ils n’avaient pas joui des promesses, mais ils les avaient vues et saluées de loin, et ils savaient qu’ils étaient sur terre des nomades et des étrangers.
14 הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב	14 Cette façon de parler montre qu’ils cherchaient une patrie.
15 ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה	15 Car s’ils regrettaient leur patrie d’origine, ils pouvaient y retourner.
16 אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר	16 Mais non, c’est une autre meilleure qu’ils désiraient, celle du ciel. C’est pourquoi Dieu n’a pas honte de se faire appeler “leur” Dieu, puisque c’est lui qui leur a préparé la cité.
17 באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות	17 Quand Abraham fut mis à l’épreuve, c’est la foi qui lui fit sacrifier Isaac, car il s’agissait d’offrir son fils unique, celui qui devait jouir de la promesse.
18 אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע	18 Il lui avait bien été dit: Les enfants d’Isaac seront ta vraie descendance.
19 ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל	19 Mais il pensa que Dieu était capable même de ressusciter les morts, et il retrouva ce fils, ce qui avait un sens pour l’avenir.
20 באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות	20 La foi dans l’avenir était là lorsque Isaac bénit Jacob et Ésaü.
21 באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה	21 La foi était encore là lorsque Jacob mourant bénit séparément les fils de Joseph; on dit qu’il s’appuya sur son bâton pour adorer.
22 באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו	22 La foi était là lorsque Joseph annonça aux enfants d’Israël leur sortie d’Égypte et donna des ordres pour ses propres ossements.
23 באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך	23 À la naissance de Moïse, c’est la foi de ses parents qui leur fit cacher le bébé durant trois mois: ils virent que l’enfant était beau, et ils ne craignirent pas l’ordre du roi.
24 באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה	24 C’est la foi encore lorsque Moïse devenu grand refuse de passer pour un fils de la fille du Pharaon,
25 ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא	25 et il préfère souffrir avec le peuple de Dieu plutôt que de rester avec la joie bien courte du péché.
26 בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול	26 Car il sait qu’il y aura une récompense, et il comprend que l’humiliation avec le Christ a plus de valeur que les richesses de l’Égypte.
27 באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק	27 C’est la foi encore lorsqu’il quitte l’Égypte. Il ne craint pas la colère du roi car il a les yeux fixés sur l’autre Colère, encore invisible.
28 באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם	28 C’est la foi lorsqu’il sacrifie la Pâque et fait l’aspersion du sang pour empêcher l’Exterminateur de toucher à leurs premiers-nés.
29 באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו	29 C’est la foi lorsqu’ils traversent la Mer Rouge comme un terrain sec, alors que les Égyptiens se noient en essayant d’y passer.
30 באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים	30 Grâce à la foi les murailles de Jéricho s’écroulent après qu’on en a fait le tour sept jours de suite.
31 באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום	31 Et c’est grâce à sa foi que Rahab, la prostituée, échappe au destin des incrédules après avoir bien accueilli les espions.
32 ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים	32 Que dirai-je de plus? Je n’ai pas le temps de parler en détail de Gédéon, de Barac, de Samson, de Jephté, de David, de Samuel et des prophètes.
33 אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות	33 C’est par la foi qu’ils l’emportent sur les autres nations, qu’ils imposent la justice et voient se réaliser les promesses. Ils ferment la gueule des lions,
34 וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים	34 font tomber la chaleur du feu, échappent à l’épée, sortent guéris de leurs maladies. Ils sont courageux dans la guerre et repoussent les assauts de l’étranger.
35 נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה	35 Des femmes ont retrouvé leurs morts, rendus à la vie, mais il en est d’autres qui n’ont pas cherché à sauver leur vie quand ils étaient torturés, parce qu’ils voulaient bénéficier d’une résurrection bien supérieure.
36 מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר	36 Certains ont subi les outrages et les fouets, d’autres ont été enchaînés et mis en prison,
37 נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון	37 ou tués à coups de pierres, ou sciés en deux ou tués par l’épée. Ils allaient sans savoir où, vêtus de peaux de chèvres et de brebis, manquant de tout, persécutés, maltraités.
38 אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ	38 Eux, dont le monde n’était pas digne, ils erraient dans les lieux déserts, dans la montagne, et se cachaient dans les grottes et les refuges du pays.
39 וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה	39 Tous ces hommes dont on donne la foi en exemple n’ont pas bénéficié de la promesse.
40 למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה	40 Mais c’est que Dieu voyait plus loin et pensait à nous: ils ne devaient pas atteindre le but sans nous.