Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 27

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 וכאשר נגמר הדין כי נעבר באניה אל איטליא מסרו את פולוס ומקצת אסירים אחרים אל שר המאה לגדוד אגוסטוס ושמו יוליוס	1 Quand notre embarquement pour l'Italie eut été décidé, on remit Paul et quelques autres prisonniers àun centurion de la cohorte Augusta, nommé Julius.
2 ונרד אל אניה אדרמטית נכנים לבוא על פני חוף אסיא ונעבר הימה ויהי אתנו ארסטרכוס מוקדון מן תסלוניקי	2 Nous montâmes à bord d'un vaisseau d'Adramyttium qui allait partir pour les côtes d'Asie, et nousprîmes la mer. Il y avait avec nous Aristarque, un Macédonien de Thessalonique.
3 וממחרת הגענו אל צידון ויוליוס עשה עם פולוס חסד וינח לו ללכת אל מידעיו להעזר בידם	3 Le lendemain, nous touchâmes à Sidon. Julius fit preuve d'humanité à l'égard de Paul en luipermettant d'aller trouver ses amis et de recevoir leurs bons offices.
4 ונלך משם ונעבר בסביבות קפרוס כי הרוחות היו לנגדנו	4 Partis de là, nous longeâmes la côte de Chypre, parce que les vents étaient contraires.
5 ונעבר את הים אשר לפני קיליקיא ופמפוליא ונבא אל מורא אשר בלוקיא	5 Traversant ensuite les mers de Cilicie et de Pamphylie, nous arrivâmes au bout de quinze jours àMyre en Lycie.
6 וימצא שם שר המאה אניה אלכסנדרית באה לאיטליא ויעבירנו לתוכה	6 Là, le centurion trouva un navire alexandrin en partance pour l'Italie et nous fit monter à bord.
7 והאניה הלכה בכבדות ימים רבים ואחרי אשר יגענו ובאנו אל מול קנידוס לא הניחנו הרוח לחתר אל היבשה ונעבר מצד לקריטי על פני הר סלמוני	7 Pendant plusieurs jours la navigation fut lente, et nous arrivâmes à grand-peine à la hauteur deCnide. Le vent ne nous permit pas d'aborder, nous longeâmes alors la Crète vers le cap Salmoné,
8 ואחרי אשר עברנו בתלאות באנו למקום אחד נקרא קלילמני אשר קרובה לו עיר ושמה לסיא	8 et après l'avoir côtoyée péniblement, nous arrivâmes à un endroit appelé Bons-Ports, près duquel setrouve la ville de Lasaïa.
9 ויהי מקץ ימים רבים כאשר באה עת הסכנה לירדי הים כי גם הצום כבר עבר ויזהר אתם פולוס	9 Il s'était écoulé pas mal de temps, et la navigation était désormais périlleuse, car même le Jeûne étaitdéjà passé. Paul les en avertissait:
10 ויאמר אליהם אנשים ראה אני כי הליכתנו תהיה אך מרי ונזק גדול לא לבד למעמסה ולאניה כי אם גם לנפשותינו	10 "Mes amis, leur disait-il, je vois que la navigation n'ira pas sans péril et sans grave dommage nonseulement pour la cargaison et le navire, mais même pour nos personnes."
11 ושר המאה לא שמע אל דברי פולוס כי אם אל רב החבל ואל בעל האניה	11 Le centurion se fiait au capitaine et à l'armateur plutôt qu'aux dires de Paul;
12 ובאשר החוף איננו טוב לעמד בו בימי הסתיו יעצו הרבים לעבר משם לאמר אולי נוכל הגיע לפיניכס וישבנו שם בימי הסתו והוא חוף בקריטי פונה דרך הדרום מערבה ודרך הצפון מערבה	12 le port se prêtait d'ailleurs mal à l'hivernage. La plupart furent donc d'avis de partir et de gagner, sipossible, pour y passer l'hiver, Phénix, un port de Crète tourné vers le sud-ouest et le nord-ouest.
13 ורוח נשבת לאט מדרום ויחשבו כי תצלח עצתם בידם ויעלו העוגין ויעברו לעמת שפת קריטי	13 Un léger vent du sud s'étant levé, ils se crurent en mesure d'exécuter leur projet. Ils levèrent l'ancreet se mirent à côtoyer de près la Crète.
