Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 16

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני	1 Paul se dirigea ensuite vers Derbé et Lystres. Il y avait là un disciple du nom de Timothée, fils d’une Juive devenue croyante, mais dont le père était Grec;
2 ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון	2 les frères de Lystres et Iconium en disaient beaucoup de bien.
3 בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא	3 Paul voulait qu’il vienne avec lui, aussi lui fit-il la circoncision, pensant aux Juifs qui se trouvaient dans ces parages, car tous savaient que son père était grec.
4 ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים	4 Dans les villes qu’ils traversaient, ils transmettaient les décrets que les apôtres et les Anciens de Jérusalem avaient demandé d’observer.
5 ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום	5 Ces Églises s’affermissaient dans la foi et de jour en jour avaient davantage de monde.
6 ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא	6 L’Esprit Saint ne leur permit pas d’annoncer la parole en Asie. Les voilà donc qui traversent la Phrygie - c’est une partie de la Galatie.
7 וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח	7 Quand ils arrivent en Mysie, ils veulent faire marche vers la Bithynie, mais l’Esprit de Jésus ne le leur permet pas.
8 ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס	8 Ils traversent donc la Mysie et arrivent à Troas.
9 וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו	9 Là, de nuit, Paul a une vision: un Macédonien se tient devant lui et lui présente une supplique: "Passe en Macédoine, viens à notre secours!”
10 וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה	10 À la suite de cette vision de Paul, nous cherchons à partir au plus tôt pour la Macédoine, persuadés que Dieu nous appelle à les évangéliser.
11 ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס	11 Nous prenons donc le bateau à Troas et nous courons droit sur l’île de Samothrace; le lendemain c’est Néapolis;
12 ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים	12 de là nous atteignons Philippes, cité principale de la Macédoine, ville de colonie. Nous y demeurons quelques jours,
13 וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה	13 et le jour du sabbat nous passons la porte de la ville en direction de la rivière où nous pensons qu’aura lieu la prière. Nous nous asseyons et commençons à parler avec les femmes qui se sont réunies.
14 ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס	14 L’une d’elles est une adoratrice de Dieu du nom de Lydia, une marchande de pourpre de la ville de Thyatire. Tandis qu’elle nous écoute, le Seigneur lui ouvre le cœur et la fait s’attacher aux paroles de Paul.
15 ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו	15 Elle se fait baptiser avec toute sa maison, après quoi elle nous invite avec insistance: "Si vous croyez que j’ai bien la foi au Seigneur, venez donc et restez dans ma maison.” Elle nous y obligea presque.
16 ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה	16 Un jour où nous nous rendions à la prière, une fille qui avait un esprit de divination se trouva sur notre chemin. Elle disait la bonne aventure et procurait ainsi de gros revenus à ses maîtres.
17 ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה	17 Et voici qu’elle se met à nous suivre, avec Paul, en criant: "Ces gens sont des serviteurs du Dieu Très-Haut, ils vous annoncent le chemin du salut!”
18 וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא	18 Et cela se répète un certain nombre de jours. À la fin Paul est excédé, il se retourne et dit à l’esprit: "Je te l’ordonne par le Nom de Jésus Christ, sors de cette fille!” L’esprit sort à l’instant même.
19 ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר	19 Mais du coup les patrons de la fille voient s’envoler les profits sur lesquels ils comptaient. Ils mettent la main sur Paul et Silas et les traînent devant les magistrats à la cour de justice.
20 ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים	20 Ils les présentent aux officiers de police en disant: "Ces gens-là sont juifs et ils viennent mettre le trouble dans notre ville.
21 ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו	21 Ils prêchent des usages que nous, Romains, ne pouvons pas accepter ni mettre en pratique.”
22 ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים	22 L’assistance se tourne contre eux; les officiers de police ordonnent de leur arracher les vêtements et de les frapper à coups de bâton.
23 ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב	23 Après quoi ils les font jeter dans la prison couverts de plaies et ils ordonnent au gardien de prison de bien veiller sur eux.
24 והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד	24 Avec une telle consigne, il les jette dans le cachot intérieur de la prison et leur immobilise les pieds dans des entraves.
25 ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם	25 Vers le milieu de la nuit, Paul et Silas chantaient à Dieu des hymnes et les prisonniers les écoutaient.
26 ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו	26 Subitement la terre tremble, et la secousse est telle que les fondations de la prison sont ébranlées. D’un seul coup toutes les portes s’ouvrent et les chaînes de tous les prisonniers se défont.
27 ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים	27 Le gardien de prison se réveille; voyant ouvertes les portes de la prison, il tire son épée et pense à se tuer, à l’idée que les prisonniers se sont échappés.
28 ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו	28 Mais Paul l’appelle à grands cris: "Ne te fais pas de mal, nous sommes tous ici!”
29 וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא	29 L’homme demande de la lumière: il entre et, après avoir bien enfermé les autres prisonniers, il se jette plein de crainte aux pieds de Paul et de Silas.
30 ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע	30 Puis il les fait sortir et demande: "Seigneurs, que dois-je faire pour être sauvé?”
31 ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך	31 Ils lui disent: "Crois au Seigneur Jésus et tu seras sauvé avec toute ta famille.”
32 ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו	32 Alors ils lui annoncent la parole du Seigneur comme à tous ceux de sa maison,
33 ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו	33 et lui, sans attendre, bien que ce soit la nuit, il lave leurs plaies puis se fait baptiser avec tous les siens.
34 ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים	34 Dans sa maison où il les a conduits, il leur fait préparer la table, et toute la maison est en fête parce qu’ils ont cru en Dieu.
35 ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם	35 Le jour venu, les officiers de police envoient des sergents avec ce message: "Renvoie ces gens-là!”
36 ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום	36 Le gardien de prison fait part de ce message à Paul: "Les officiers de police ont dit de vous libérer, allez donc et marchez en paix.”
37 ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו	37 Mais Paul réplique: "Nous sommes citoyens romains et ils nous ont fait bâtonner publiquement, ils nous ont fait emprisonner sans jugement. Vont-ils maintenant nous mettre dehors à la sauvette? Pas du tout! Ils viendront eux-mêmes pour nous faire sortir.”
38 ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו	38 Les sergents rapportèrent ces paroles aux officiers de police, et ils eurent très peur en apprenant que c’étaient des citoyens romains.
39 ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר	39 Ils vinrent à la prison accompagnés d’un groupe d’amis de Paul pour leur demander de s’en aller. Ils disaient: "Comment allions-nous savoir que vous êtes des gens très bien?” Et lorsque Paul et Silas partirent, ils leur firent cette recommandation: "Quand vous serez dehors, ayez la bonté de ne pas nous créer de problèmes pour vous avoir ainsi parlé un peu durement.”
40 ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם	40 Aussitôt sortis de prison, ils allèrent chez Lydia. Là ils virent les frères, et ils leur remontèrent le moral avant de s’en aller.