Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 2

¹ ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל² וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא³ וילכו כלם להתפקד איש לעירו⁴ ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו⁵ להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה⁶ ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת⁷ ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון⁸ ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם⁹ והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה¹⁰ ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם¹¹ כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון¹² וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס¹³ ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים¹⁴ כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו¹⁵ ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה¹⁶ וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס¹⁷ ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה¹⁸ וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים¹⁹ ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה²⁰ וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם²¹ ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן²² וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה²³ כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה²⁴ ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה²⁵ והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו²⁶ ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה²⁷ ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה²⁸ ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר²⁹ עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום³⁰ כי ראו עיני את ישועתך³¹ אשר הכינות לפני כל העמים³² אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך³³ ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו³⁴ ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה³⁵ וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים³⁶ ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה³⁷ והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום³⁸ ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים³⁹ ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם⁴⁰ ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו⁴¹ ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח⁴² ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג⁴³ וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו⁴⁴ ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים⁴⁵ ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו⁴⁶ ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם⁴⁷ וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו⁴⁸ ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך⁴⁹ ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי⁵⁰ והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם⁵¹ וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה⁵² וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים