1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו | 1 וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו אִי אֶפְשַׁר שֶׁלֹּא־יָבֹאוּ הַמִּכְשֹׁלִים אֲבָל אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ יָבֹאוּ |
2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה | 2 נוֹחַ לוֹ שֶׁיִּתָּלֶה פֶלַח־רֶכֶב עַל־צַוָּארוֹ וְיֻשְׁלַךְ אֶל־הַיָּם מֵאֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֶת־אֶחָד מֵהַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה |
3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו | 3 הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם אִם־יֶחֱטָא לְךָ אָחִיךָ הוֹכַח לוֹ וְאִם־יִנָּחֵם סְלַח־לוֹ |
4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו | 4 וְאִם־יֶחֱטָא לְךָ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֹם וְשָׁב אֵלֶיךָ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֹם וְאָמַר נִחָמְתִּי וְסָלַחְתָּ לּוֹ |
5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה | 5 וַיֹּאמְרוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל־הָאָדוֹן הוֹסֵף לָנוּ אֱמוּנָה |
6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם | 6 וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן לוּ־הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגֵר הַחַרְדָּל אָז תֹּאמְרוּ אֶל־הַתּוּת הַזֶּה הֵעָקֵר וְהִנָּטַע בְּתוֹךְ הַיָּם וְיִשְׁמַע לָכֶם |
7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב | 7 מִי הוּא־זֶה מִכֶּם וְלוֹ עֶבֶד חֹרֵשׁ אוֹ רֹעֶה אֲשֶׁר בְּבֹאוֹ מִן־הַשָּׂדֶה יֹאמַר אֵלָיו מַהֵר גְּשָׁה־הֵנָּה וְהָסֵב |
8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה | 8 הֲלֹא יֹאמַר אֵלָיו הָכֵן לִי אֲרוּחַת הָעֶרֶב וַחֲגֹר מָתְנֶיךָ וְשָׁרְתֵנִי עַד אִם־כִּלִּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְאַחַר תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה גַּם־אָתָּה |
9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן | 9 הֲגַם יִתֵּן תּוֹדָה לָעֶבֶד עַל־עֲשׂתוֹ אֵת אֲשֶׁר צִוָּהוּ אָמַרְתִּי לֹא יִתֵּן |
10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו | 10 כָּכָה גַם־אַתֶּם אַחֲרֵי עֲשׂוֹתְכֶם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר צֻוֵּיתֶם אִמְרוּ עֲבָדִים אֵין־מוֹעִיל בָּם אֲנָחְנוּ כִּי רַק אֶת־הַמֻּטָּל עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת עָשִׂינוּ |
11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל | 11 וַיְהִי בְּנָסְעוֹ יְרוּשָׁלָיִם וְהוּא עֹבֵר בְּתוֹךְ שֹׁמְרוֹן וְהַגָּלִיל |
12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק | 12 וַיָּבֹא אֶל־כְּפָר אֶחָד וַיִּפְגָּעֻהוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מְצֹרָעִים וְהֵם עֹמְדִים מֵרָחוֹק |
13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו | 13 וַיִּשְׂאוּ אֶת־קוֹלָם לֵאמֹר יֵשׁוּעַ מוֹרֶה חָנֵּנוּ |
14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו | 14 וַיַּרְא אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְהֵרָאוּ אֶל־הַכֹּהֲנִים וַיְהִי בְלֶכְתָּם וַיִּטְהָרוּ |
15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול | 15 וְאֶחָד מֵהֶם בִּרְאֹתוֹ כִּי נִרְפָּא וַיָּשָׁב וַיְשַׁבַּח אֶת־הָאֱלֹהִים בְּקוֹל גָּדוֹל |
16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני | 16 וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו לְרַגְלָיו וַיּוֹדֶה לוֹ וְהוּא הָיָה שֹׁמְרוֹנִי |
17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם | 17 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הֲלֹא הָעֲשָׂרָה טֹהָרוּ וְהַתִּשְׁעָה אַיֵּה הֵם |
18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה | 18 הַאִם לֹא־נִמְצָא אֲשֶׁר שָׁב לָתֵת כָּבוֹד לֵאלֹהִים זוּלָתִי הַנָּכְרִי הַזֶּה |