14 ויהי כמעט אחרי כן ותפגע בה רוח נחשל הנקראה אוריקלידון	14 Mais bientôt, venant de l'île, se déchaîna un vent d'ouragan nommé Euraquilon.
15 ותטרף האניה ולא יכלה לעמד נגד הרוח ונרף ידינו ממנה וננדף	15 Le navire fut entraîné et ne put tenir tête au vent; nous nous abandonnâmes donc à la dérive.
16 ותרץ האניה אל עבר אי קטן הנקרא קלודה וכמעט לא יכלנו לאחז העברה	16 Filant sous une petite île appelée Cauda, nous réussîmes à grand-peine à nous rendre maîtres de lachaloupe.
17 ואחרי משכם אותה אליהם ויקחו לעזר את כל אשר השיגה ידם ויחשבו את דפני האניה ומיראתם פן יפלו אל בין רכסי החול הורידו את כלי המפרש וכה נדפו	17 Après l'avoir hissée, on fit usage des engins de secours: on ceintura le navire; puis, par crainted'aller échouer sur la Syrte, on laissa glisser l'ancre flottante. On allait ainsi à la dérive.
18 ויהי הסער הולך וסער עלינו וממחרת הטילו את המעמסה אל הים	18 Le lendemain, comme nous étions furieusement battus de la tempête, on se mit à délester le navire
19 וביום השלישי הטלנו בידינו את כלי האניה אל הים	19 et, le troisième jour, de leurs propres mains, les matelots jetèrent les agrès à la mer.
20 ויהי ימים רבים גם השמש גם הכוכבים לא נראו והסערה חזקה עלינו עד מאד ותכרת ממנו כל תקות ישועה	20 Ni soleil ni étoiles n'avaient brillé depuis plusieurs jours, et la tempête gardait toujours la mêmeviolence; aussi tout espoir de salut était-il désormais perdu pour nous.
21 ופולוס עמד בתוכם אחרי האריכם בצום ויאמר אנשים לו שמעתם אלי ולא יצאתם מקריטי כי אז לא קרנו הנזק הזה במריכם	21 Il y avait longtemps qu'on n'avait plus mangé: alors Paul, debout au milieu des autres, leur dit: "Ilfallait m'écouter, mes amis, et ne pas quitter la Crète; on se serait épargné ce péril et ce dommage.
22 ועתה אני אמר אליכם חזקו ואמצו כי לא תאבד נפש מכם בלתי הספינה לבדה	22 Quoi qu'il en soit, je vous invite à avoir bon courage, car aucun de vous n'y laissera la vie, le navireseul sera perdu.
23 כי בלילה הזה נצב עלי מלאך האלהים אשר לו אנכי ואשר אני עבד אתו	23 Cette nuit en effet m'est apparu un ange du Dieu auquel j'appartiens et que je sers,
24 ויאמר אל תירא פולוס עליך עוד לעמד לפני הקיסר ועתה הנה נתן לך האלהים את כל ההלכים אתך באניה	24 et il m'a dit: Sois sans crainte, Paul. Il faut que tu comparaisses devant César, et voici que Dieut'accorde la vie de tous ceux qui naviguent avec toi.
25 על כן אנשים חזקו ואמצו כי מאמין אני לאלהים כי כן יהיה כאשר נאמר אלי	25 Courage donc, mes amis! Je me fie à Dieu de ce qu'il en sera comme il m'a été dit.
26 אך השלך נשלך אל אחד האיים	26 Mais nous devons échouer sur une île."
27 ויהי כבוא ליל ארבעה עשר לטלטולנו בים אדריה כחצות הלילה ויחשבו המלחים כי קרבה להם יבשת	27 C'était la quatorzième nuit et nous étions ballottés sur l'Adriatique, quand, vers minuit, les matelotspressentirent l'approche d'une terre.
28 ויורידו את האנך וימצאו עמק הים עשרים קומה ויעברו מעט ויוסיפו להוריד את האנך וימצאו קומות חמש עשרה	28 Ils lancèrent la sonde et trouvèrent vingt brasses; un peu plus loin, ils la lancèrent encore ettrouvèrent quinze brasses.
29 וייראו פן יפגעו בשני הסלעים וישליכו מעל אחורי האניה ארבעה עוגינים אל הים ויכספו לאור היום	29 Craignant donc que nous n'allions échouer quelque part sur des écueils, ils jetèrent quatre ancres àla poupe; et ils appelaient de leurs voeux la venue du jour.
