Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 23

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויבט פולוס אל הסנהדרין ויאמר אנשים אחים בכל תמת לבבי התהלכתי לפני אלהים עד היום הזה	1 וַיַּבֵּט פּוֹלוֹס אֶל־הַסַּנְהֶדְרִין וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַחִים בְּכָל־תֻּמַּת לְבָבִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵי אֱלֹהִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה
2 ויצו חנניה הכהן הגדול את העמדים עליו להכותו על פיו	2 וַיְצַו חֲנַנְיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת־הָעֹמְדִים עָלָיו לְהַכּוֹתוֹ עַל־פִּיו
3 ויאמר אליו פולוס יככה אלהים הקיר המסיד האמנם ישב אתה לדין אתי כתורה ואתה מצוה להכותי שלא כתורה	3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פּוֹלוֹס יַכְּכָה אֱלֹהִים הַקִּיר הַמְסֻיָּד הַאֻמְנָם ישֵׁב אַתָּה לָדִין אֹתִי כַּתּוֹרָה וְאַתָּה מְצַוֶּה לְהַכּוֹתִי שֶׁלֹּא כַתּוֹרָה
4 ויאמרו העמדים שם את הכהן הגדול לאלהים תחרף	4 וַיֹּאמְרוּ הָעֹמְדִים שָׁם אֶת־הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאלֹהִים תְּחָרֵף
5 ויאמר פולוס אחי לא ידעתי אשר הוא הכהן הגדול כי כתוב נשיא בעמך לא תאר	5 וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס אַחַי לֹא יָדַעְתִּי אֲשֶׁר הוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל כִּי כָתוּב נָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר
6 ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין	6 וּפוֹלוֹס יָדַע כִּי מִקְצָתָם צַדּוּקִים וּמִקְצָתָם פְּרוּשִׁים וַיִּצְעַק בְּתוֹךְ הַסַּנְהֶדְרִין אֲנָשִׁים אַחִים פָּרוּשׁ בֶּן־פָּרוּשׁ אָנֹכִי וְעַל־תִּקְוַת הַמֵּתִים וּתְחִיָּתָם אֲנִי נָדוֹן
7 ובדברו הדבר הזה היה ריב בין הצדוקים ובין הפרושים ויחלק ההמון	7 וּבְדַבְּרוֹ הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה רִיב בֵּין הַצַּדּוּקִים וּבֵין הַפְּרוּשִׁים וַיֵּחָלֵק הֶהָמוֹן
8 כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח והפרושים מודים בשניהם	8 כִּי הַצַּדּוּקִים אֹמְרִים אֵין תְּחִיָּה וְאֵין מַלְאָךְ וָרוּחַ וְהַפְּרוּשִׁים מוֹדִים בִּשְׁנֵיהֶם
9 ותהי המלה גדולה ויקומו הסופרים אשר מכת הפרושים ויתוכחו לאמר לא מצאנו דבר רע באיש הזה ואם רוח דבר אליו או מלאך אל נלחמה באלהים	9 וַתְּהִי הֲמֻלָּה גְדוֹלָה וַיָּקוּמוּ הַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר מִכַּת הַפְּרוּשִׁים וַיִּתְוַכְּחוּ לֵאמֹר לֹא־מָצָאנוּ דָבָר רָע בָּאִישׁ הַזֶּה וְאִם־רוּחַ דִּבֶּר אֵלָיו אוֹ מַלְאָךְ אַל־נִלָּחֲמָה בֵּאלֹהִים
10 והריב הולך וחזק ושר האלף דאג פן ישסעו את פולוס ויצו את אנשי הצבא לרדת ולחטף אתו מתוכם ולהכיאו אל המצד	10 וְהָרִיב הוֹלֵךְ וְחָזֵק וְשַׂר־הָאֶלֶף דָּאַג פֶּן־יְשַׁסְּעוּ אֶת־פּוֹלוֹס וַיְצַו אֶת־אַנְשֵׁי הַצָּבָא לָרֶדֶת וְלַחֲטֹף אֹתוֹ מִתּוֹכָם וְלַהֲבִיאוֹ אֶל־הַמְצָד
11 ובלילה ההוא נצב עליו האדון ויאמר חזק פולוס כי כאשר העידות לי בירושלים כן העד תעיד ברומי	11 וּבַלַּיְלָה הַהוּא נִצָּב עָלָיו הָאָדוֹן וַיֹּאמֶר חֲזַק פּוֹלוֹס כִּי כַּאֲשֶׁר הַעִידוֹתָ לִּי בִּירוּשָׁלַיִם כֵּן הָעֵד תָּעִיד בְּרוֹמִי