19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך | 19 וַיֹּאמֶר אֵלָיו קוּם וָלֵךְ אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה לָּךְ |
20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים | 20 וַיִּשְׁאָלֻהוּ הַפְּרוּשִׁים מָתַי תָּבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיַּעַן אֹתָם לֵאמֹר מַלְכוּת הָאֱלֹהִים לֹא תָבוֹא בְּמַרְאֵה עֵינָיִם |
21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא | 21 וְלֹא יֹאמְרוּ הִנֵּה־פֹה אוֹ הִנֵּה־שָׁם כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים הִנֵּה בְּקִרְבְּכֶם הִיא |
22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו | 22 וַיֹּאמֶר אֶל־הַתַּלְמִידִים יָמִים בָּאִים וְהִתְאַוִּיתֶם לִרְאוֹת יוֹם אֶחָד מִימֵי בֶן־הָאָדָם וְלֹא תִרְאוּ |
23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם | 23 וְאִם־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם הִנֵּה־שָׁם הִנֵּה פֹה אַל־תֵּלֵכוּ וְאַל־תָּרוּצוּ אַחֲרֵיהֶם |
24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו | 24 כִּי כַבָּרָק אֲשֶׁר יִבְרַק מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְיָאִיר עַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם כֵּן־יִהְיֶה בֶן־הָאָדָם בְּיוֹמוֹ |
25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה | 25 אַךְ בָּרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ הוּא לִסְבֹּל הַרְבֵּה וּלְהִמָּאֵס מִן־הַדּוֹר הַזֶּה |
26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם | 26 וְכַאֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי נֹחַ כֵּן יִהְיֶה בִּימֵי בֶן־הָאָדָם |
27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם | 27 אָכְלוּ וְשָׁתוּ נָשְׂאוּ נָשִׁים וְהִשִּׂיאוּ נָשִׁים לַאֲנָשִׁים עַד־הַיּוֹם אֲשֶׁר־בָּא נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה וַיָּבֹא הַמַּבּוּל וַיַּשְׁחֵת אֶת־כֻּלָּם |
28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה | 28 וְכַאֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי לוֹט אָכֹל וְשָׁתֹה קָנֹה וּמָכֹר נָטֹעַ וּבָנֹה |
29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם | 29 וַיְהִי בַיּוֹם אֲשֶׁר־יָצָא לוֹט מִסְּדוֹם וַיַּמְטֵר אֵשׁ וְגָפְרִית מִן־הַשָּׁמַיִם וַיַּשְׁחֵת אֶת־כֻּלָּם |
30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם | 30 כָּכָה יִהְיֶה בַּיּוֹם אֲשֶׁר יִגָּלֶה בֶּן־הָאָדָם |
31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה | 31 בַּיּוֹם הַהוּא אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה עַל־הַגָּג וְכֵלָיו בַּבָּיִת אַל־יֵרֵד לָשֵׂאת אֹתָם וְאִישׁ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אַל־יָשֹׁב הַבָּיְתָה |
32 זכרו את אשת לוט | 32 זִכְרוּ אֶת־אֵשֶׁת לוֹט |
33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה | 33 הַמְבַקֵּשׁ לְמַלֵּט אֶת־נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה וַאֲשֶׁר יְאַבֵּד אֹתָהּ יְחָיֶּהָ |
34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב | 34 אֲנִי אֹמֵר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַהוּא שְׁנַיִם יִהְיוּ בְּמִטָּה אֶחָת הָאֶחָד יֵאָסֵף וְהָאַחֵר יֵעָזֵב |
35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב | 35 שְׁתַּיִם תִּהְיֶינָה טֹחֲנוֹת יָחַד הָאַחַת תֵּאָסֵף וְהָאַחֶרֶת תֵּעָזֵב |
36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב | 36 שְׁנַיִם יִהְיוּ בַשָּׂדֶה וְנֶאֱסַף הָאֶחָד וְהָאַחֵר יֵעָזֵב |
37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים | 37 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה זֹאת אֲדֹנֵינוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בַּאֲשֶׁר הַפֶּגֶר שָׁם יִקָּבְצוּ הַנְּשָׁרִים |