30 והמלחים בקשו לברח מן האניה ויורידו את העברה אל הים באמרם כי יש את נפשם לשלח עוגינים גם מראש האניה	30 Mais les matelots cherchaient à s'enfuir du navire. Ils mirent la chaloupe à la mer, sous prétexted'aller élonger les ancres de la proue.
31 ויאמר פולוס אל שר המאה ואל אנשי הצבא לאמר אם אלה לא ישבו אתנו באניה לא תוכלו אתם להושע	31 Paul dit alors au centurion et aux soldats: "Si ces gens-là ne restent pas sur le navire, vous nepouvez être sauvés."
32 ויקצצו אנשי הצבא את חבלי העברה ויתנוה לנפול	32 Sur ce les soldats coupèrent les cordes de la chaloupe et la laissèrent tomber.
33 והבקר טרם יאור ופולוס מבקש מכלם לטעם לחם לאמר היום יום ארבעה עשר אשר חכיתם צמים ולא טעמתם מאומה	33 En attendant que parût le jour, Paul engageait tout le monde à prendre de la nourriture. "Voiciaujourd'hui quatorze jours, disait-il, que, dans l'attente, vous restez à jeun, sans rien prendre.
34 על כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא למחיתכם כי איש איש מכם לא יפל משערת ראשו ארצה	34 Je vous engage donc à prendre de la nourriture, car c'est votre propre salut qui est ici en jeu. Nuld'entre vous ne perdra un cheveu de sa tête."
35 הוא דבר את הדברים האלה והוא לקח את הלחס ויודה לאלהים לפני כלם ויבצע ויחל לאכל	35 Cela dit, il prit du pain, rendit grâces à Dieu devant tous, le rompit et se mit à manger.
36 ויאמץ לב כלם ויטעמו אכל גם המה	36 Alors, retrouvant leur courage, eux aussi prirent tous de la nourriture.
37 ואנחנו כל נפש אשר באניה מאתים ושבעים ושש	37 Nous étions en tout sur le navire 276 personnes.
38 ויאכלו לשבעה ויקלו מעל האניה ויטילו את הצדה אל הים	38 Une fois rassasiés, on se mit à alléger le navire en jetant le blé à la mer.
39 הבקר אור ולא הכירו את הארץ אבל ראו כמפרץ וחוף לו ויועצו לנהג אליו את האניה אם יוכלו	39 Quand le jour parut, les marins ne reconnurent pas la terre; ils distinguaient seulement une baieavec une plage, et ils se proposaient, si possible, d'y pousser le navire.
40 ויגדעו את העוגינים ויעזבום לים ויתירו גם את מיתרי המנהיג ויפרשו מפרש התרן אל פני הרוח ויבקשו לבא אל החוף	40 Ils détachèrent les ancres, qu'ils abandonnèrent à la mer; ils relâchèrent en même temps les amarresdes gouvernails. Puis, hissant au vent la voile d'artimon, ils se laissèrent porter vers la plage.
41 ויפגעו במקום אשר הים משני עבריו ותדבק בו האניה ותעמד ראשה לא ינוע ואחוריה נשברו משאון הגלים	41 Mais ayant touché un haut-fond entre deux courants, ils y firent échouer le navire. La proue,fortement engagée, restait immobile, tandis que la poupe, violemment secouée, se disloquait.
42 ותהי עצת אנשי הצבא להמית את האסירים פן ישחה איש מהם וימלט	42 Les soldats résolurent alors de tuer les prisonniers, de peur qu'il ne s'en échappât quelqu'un à lanage.
43 ושר המאה חפץ להציל את פולוס וינא את עצתם ויאמר מי ידע לשחות ירד ויעבר ליבשה בראשנה והנשארים אלה על קרשים ואלה על שברי האניה	43 Mais le centurion, qui voulait sauver Paul, s'opposa à leur dessein. Il donna l'ordre à ceux quisavaient nager de se jeter à l'eau les premiers et de gagner la terre;
44 ויהי כן וימלטו כלם אל היבשה	44 quant aux autres, ils la gagneraient, qui sur des planches, qui sur les épaves du navire. Et c'est ainsique tous parvinrent sains et saufs à terre.