Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 6

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה	1 Después de esto, Jesús atravesó el mar de Galilea, llamado Tiberíades.
2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים	2 Lo seguía una gran multitud, al ver los signos que hacía curando a los enfermos.
3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו	3 Jesús subió a la montaña y se sentó allí con sus discípulos.
4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא	4 Se acercaba la Pascua, la fiesta de los judíos.
5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל	5 Al levantar los ojos, Jesús vio que una gran multitud acudía a él y dijo a Felipe: «¿Dónde compraremos pan para darles de comer?».
6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה	6 El decía esto para ponerlo a prueba, porque sabía bien lo que iba a hacer.
7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט	7 Felipe le respondió: «Doscientos denarios no bastarían para que cada uno pudiera comer un pedazo de pan».
8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס	8 Uno de sus discípulos, Andrés, el hermano de Simón Pedro, le dijo:
9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה	9 «Aquí hay un niño que tiene cinco panes de cebada y dos pescados, pero ¿qué es esto para tanta gente?».
10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר	10 Jesús le respondió: «Háganlos sentar». Había mucho pasto en ese lugar. Todos se sentaron y eran uno cinco mil hombres.
11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם	11 Jesús tomó los panes, dio gracias y los distribuyó a los que estaban sentados. Lo mismo hizo con los pescados, dándoles todo lo que quisieron.
12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה	12 Cuando todos quedaron satisfechos, Jesús dijo a sus discípulos: «Recojan los pedazos que sobran, para que no se pierda nada».
13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם	13 Los recogieron y llenaron doce canastas con los pedazos que sobraron de los cinco panes de cebada.
14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם	14 Al ver el signo que Jesús acababa de hacer, la gente decía: «Este es, verdaderamente, el Profeta que debe venir al mundo».
15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו	15 Jesús, sabiendo que querían apoderarse de él para hacerlo rey, se retiró otra vez solo a la montaña.
16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום	16 Al atardecer, sus discípulos bajaron a la orilla del mar
17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם	17 y se embarcaron, para dirigirse a Cafarnaúm, que está en la otra orilla. Ya era de noche y Jesús aún no se había reunido con ellos.
18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת	18 El mar estaba agitado, porque soplaba un fuerte viento.
19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו	19 Cuando habían remado unos cinco kilómetros, vieron a Jesús acercarse a la barca caminando sobre el agua, y tuvieron miedo.
20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו	20 El les dijo: «Soy yo, no teman».
21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה	21 Ellos quisieron subirlo a la barca, pero esta tocó tierra en seguida en el lugar adonde iban
22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה	22 Al día siguiente, la multitud que se había quedado en la otra orilla vio que Jesús no había subido con sus discípulos en la única barca que había allí, sino que ellos habían partido solos.
23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון	23 Mientras tanto, unas barcas de Tiberíades atracaron cerca del lugar donde habían comido el pan, después que el Señor pronunció la acción de gracias.
24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע	24 Cuando la multitud se dio cuenta de que Jesús y sus discípulos no estaban allí, subieron a las barcas y fueron a Cafarnaúm en busca de Jesús.
25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם	25 Al encontrarlo en la otra orilla, le preguntaron: «Maestro, ¿cuándo llegaste?».
26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו	26 Jesús les respondió: «Les aseguro que ustedes me buscan, no porque vieron signos, sino porque han comido pan hasta saciarse.
27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים	27 Trabajen, no por el alimento perecedero, sino por el que permanece hasta la Vida eterna, el que les dará el Hijo del hombre; porque es él a quien Dios, el Padre, marcó con su sello».
28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים	28 Ellos le preguntaron: «¿Qué debemos hacer para realizar las obras de Dios?».
29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו	29 Jesús les respondió: «La obra de Dios es que ustedes crean en aquel que él ha enviado».
30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל	30 Y volvieron a preguntarle: «¿Qué signos haces para que veamos y creamos en ti? ¿Qué obra realizas?
31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל	31 Nuestros padres comieron el maná en el desierto, como dice la Escritura: Les dio de comer el pan bajado del cielo».
32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי	32 Jesús respondió: «Les aseguro que no es Moisés el que les dio el pan del cielo; mi Padre les da el verdadero pan del cielo;
33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם	33 porque el pan de Dios es el que desciende del cielo y da Vida al mundo».
34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה	34 Ellos le dijeron: «Señor, danos siempre de ese pan».
35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד	35 Jesús les respondió: «Yo soy el pan de Vida. El que viene a mí jamás tendrá hambre; el que cree en mí jamás tendrá sed.
