Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 9

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול	1 Now Saul, still breathing threats and beatings against the disciples of the Lord, went to the high priest,
2 וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים	2 and he petitioned him for letters to the synagogues in Damascus, so that, if he found any men or women belonging to this Way, he could lead them as prisoners to Jerusalem.
3 ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים	3 And as he made the journey, it happened that he was approaching Damascus. And suddenly, a light from heaven shone around him.
4 ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני	4 And falling to the ground, he heard a voice saying to him, “Saul, Saul, why are you persecuting me?”
5 ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות	5 And he said, “Who are you, Lord?” And he: “I am Jesus, whom you are persecuting. It is hard for you to kick against the goad.”
6 והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות	6 And he, trembling and astonished, said, “Lord, what do you want me to do?”
7 והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו	7 And the Lord said to him, “Rise up and go into the city, and there you will be told what you ought to do.” Now the men who were accompanying him were standing stupefied, hearing indeed a voice, but seeing no one.
8 ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק	8 Then Saul rose up from the ground. And upon opening his eyes, he saw nothing. So leading him by the hand, they brought him into Damascus.
9 ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה	9 And in that place, he was without sight for three days, and he neither ate nor drank.
10 ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני	10 Now there was a certain disciple at Damascus, named Ananias. And the Lord said to him in a vision, “Ananias!” And he said, “Here I am, Lord.”
11 ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל	11 And the Lord said to him: “Rise up and go into the street that is called Straight, and seek, in the house of Judas, the one named Saul of Tarsus. For behold, he is praying.”
12 וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה	12 (And Paul saw a man named Ananias entering and imposing hands upon him, so that he might receive his sight.)
13 ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים	13 But Ananias responded: “Lord, I have heard from many about this man, how much harm he has done to your saints in Jerusalem.
14 וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך	14 And he has authority here from the leaders of the priests to bind all who invoke your name.”
15 ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל	15 Then the Lord said to him: “Go, for this one is an instrument chosen by me to convey my name before nations and kings and the sons of Israel.
16 כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי	16 For I will reveal to him how much he must suffer on behalf of my name.”
17 וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש	17 And Ananias departed. And he entered the house. And laying his hands upon him, he said: “Brother Saul, the Lord Jesus, he who appeared to you on the way by which you arrived, sent me so that you would receive your sight and be filled with the Holy Spirit.”
18 וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל	18 And immediately, it was as if scales had fallen from his eyes, and he received his sight. And rising up, he was baptized.
19 ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק	19 And when he had taken a meal, he was strengthened. Now he was with the disciples who were at Damascus for some days.
20 וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים	20 And he was continuously preaching Jesus in the synagogues: that he is the Son of God.
21 וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים	21 And all who heard him were astonished, and they said, “Is this not the one who, in Jerusalem, was fighting against those invoking this name, and who came here for this: so that he might lead them away to the leaders of the priests?”
22 ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח	22 But Saul was increasing to a greater extent in ability, and so he was confounding the Jews who lived at Damascus, by affirming that he is the Christ.
23 ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו	23 And when many days were completed, the Jews took counsel as one, so that they might put him to death.
24 ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו	24 But their treachery became known to Saul. Now they were also watching the gates, day and night, so that they might put him to death.
25 ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה	25 But the disciples, taking him away by night, sent him over the wall by letting him down in a basket.
26 ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא	26 And when he had arrived in Jerusalem, he attempted to join himself to the disciples. And they were all afraid of him, not believing that he was a disciple.
27 ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע	27 But Barnabas took him aside and led him to the Apostles. And he explained to them how he had seen the Lord, and that he had spoken to him, and how, in Damascus, he had acted faithfully in the name of Jesus.
28 ויהי אתם יוצא ובא בירושלים	28 And he was with them, entering and departing Jerusalem, and acting faithfully in the name of the Lord.
29 ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו	29 He also was speaking with the Gentiles and disputing with the Greeks. But they were seeking to kill him.
30 וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס	30 And when the brothers had realized this, they brought him to Caesarea and sent him away to Tarsus.
31 ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש	31 Certainly, the Church had peace throughout all of Judea and Galilee and Samaria, and it was being built up, while walking in the fear of the Lord, and it was being filled with the consolation of the Holy Spirit.
32 ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד	32 Then it happened that Peter, as he traveled around everywhere, came to the saints who were living at Lydda.
33 וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים	33 But he found there a certain man, named Aeneas, who was a paralytic, who had lain in bed for eight years.
34 ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם	34 And Peter said to him: “Aeneas, the Lord Jesus Christ heals you. Rise up and arrange your bed.” And immediately he rose up.
35 ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון	35 And all who were living in Lydda and Sharon saw him, and they were converted to the Lord.
36 ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה	36 Now in Joppa there was a certain disciple named Tabitha, which in translation is called Dorcas. She was filled with the good works and almsgiving that she was accomplishing.
37 ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה	37 And it happened that, in those days, she became ill and died. And when they had washed her, they laid her in an upper room.
38 ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם	38 Now since Lydda was close to Joppa, the disciples, upon hearing that Peter was there, sent two men to him, asking him: “Do not be slow in coming to us.”
39 ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן	39 Then Peter, rising up, went with them. And when he had arrived, they led him to an upper room. And all the widows were standing around him, weeping and showing him the tunics and garments that Dorcas had made for them.
40 ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד	40 And when they had all been sent outside, Peter, kneeling down, prayed. And turning to the body, he said: “Tabitha, arise.” And she opened her eyes and, upon seeing Peter, sat up again.
41 וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם	41 And offering her his hand, he lifted her up. And when he had called in the saints and the widows, he presented her alive.
42 ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון	42 Now this became known throughout all of Joppa. And many believed in the Lord.
43 ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון	43 And it happened that he resided for many days in Joppa, with a certain Simon, a tanner.