Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 8

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים	1 Saul, pour sa part, était bien d’accord pour qu’on le fasse mourir. C’est alors le début d’une grande persécution contre l’Église à Jérusalem, et tous sauf les apôtres se dispersent dans les districts de Judée et de Samarie.
2 וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול	2 Des hommes de foi ensevelissent Étienne et font pour lui un grand deuil
3 ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא	3 cependant que Saul essaye de détruire l’Église: il entre dans les maisons et en fait sortir hommes et femmes qu’il fait mettre en prison.
4 והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר	4 Mais ceux qui se sont dispersés répandent la Bonne Nouvelle là où ils passent.
5 ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח	5 C’est ainsi que Philippe annonce le Christ à des Samaritains dans une de leurs villes où il est descendu.
6 ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה	6 En entendant parler Philippe, en voyant les miracles qu’il fait, toute la population accueille son message.
7 כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו	7 Car plusieurs démons impurs sont sortis des possédés en poussant de grands cris, des gens paralysés ou impotents ont été guéris,
8 ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא	8 et c’est une véritable joie dans cette ville.
9 ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא	9 Un homme du nom de Simon avait précédé Philippe dans cette ville. Avec ses tours de magie, il éblouissait le peuple de Samarie et se faisait passer pour un grand personnage.
10 ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה	10 Tous ne juraient que par lui, du plus petit jusqu’au plus grand, et l’on disait: "C’est lui la Puissance de Dieu, celle qu’on appelle la Grande.”
11 ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים	11 Cela faisait un bon moment qu’il les émerveillait avec ses tours magiques, aussi ne juraient-ils que par lui.
12 ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים	12 Mais lorsque Philippe leur annonce le Royaume de Dieu et le pouvoir sauveur de Jésus, le Messie, ils le croient, et les hommes comme les femmes viennent se faire baptiser.
13 ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם	13 Simon lui-même croit et se fait baptiser; il ne lâche pas Philippe et il n’en revient pas quand il voit les signes et les grands miracles qui se produisent.
14 וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן	14 Les apôtres restés à Jérusalem savaient déjà qu’en Samarie on avait accueilli la parole de Dieu; ils leur envoyèrent donc Pierre et Jean.
15 וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש	15 Ceux-ci firent la route et prièrent pour eux afin qu’ils reçoivent l’Esprit Saint,
16 כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע	16 car il n’était encore descendu sur aucun d’eux: ils étaient seulement baptisés au nom du Seigneur Jésus.
17 ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש	17 Mais alors on leur imposa les mains et ils reçurent l’Esprit Saint.
18 ויהי בראות שמעון כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוח הקדש ויבא לפניהם כסף	18 Lorsque Simon vit l’Esprit Saint donné par l’imposition des mains, il se présenta comme acheteur:
19 ויאמר תנו נא גם לי את היכלת הזאת אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי	19 "Donnez-moi ce pouvoir, leur dit-il, que je puisse moi aussi imposer les mains et que les gens reçoivent l’Esprit Saint.”
20 ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את מתת האלהים	20 Pierre lui dit: "Ton argent peut se perdre avec toi! Comment as-tu pensé acquérir le don de Dieu en l’achetant?
21 אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים	21 Tu n’as rien à espérer dans cette affaire, ce n’est pas ta place, car ton cœur n’est pas droit devant Dieu.
22 ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך	22 Il faut te repentir de cette aberration et prier le Seigneur qu’il te pardonne, si c’est possible, ton projet.
23 כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע	23 Car je ne vois sur ta route que l’amertume du fiel et les liens du mal.”
24 ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמריתם	24 Simon répondit: "Priez vous-mêmes le Seigneur pour moi, que rien de ce que vous venez de dire ne m’arrive.”
25 והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים	25 Les apôtres donnèrent un témoignage. Après avoir fait entendre la parole du Seigneur ils retournèrent à Jérusalem; cela leur avait permis de porter la Bonne Nouvelle à plusieurs villages samaritains.
26 וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה	26 Un ange du Seigneur s’adressa à Philippe: "Lève-toi, pars en direction du sud par la route qui descend de Jérusalem à Gaza. Il n’y a personne pour le moment.”
27 ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות	27 Philippe se leva et partit. Or voici que passe un Éthiopien, un eunuque de Candace, la reine des Éthiopiens, un homme très haut placé qui administrait toute sa fortune. Il était venu adorer à Jérusalem,
28 ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא	28 et maintenant il retournait; il était assis dans son char et lisait le prophète Isaïe.
29 ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת	29 C’est alors que l’Esprit dit à Philippe: "Approche-toi de ce char et reste collé juste à côté.”
30 וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא	30 Philippe prend donc le pas de course et il entend l’autre qui lit à voix haute le prophète Isaïe. Alors il demande: "Comprends-tu ce que tu lis?”
31 ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו	31 Et lui répond: "Comment vais-je comprendre sans personne pour me guider?” Puis il invite Philippe à monter et à s’asseoir à côté de lui.
32 וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו	32 Le passage de l’Écriture qu’il était en train de lire était celui-ci: On l’a conduit comme une brebis à celui qui l’égorge, comme un agneau muet devant celui qui le tond, il n’a pas ouvert la bouche.
33 בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו	33 Dans son humiliation on l’a privé de ses droits; qui parlera de sa postérité? car sa vie a été retranchée de la terre.
34 ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר	34 L’eunuque demande alors à Philippe: "Je voudrais que tu me dises de qui le prophète dit cela: de lui-même ou de quelqu’un d’autre?”
35 ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע	35 Et Philippe commence à parler; il lui annonce Jésus en partant de cette Écriture.
36 ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל	36 Continuant leur chemin, ils arrivent à un point d’eau et l’eunuque demande: "Il y a de l’eau, qu’est ce qui m’empêcherait d’être baptisé?”
37 ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא	37 NO TEXT
38 ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו	38 Il ordonne d’arrêter le char; tous les deux, avec Philippe, ils descendent à l’eau et Philippe le baptise.
39 ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח	39 Après cela ils remontent de la source et c’est alors que l’Esprit du Seigneur enlève Philippe: l’eunuque ne le voit plus, mais c’est avec une grande joie qu’il reprend sa route.
40 ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקסרין	40 Quant à Philippe, il se retrouve à Azot et il part évangéliser l’un après l’autre tous les villages jusqu’à ce qu’il atteigne Césarée.