36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו	36 Pero ya les he dicho: ustedes me han visto y sin embargo no creen.
37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה	37 Todo lo que me da el Padre viene a mí, y al que venga a mí yo no lo rechazaré,
38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי	38 porque he bajado del cielo, no para hacer mi voluntad, sino la del que me envió.
39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון	39 La voluntad del que me ha enviado es que yo no pierda nada de lo que él me dio, sino que lo resucite en el último día.
40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון	40 Esta es la voluntad de mi Padre: que el que ve al Hijo y cree en él, tenga Vida eterna y que yo lo resucite en el último día».
41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים	41 Los judíos murmuraban de él, porque había dicho: «Yo soy el pan bajado del cielo».
42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי	42 Y decían: «¿Acaso este no es Jesús, el hijo de José? Nosotros conocemos a su padre y a su madre. ¿Cómo puede decir ahora: «Yo he bajado del cielo»?
43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו	43 Jesús tomó la palabra y les dijo: «No murmuren entre ustedes.
44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון	44 Nadie puede venir a mí, si no lo atrae el Padre que me envió; y yo lo resucitaré en el último día.
45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי	45 Está escrito en el libro de los Profetas: "Todos serán instruidos por Dios". Todo el que oyó al Padre y recibe su enseñanza, viene a mí.
46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים	46 Nadie ha visto nunca al Padre, sino el que viene de Dios: sólo él ha visto al Padre.
47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים	47 Les aseguro que el que cree, tiene Vida eterna.
48 אנכי הוא לחם החיים	48 Yo soy el pan de Vida.
49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו	49 Sus padres, en el desierto, comieron el maná y murieron.
50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות	50 Pero este es el pan que desciende del cielo, para que aquel que lo coma no muera.
51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם	51 Yo soy el pan vivo bajado del cielo. El que coma de este pan vivirá eternamente, y el pan que yo daré es mi carne para la Vida del mundo».
52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל	52 Los judíos discutían entre sí, diciendo: «¿Cómo este hombre puede darnos a comer su carne?».
53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם	53 Jesús les respondió: «Les aseguro que si no comen la carne del Hijo del hombre y no beben su sangre, no tendrán Vida en ustedes.
54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון	54 El que come mi carne y bebe mi sangre tiene Vida eterna, y yo lo resucitaré en el último día.
55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה	55 Porque mi carne es la verdadera comida y mi sangre, la verdadera bebida.
56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו	56 El que come mi carne y bebe mi sangre permanece en mí y yo en él.
57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי	57 Así como yo, que he sido enviado por el Padre que tiene Vida, vivo por el Padre, de la misma manera, el que me come vivirá por mí.
58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם	58 Este es el pan bajado del cielo; no como el que comieron sus padres y murieron. El que coma de este pan vivirá eternamente».
59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום	59 Jesús enseñaba todo esto en la sinagoga de Cafarnaúm.
60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו	60 Después de oírlo, muchos de sus discípulos decían: «¡Es duro este lenguaje! ¿Quién puede escucharlo?».
61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול	61 Jesús, sabiendo lo que sus discípulos murmuraban, les dijo: «¿Esto los escandaliza?
62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים	62 ¿Qué pasará entonces, cuando vean al Hijo del hombre subir donde estaba antes?
63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה	63 El Espíritu es el que da Vida, la carne de nada sirve. Las palabras que les dije son Espíritu y Vida.
64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו	64 Pero hay entre ustedes algunos que no creen». En efecto, Jesús sabía desde el primer momento quiénes eran los que no creían y quién era el que lo iba a entregar.
65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי	65 Y agregó: «Por eso les he dicho que nadie puede venir a mí, si el Padre no se lo concede».
66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו	66 Desde ese momento, muchos de sus discípulos se alejaron de él y dejaron de acompañarlo.
67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני	67 Jesús preguntó entonces a los Doce: «¿También ustedes quieren irse?».
68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך	68 Simón Pedro le respondió: «Señor, ¿a quién iremos? Tú tienes palabras de Vida eterna.
69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי	69 Nosotros hemos creído y sabemos que eres el Santo de Dios».
70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא	70 Jesús continuó: «¿No soy yo, acaso, el que los eligió a ustedes, los Doce? Sin embargo, uno de ustedes es un demonio».
71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר	71 Jesús hablaba de Judas, hijo de Simón Iscariote, que era uno de los Doce, el que lo iba a entregar.