12 ויהי לפנות הבקר ויתחברו היהודים ויאסרו אסר על נפשם לאמר כי לא יאכלו ולא ישתו עד אם יהרגו את פולוס	12 וַיְהִי לִפְנוֹת הַבֹּקֶר וַיִּתְחַבְּרוּ הַיְּהוּדִים וַיַּאַסְרוּ אִסָּר עַל־נַפְשָׁם לֵאמֹר כִּי לֹא יֹאכְלוּ וְלֹא יִשְׁתּוּ עַד אִם־יַהַרְגוּ אֶת פּוֹלוֹס
13 ומספר הבאים באלה הזאת היה יותר מארבעים	13 וּמִסְפַּר הַבָּאִים בָּאָלָה הַזֹּאת הָיָה יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים
14 ויגשו לא ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אסר אסרנו על נפשנו לבלתי טעם מאומה עד אם הרגנו את פולוס	14 וַיִּגְּשׁוּ אֶל־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַזְּקֵנִים לֵאמֹר אִסָּר אָסַרְנוּ עַל־נַפְשֵׁנוּ לְבִלְתִּי טְעֹם מְאוּמָה עַד אִם־הָרַגְנוּ אֶת־פּוֹלוֹס
15 ועתה הודיעו אתם והסנהדרין את שר האלף ויורידהו מחר אליכם כאלו תחפצו לדרש היטב את ענינו ואנחנו נכונים להמיתו בטרם יקרב אליכם	15 וְעַתָּה הוֹדִיעוּ־נָא אַתֶּם וְהַסַּנְהֶדְרִין אֶת־שַׂר הָאֶלֶף וְיוֹרִידֵהוּ מָחָר אֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ תַחְפְּצוּ לִדְרשׁ הֵיטֵב אֶת־עִנְיָנוֹ וַאֲנַחְנוּ נְכוֹנִים לַהֲמִיתוֹ בְּטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיכֶם
16 וישמע בן אחות פולוס את ארבם וילך ויבא אל המצד ויגד לפולוס	16 וַיִּשְׁמַע בֶּן־אֲחוֹת פּוֹלוֹס אֶת־אָרְבָּם וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא אֶל־הַמְצָד וַיַּגֵּד לְפוֹלוֹס
17 ויקרא פולוס לאחד משרי המאות ויאמר אליו הולך את הבחור הזה אל שר האלף כי דבר לו להודיעו	17 וַיִּקְרָא פוֹלוֹס לְאֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֵּאוֹת וַיֹּאמֶר אֵלָיו הוֹלֵךְ אֶת־הַבָּחוּר הַזֶּה אֶל־שַׂר הָאֶלֶף כִּי־דָבָר לוֹ לְהוֹדִיעוֹ
18 ויקחהו ויוליכהו אל שר האלף ויאמר פולוס האסיר קראני אליו ויבקש ממני להוליך אליך את הבחור הזה כי דבר לו להגיד לך	18 וַיִּקָּחֵהוּ וַיּוֹלִיכֵהוּ אֶל־שַׂר הָאֶלֶף וַיֹּאמַר פּוֹלוֹס הָאַסִּיר קְרָאַנִי אֵלָיו וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהוֹלִיךְ אֵלֶיךָ אֶת־הַבָּחוּר הַזֶּה כִּי־דָבָר לוֹ לְהַגִּיד לָךְ
19 ויאחז שר האלף בידו ויסר עמו לבדו וישאלהו מה הוא זה אשר לך להודיעני	19 וַיֹּאחֶז שַׂר הָאֶלֶף בְּיָדוֹ וַיָּסַר עִמּוֹ לְבַדּוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ מַה־הוּא זֶה אֲשֶׁר לְךָ לְהוֹדִיעֵנִי
20 ויאמר כי נועצו היהודים יחדו לבקש ממך כי מחר תוריד את פולוס לפני הסנהדרין והמה כאלו חפצים לדעת היטב את ענינו	20 וַיֹּאמַר כִּי־נוֹעֲצוּ הַיְּהוּדִים יַחְדָּו לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כִּי מָחָר תּוֹרִיד אֶת־פּוֹלוֹס לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין וְהֵמָּה כְּאִלּוּ חֲפֵצִים לָדַעַת הֵיטֵב אֶת־עִנְיָנוֹ
21 ואתה אל תשמע להם כי ארבים לו מהם יותר מארבעים איש אשר אסרו אסר על נפשם לבלתי אכל ושתות בטרם יהרגוהו והמה עתה עמדים ומחכים להבטחתך	21 וְאַתָּה אַל־תִּשְׁמַע לָהֶם כִּי אֹרְבִים לוֹ מֵהֶם יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים אִישׁ אֲשֶׁר אָסְרוּ אִסָּר עַל־נַפְשָׁם לְבִלְתִּי אֲכֹל וּשְׁתוֹת בְּטֶרֶם יַהַרְגוּהוּ וְהֵמָּה עַתָּה עֹמְדִים וּמְחַכִּים לְהַבְטָחָתֶךָ
