Devarìm (דברים) - Deuteronomio 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים	1 Estaban hablando al pueblo, cuando se les presentaron los sacerdotes, el jefe de la guardia del Templo y los saduceos,
2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים	2 molestos porque enseñaban al pueblo y anunciaban en la persona de Jesús la resurrección de los muertos.
3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב	3 Les echaron mano y les pusieron bajo custodia hasta el día siguiente, pues había caído ya la tarde.
4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים	4 Sin embargo, muchos de los que oyeron la Palabra creyeron; y el número de hombres llegó a unos 5.000.
5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים	5 Al día siguiente se reunieron en Jerusalén sus jefes, ancianos y escribas,
6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול	6 el Sumo Sacerdote Anás, Caifás, Jonatán, Alejandro y cuantos eran de la estirpe de sumos sacerdotes.
7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת	7 Les pusieron en medio y les preguntaban: «¿Con qué poder o en nombre de quién habéis hecho vosotros eso?»
8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל	8 Entonces Pedro, lleno del Espíritu Santo, les dijo: «Jefes del pueblo y ancianos,
9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע	9 puesto que con motivo de la obra realizada en un enfermo somos hoy interrogados por quién ha sido éste curado,
10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא	10 sabed todos vosotros y todo el pueblo de Israel que ha sido por el nombre de Jesucristo, el Nazoreo, a quien vosotros crucificasteis y a quien Dios resucitó de entre los muertos; por su nombre y no por ningún otro se presenta éste aquí sano delante de vosotros.
11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה	11 El es la piedra que vosotros, los constructores, habéis despreciado y que se ha convertido en piedra angular.
12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע	12 Porque no hay bajo el cielo otro nombre dado a los hombres por el que nosotros debamos salvarnos».
13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע	13 Viendo la valentía de Pedro y Juan, y sabiendo que eran hombres sin instrucción ni cultura, estaban maravillados. Reconocían, por una parte, que habían estado con Jesús;
14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר	14 y al mismo tiempo veían de pie, junto a ellos, al hombre que había sido curado; de modo que no podían replicar.
15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו	15 Les mandaron salir fuera del Sanedrín y deliberaban entre ellos.
16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו	16 Decían: «¿Qué haremos con estos hombres? Es evidente para todos los habitantes de Jerusalén, que ellos han realizado una señal manifiesta, y no podemos negarlo.
17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה	17 Pero a fin de que esto no se divulgue más entre el pueblo, amenacémosles para que no hablen ya más a nadie en este nombre».
18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע	18 Les llamaron y les mandaron que de ninguna manera hablasen o enseñasen en el nombre de Jesús.
19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם	19 Mas Pedro y Juan les contestaron: «Juzgad si es justo delante de Dios obedeceros a vosotros más que a Dios.
20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו	20 No podemos nosotros dejar de hablar de lo que hemos visto y oído».
21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה	21 Ellos, después de haberles amenazado de nuevo, les soltaron, no hallando manera de castigarles, a causa del pueblo, porque todos glorificaban a Dios por lo que había occurrido,
22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת	22 pues el hombre en quien se había realizado esta señal de curación tenía más de cuarenta años.
23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים	23 Una vez libres, vinieron a los suyos y les contaron todo lo que les habían dicho los sumos sacerdotes y ancianos.
24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם	24 Al oírlo, todos a una elevaron su voz a Dios y dijeron: «Señor, tú que hiciste el cielo y la tierra, el mar y todo lo que hay en ellos,
25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק	25 tú que has dicho por el Espíritu Santo, por boca de nuestro padre David, tu siervo: ¿A qué esta agitación de las naciones, estos vanos proyectos de los pueblos?
26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו	26 Se han presentado los reyes de la tierra y los magistrados se han aliado contra el Señor y contra su Ungido.
27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת	27 «Porque verdaderamente en esta ciudad se han aliado Herodes y Poncio Pilato con las naciones y los pueblos de Israel contra tu santo siervo Jesús, a quien has ungido,
28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות	28 para realizar lo que en tu poder y en tu sabiduría habías predeterminado que sucediera.
29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם	29 Y ahora, Señor, ten en cuenta sus amenazas y concede a tus siervos que puedan predicar tu Palabra con toda valentía,
30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש	30 extendiendo tu mano para realizar curaciones, señales y prodigios por el nombre de tu santo siervo Jesús».
31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב	31 Acabada su oración, retembló el lugar donde estaban reunidos, y todos quedaron llenos del Espíritu Santo y predicaban la Palabra de Dios con valentía.
32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות	32 La multitud de los creyentes no tenía sino un solo corazón y una sola alma. Nadie llamaba suyos a sus bienes, sino que todo era en común entre ellos.
33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם	33 Los apóstoles daban testimonio con gran poder de la resurrección del Señor Jesús. Y gozaban todos de gran simpatía.
34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם	34 No había entre ellos ningún necesitado, porque todos los que poseían campos o casas los vendían, traían el importe de la venta,
35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו	35 y lo ponían a los pies de los apóstoles, y se repartía a cada uno según su necesidad.
36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים	36 José, llamado por los apóstoles Bernabé (que significa: «hijo de la exhortación»), levita y originario de Chipre,
37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים	37 tenía un campo; lo vendió, trajo el dinero y lo puso a los pies de los apóstoles.