Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 10

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה	1 Di poi, il Signore elesse altri sottantadue e li mandò a due a due innanzi a sé in ogni città e luogo dove egli era per andare.
2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו	2 E diceva loro: La messe è molta, ma gli operai sono pochi. Pregate dunque il padrone della messe che mandi operai per la sua mietitura.
3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים	3 Andate: ecco io vi mando come agnelli in mezzo ai lupi.
4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך	4 Non portate nò borsa, nè sacca, nè calzari; e per la strada non salutate nessuno.
5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה	5 In qualunque casa entrerete, dite prima di tutto: Pace a questa casa.
6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב	6 E se ci sarà un figlio di pace, riposerà su di lui la pace vostra, altrimenti ritornerà a voi.
7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית	7 E nella stessa, casa restate, mangiando e bevendo di quel che vi danno; perchè 1'operaio è degno della sua mercede. Non girate di casa in casa.
8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם	8 E in qualunque città entrerete, se vi accolgono, mangiate di quel che vi sarà messo davanti
9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים	9 e guarite gli infermi che ci sono, e dite loro: Vi s'avvicina il regno di Dio.
10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו	10 Ma in qualunque città entriate, se non vi accolgono, uscite sulle piazze e dite:
11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים	11 Della vostra città, anche la polvere che ci si è attaccata, abbiamo scosso contro di voi: sappiate nondimeno che il regno di Dio s'avvicina.
12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא	12 Vi assicuro che nel gran giorno, Sodoma sarà trattata, meno rigorosamente di quella città.
13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו	13 Guai a te, Corazain, guai a te, Betsaida, perchè se in Tiro e Sidone fossero stati operati i prodigi fatti in mezzo a voi, già da gran tempo in cilicio, sedute sulla cenere, farebbero penitenza.
14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם	14 Nel giudizio quindi Tiro e Sidone saran trattate meno rigorosamente di voi.
15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי	15 E tu, Cafarnao, già esaltata fino al cielo,
16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני	16 sarai sprofondata fino all'inferno. Chi ascolta voi, ascolta me; chi disprezza voi, disprezza me. E chi disprezza me, disprezza Colui che mi ha mandato.
17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך	17 E i sottantadue ritornarono lieti, dicendo: Signore, anche i demoni ci stan soggetti in tuo nome.
18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים	18 E rispose loro: Vedevo Satana cadere dal cielo come folgore.
19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם	19 Ecco, v'ho dato il potere di calcare e serpenti e scorpioni e tutta la potenza del nemico, e niente vi farà male.
20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים	20 Pure, non vi rallegrate perchè vi stan soggetti gli spiriti, ma rallegratevi perchè i vostri nomi sono scritti nei cieli.
21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך	21 In quel medesimo punto, esultando di Spirito Santo, disse: Ti rendo lode, o Padre, Signore del cielo e della terra, perchè hai nascoste queste cose ai sapienti e agli intelligenti, e le hai rivelate ai piccoli. Così, o Padre, perchè sì ti è piaciuto.
22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו	22 Tutto è stato affidato a me, dal Padre mio. E nessuno conosce chi sia il Figlio, tranne il Padre; nè chi sia il Pade, eccetto il Figlio, e colui al quale il Figlio avrà voluto rivelarlo.
23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים	23 Poi rivolto ai suoi discepoli disse: Beati gli occhi che vedono quanto vedete voi;
24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו	24 perchè vi assicuro che molti profeti e re bramarono vedere quello che vedete voi e non lo videro; ed ascoltarono quello che voi udite e non lo poterono ascoltare.
25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם	25 Allora, alzatosi un certo dottore in legge, gli disse per tentarlo: Maestro, che debbo fare per ottener la vita eterna?
26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא	26 E Gesù a lui: Nella legge che c'è scritto? Come leggi?
27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך	27 L'altro rispose: Amerai il Signore Dio tuo con tutto il tuo cuore e con tutta l'anima tua e con tutte le tue forze e con tutta la tua intelligenza ed il prossimo tuo come te stesso.
28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה	28 È Gesù gli disse: Hai risposto bene; fa' questo e vivrai.
29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי	29 Ma quello, volendo giustificarsi, disse: E chi è il mio prossimo?
30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם	30 E Gesù prese a dire: Un uomo, scendendo da Gerusalemme a Gerico, incappò noi ladroni, che, spogliatolo, lo caricarono di ferite, e se ne andarono, lasciandolo mezzo morto.
31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו	31 Or per caso scendeva per la medesima strada un sacerdote, il quale, guardatolo, passò oltre.
32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו	32 Così pure un levita, arrivato lì vicino, guardò e tirò di lunghe
33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו	33 Ma un Samaritano che era in viaggio e passò di li, e vedutolo, n'ebbe pietà;
34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו	34 e accostatosi, gli fasciò le ferite, versandovi su dell'olio e del vino, e, adagiandolo sul giumento, lo condusse all'albergo e ne ebbe cura.
35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך	35 Ed il giorno dopo, tratti fuori due danari, li diede all'oste, dicendogli: Abbine cura, e quanto spenderai di più te lo renderò al mio ritorno.
36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים	36 Or quale di questi tre sembra che sia stato il prossimo per colui che incappò nei ladroni?
37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה	37 E quello rispose: Chi gli uso misericordia. Va e fa anche tu lo stesso.
38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה	38 Or avvenne che seguitando la strada, entrò in un villaggio, dove una donna chiamata Marta lo ricevette in casa sua.
39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו	39 E questa aveva una sorella chiamata Maria, la quale, postasi a sedere ai piedi dei Signore, ne ascoltava la parola.
40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי	40 Marta intanto s'affannava tra le molte faccende, e si presentò a dire: Signore, non t'importa che la mia sorella mi lasci sola a servire? Dille dunque di aiutarmi.
41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה	41 Ma il Signore le rispose: Marta, Marta, t'affanni e t'inquieti di molte cose,
42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה	42 eppure una sola è necessaria. Maria s'è scelta la parte migliore, che non le sarà tolta.