22 וישלח שר האלף את הבחור ויצוהו לבלתי אמר לאיש כי גלה לו את הדבר הזה	22 וַיְשַׁלַּח שַׂר־הָאֶלֶף אֶת־הַבָּחוּר וַיְצַוֵּהוּ לְבִלְתִּי אֲמָר־לְאִישׁ כִּי גִלָּה־לוֹ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה
23 ויקרא לשני שרי מאות ויאמר החלצו מאתכם אנשי צבא מאתים ללכת לקסרין ופרשים שבעים ומשכי קשת מאתים מן השעה השלישית בלילה	23 וַיִּקְרָא לִשְׁנֵי שָׂרֵי מֵאוֹת וַיֹּאמַר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אַנְשֵׁי־צָבָא מָאתַיִם לָלֶכֶת לְקִסְרִין וּפָרָשִׁים שִׁבְעִים וּמשְׁכֵי קֶשֶׁת מָאתַיִם מִן־הַשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית בַּלָּיְלָה
24 ובהמות יכינו להרכיב את פולוס למען הביאו שלם אל פיליכס ההגמון	24 וּבְהֵמוֹת יָכִינוּ לְהַרְכִּיב אֶת־פּוֹלוֹס לְמַעַן הֲבִיאוֹ שָׁלֵם אֶל־פֶלִיקְס הַנְּצִיב
25 ויכתב אגרת וזה תכן דבריה	25 וַיִּכְתֹּב אִגֶּרֶת וְזֶה תֹּכֶן דְּבָרֶיהָ
26 קלודיוס לוסיאס אל פיליכס ההגמון האדיר שלום	26 קְלוֹדְיוֹס לוּסִיאַס אֶל־פֶלִיקְס הַנְּצִיב הָאַדִּיר שָׁלוֹם
27 את האיש הזה תפשו היהודים ויבקשו המיתו ואבא עם אנשי הצבא ואפלטהו מתוכם בשמעי כי רומי הוא	27 אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה תָּפְשֹוּ הַיְּהוּדִים וַיְבַקְשׁוּ הֲמִיתוֹ וָאָבֹא עִם־אַנְשֵׁי הַצָּבָא וָאֲפַלְּטֵהוּ מִתּוֹכָם בְּשָׁמְעִי כִּי־רוֹמִי הוּא
28 ובאשר חפצתי לדעת על מה שמנו אתו הורדתיו אל הסנהדרין שלהם	28 וּבַאֲשֶׁר חָפַצְתִּי לָדַעַת עַל־מֶה שָׂטְנוּ אֹתוֹ הוֹרַדְתִּיו אֶל־הַסַּנְהֶדְרִין שֶׁלָּהֶם
29 ואמצא כי שטנו אתו על דברי שאלות דתם ולא על דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות	29 וָאֶמְצָא כִּי־שָׂטְנוּ אֹתוֹ עַל־דִּבְרֵי שְׁאֵלוֹת דָּתָם וְלֹא עַל־דָּבָר אֲשֶׁר יִהְיֶה עָלָיו חַיַּב מִיתָה אוֹ מוֹסֵרוֹת
30 ועתה הנה הגד לי שהיהודים מתנכלים באיש הזה ואשלחהו אליך מיד וגם את שטניו צויתי לבוא ולהגיש שטנתם לפניך ואתה שלום	30 וְעַתָּה הִנֵּה הֻגַּד־לִי שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְנַכְּלִים לָאִישׁ הַזֶּה וָאֶשְׁלָחֵהוּ אֵלֶיךָ מִיָּד וְגַם אֶת־שׂטְנָיו צִוֵּיתִי לָבוֹא וּלְהַגִּישׁ שִׂטְנָתָם לְפָנֶיךָ וְאַתָּה שָׁלוֹם
31 ויקחו אנשי הצבא את פולוס כאשר צוו ויביאהו לילה אל אנטפטריס	31 וַיִּקְחוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶת־פּוֹלוֹס כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ וַיְבִיאֻהוּ לַיְלָה אֶל־אַנְטִפַּטְרִיס
32 וממחרת הניחו את הפרשים ללכת אתו וישובו למצד	32 וּמִמָּחֳרָת הִנִּיחוּ אֶת־הַפָּרָשִׁים לָלֶכֶת אִתּוֹ וַיָּשׁוּבוּ לַמְצָד
33 והמה באו אל קסרין ויתנו את האגרת בידי ההגמון ויעמידו לפניו גם את פולוס	33 וְהֵמָּה בָּאוּ אֶל־קִסְרִין וַיִּתְּנוּ אֶת־הָאִגֶּרֶת בִּידֵי הַנְּצִיב וַיַּעֲמִידוּ לְפָנָיו גַם אֶת־פּוֹלוֹס
34 ויהי כקרא ההגמון את האגרת וישאל מאי זה מדינה הוא ויהי כשמעו כי הוא מקיליקיא ויאמר	34 וַיְהִי כִּקְרֹא הַנְּצִיב אֶת הָאִגֶּרֶת וַיִּשְׁאַל מֵאֵיזֹה מְדִינָה הוּא וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי־הוּא מִקִּילִיקְיָא וַיֹּאמַר
35 אשמע את דבריך בבוא גם שטניך הנה ויצו לשמרו בבית המשפט אשר להורדוס	35 אֶשְׁמַע אֶת־דְּבָרֶיךָ בְּבוֹא גַם־שׂטְנֶיךָ הֵנָּה וַיְצַו לְשָׁמְרוֹ בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר לְהוֹרְדוֹס