Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 24

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות	1 Il primo giorno della settimana, al mattino presto esse si recarono al sepolcro, portando con sé gli aromi che avevano preparato.
2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר	2 Trovarono che la pietra era stata rimossa dal sepolcro
3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע	3 e, entrate, non trovarono il corpo del Signore Gesù.
4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים	4 Mentre si domandavano che senso avesse tutto questo, ecco due uomini presentarsi a loro in abito sfolgorante.
5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים	5 Le donne, impaurite, tenevano il volto chinato a terra, ma quelli dissero loro: «Perché cercate tra i morti colui che è vivo?
6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר	6 Non è qui, è risorto. Ricordatevi come vi parlò quando era ancora in Galilea
7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום	7 e diceva: “Bisogna che il Figlio dell’uomo sia consegnato in mano ai peccatori, sia crocifisso e risorga il terzo giorno”».
8 ותזכרנה את דבריו	8 Ed esse si ricordarono delle sue parole
9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים	9 e, tornate dal sepolcro, annunciarono tutto questo agli Undici e a tutti gli altri.
10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה	10 Erano Maria Maddalena, Giovanna e Maria madre di Giacomo. Anche le altre, che erano con loro, raccontavano queste cose agli apostoli.
11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן	11 Quelle parole parvero a loro come un vaneggiamento e non credevano ad esse.
12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה	12 Pietro tuttavia si alzò, corse al sepolcro e, chinatosi, vide soltanto i teli. E tornò indietro, pieno di stupore per l’accaduto.
13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס	13 Ed ecco, in quello stesso giorno due di loro erano in cammino per un villaggio di nome Èmmaus, distante circa undici chilometri da Gerusalemme,
14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה	14 e conversavano tra loro di tutto quello che era accaduto.
15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם	15 Mentre conversavano e discutevano insieme, Gesù in persona si avvicinò e camminava con loro.
16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו	16 Ma i loro occhi erano impediti a riconoscerlo.
17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים	17 Ed egli disse loro: «Che cosa sono questi discorsi che state facendo tra voi lungo il cammino?». Si fermarono, col volto triste;
18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה	18 uno di loro, di nome Clèopa, gli rispose: «Solo tu sei forestiero a Gerusalemme! Non sai ciò che vi è accaduto in questi giorni?».
19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם	19 Domandò loro: «Che cosa?». Gli risposero: «Ciò che riguarda Gesù, il Nazareno, che fu profeta potente in opere e in parole, davanti a Dio e a tutto il popolo;
20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו	20 come i capi dei sacerdoti e le nostre autorità lo hanno consegnato per farlo condannare a morte e lo hanno crocifisso.
21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה	21 Noi speravamo che egli fosse colui che avrebbe liberato Israele; con tutto ciò, sono passati tre giorni da quando queste cose sono accadute.
22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר	22 Ma alcune donne, delle nostre, ci hanno sconvolti; si sono recate al mattino alla tomba
23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי	23 e, non avendo trovato il suo corpo, sono venute a dirci di aver avuto anche una visione di angeli, i quali affermano che egli è vivo.
24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו	24 Alcuni dei nostri sono andati alla tomba e hanno trovato come avevano detto le donne, ma lui non l’hanno visto».
25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים	25 Disse loro: «Stolti e lenti di cuore a credere in tutto ciò che hanno detto i profeti!
26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו	26 Non bisognava che il Cristo patisse queste sofferenze per entrare nella sua gloria?».
27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו	27 E, cominciando da Mosè e da tutti i profeti, spiegò loro in tutte le Scritture ciò che si riferiva a lui.
28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו	28 Quando furono vicini al villaggio dove erano diretti, egli fece come se dovesse andare più lontano.
29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם	29 Ma essi insistettero: «Resta con noi, perché si fa sera e il giorno è ormai al tramonto». Egli entrò per rimanere con loro.
30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם	30 Quando fu a tavola con loro, prese il pane, recitò la benedizione, lo spezzò e lo diede loro.
31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם	31 Allora si aprirono loro gli occhi e lo riconobbero. Ma egli sparì dalla loro vista.
32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים	32 Ed essi dissero l’un l’altro: «Non ardeva forse in noi il nostro cuore mentre egli conversava con noi lungo la via, quando ci spiegava le Scritture?».
33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד	33 Partirono senza indugio e fecero ritorno a Gerusalemme, dove trovarono riuniti gli Undici e gli altri che erano con loro,
34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון	34 i quali dicevano: «Davvero il Signore è risorto ed è apparso a Simone!».
35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם	35 Ed essi narravano ciò che era accaduto lungo la via e come l’avevano riconosciuto nello spezzare il pane.
36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם	36 Mentre essi parlavano di queste cose, Gesù in persona stette in mezzo a loro e disse: «Pace a voi!».
37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו	37 Sconvolti e pieni di paura, credevano di vedere un fantasma.
38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם	38 Ma egli disse loro: «Perché siete turbati, e perché sorgono dubbi nel vostro cuore?
39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי	39 Guardate le mie mani e i miei piedi: sono proprio io! Toccatemi e guardate; un fantasma non ha carne e ossa, come vedete che io ho».
40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו	40 Dicendo questo, mostrò loro le mani e i piedi.
41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל	41 Ma poiché per la gioia non credevano ancora ed erano pieni di stupore, disse: «Avete qui qualche cosa da mangiare?».
42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש	42 Gli offrirono una porzione di pesce arrostito;
43 ויקח ויאכל לעיניהם	43 egli lo prese e lo mangiò davanti a loro.
44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים	44 Poi disse: «Sono queste le parole che io vi dissi quando ero ancora con voi: bisogna che si compiano tutte le cose scritte su di me nella legge di Mosè, nei Profeti e nei Salmi».
45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים	45 Allora aprì loro la mente per comprendere le Scritture
46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי	46 e disse loro: «Così sta scritto: il Cristo patirà e risorgerà dai morti il terzo giorno,
47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים	47 e nel suo nome saranno predicati a tutti i popoli la conversione e il perdono dei peccati, cominciando da Gerusalemme.
48 ואתם עדים בזאת	48 Di questo voi siete testimoni.
49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום	49 Ed ecco, io mando su di voi colui che il Padre mio ha promesso; ma voi restate in città, finché non siate rivestiti di potenza dall’alto».
50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם	50 Poi li condusse fuori verso Betània e, alzate le mani, li benedisse.
51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה	51 Mentre li benediceva, si staccò da loro e veniva portato su, in cielo.
52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה	52 Ed essi si prostrarono davanti a lui; poi tornarono a Gerusalemme con grande gioia
53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן	53 e stavano sempre nel tempio lodando Dio.