Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 9

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה	1 Jésus leur dit encore: "En vérité, je vous le dis, certains qui sont ici ne feront pas l’expérience de la mort avant d’avoir vu le Royaume de Dieu venir avec puissance.”
2 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם	2 Six jours après, Jésus prit avec lui Pierre, Jacques et Jean, et les emmena à l’écart, seuls, sur une haute montagne. Là, devant eux, il fut transfiguré.
3 ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם	3 Ses vêtements devinrent éclatants de lumière, d’une blancheur telle qu’aucun blanchisseur sur la terre ne peut blanchir de la sorte.
4 וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע	4 Alors Élie leur apparut, avec Moïse: les deux étaient en conversation avec Jésus.
5 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת	5 Pierre prit la parole pour dire à Jésus: "Rabbi, cela tombe bien que nous soyons ici; nous allons dresser trois tentes: une pour toi, une pour Moïse et une pour Élie.”
6 כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים	6 En réalité, il ne savait plus que dire, car ils étaient effrayés.
7 ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו	7 Une nuée survint alors qui les prit sous son ombre, et de la nuée se fit entendre une voix: "Celui-ci est mon Fils, le Bien-Aimé, écoutez-le!”
8 והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם	8 Et soudain, regardant autour d’eux, ils ne virent plus personne: seul Jésus était avec eux.
9 וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים	9 Comme ils descendaient de la montagne, Jésus leur ordonna de ne raconter à personne ce qu’ils avaient vu, jusqu’à ce que le Fils de l’Homme soit ressuscité d’entre les morts.
10 וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים	10 Ils respectèrent cet ordre, mais entre eux ils se demandaient ce que c’était que ressusciter d’entre les morts.
11 וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה	11 C’est alors qu’ils lui posèrent la question: "Pourquoi les maîtres de la Loi disent-ils que d’abord viendra Élie?”
12 ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס	12 Jésus leur répondit: "Bien sûr, d’abord vient Élie qui remet tout en ordre… mais comment est-il écrit du Fils de l’Homme qu’il doit souffrir beaucoup et être méprisé?
13 אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו	13 Élie est bien revenu, et ils l’ont traité comme ils voulaient, selon ce qui est écrit de lui.”
14 ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם	14 Lorsqu’ils rejoignirent les disciples, ils virent tout un attroupement autour d’eux, et des maîtres de la Loi qui discutaient avec eux.
15 וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום	15 Ce fut une surprise pour tout ce monde quand ils virent Jésus; ils coururent au-devant de lui pour le saluer.
16 וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם	16 Alors Jésus demande aux gens: "Qu’avez-vous à discuter avec eux?”
17 ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו	17 De la foule un homme lui répond: "Maître, je t’ai amené mon fils qui est possédé d’un esprit muet.
18 והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו	18 Quand il s’empare de mon fils, il le déchire: l’enfant bave, grince des dents et devient tout raide. J’ai demandé à tes disciples de le faire sortir, mais ils n’ont pas été capables.”
19 ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני	19 Jésus répond: "Gens sans foi, jusqu’à quand serai-je avec vous! Jusqu’à quand devrai-je vous supporter? Amenez-le moi.”
20 ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו	20 Ils le lui amènent. À la vue de Jésus, l’esprit secoue l’enfant violemment, il tombe à terre et se roule en bavant.
21 וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו	21 Jésus interroge son père: "Depuis combien de temps cela lui arrive-t-il? Le père répond: "Depuis son enfance.
22 ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו	22 Souvent même il l’a jeté dans le feu et dans l’eau: il pouvait le tuer. Aie pitié de nous, et si tu peux, viens à notre secours!”
23 ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין	23 Jésus lui dit: "Si tu peux… Mais tout est possible pour celui qui croit!”
24 ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי	24 Aussitôt le père de l’enfant s’écrie: "Je crois, mais viens en aide à mon manque de foi!”
25 וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד	25 Quand Jésus voit que les gens arrivent plus en nombre, il menace l’esprit impur: "Esprit muet et sourd, je te l’ordonne: sors de cet enfant et ne reviens plus jamais!”
26 ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע	26 À ce moment l’esprit pousse un cri, secoue violemment l’enfant et sort. L’enfant était resté comme mort, et plusieurs disaient: "Il est mort!”
27 ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם	27 Mais Jésus le prend par la main et le réveille: l’enfant se remet sur pied.
28 ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו	28 Jésus revient à la maison; quand ils sont seuls, ses disciples l’interrogent: "Pourquoi n’avons-nous pas pu le faire sortir?”
29 ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום	29 Jésus leur répond: "Il n’y a que la prière pour faire sortir cette espèce-là.”
30 ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש	30 Ils quittèrent cet endroit, et ils allaient de place en place à travers la Galilée. Jésus ne voulait pas qu’on le sache,
31 כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי	31 car il était occupé à instruire ses disciples. Alors il leur dit: "Le Fils de l’Homme sera livré aux mains des hommes. Ils le tueront, et trois jours après sa mort il ressuscitera.”
32 והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו	32 Eux ne comprenaient pas cet avertissement, et ils avaient peur de lui en demander davantage.
33 ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך	33 Ils arrivèrent à Capharnaüm. Une fois à la maison, Jésus les interrogea: "De quoi discutiez-vous en chemin?”
34 ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם	34 Ils se turent, car en chemin ils s’étaient disputés à propos de qui était le plus grand.
35 וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם	35 Alors Jésus s’assoit, il appelle les Douze et leur dit: "Si quelqu’un veut être le premier, qu’il soit le dernier de tous, qu’il soit le serviteur de tous.”
36 ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם	36 Puis il place au milieu d’eux un enfant, il l’embrasse et leur dit:
37 כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני	37 "Si quelqu’un reçoit en mon nom l’un de ces enfants, c’est moi qu’il reçoit; et celui qui me reçoit, ce n’est pas moi qu’il reçoit, mais celui qui m’a envoyé.”
38 ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו	38 Jean lui dit: "Maître, nous avons vu quelqu’un qui se servait de ton nom pour chasser les démons, et nous l’avons empêché car il n’est pas disciple avec nous.”
39 ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה	39 Jésus lui répond: "Ne l’empêchez pas! Car personne ne peut faire un miracle en mon nom et aussitôt après parler mal de moi.
40 כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו	40 “Celui qui n’est pas contre nous est pour nous.
41 כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו	41 Celui qui vous donne un verre d’eau parce que vous êtes disciples du Christ, je vous dis qu’il ne perdra pas sa récompense.”
42 וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים	42 “Si quelqu’un devait faire chuter l’un de ces petits qui croient, mieux vaudrait pour lui qu’on lui attache au cou une meule de moulin et qu’on le jette dans la mer.
43 ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה	43 “Si ta main doit te faire chuter, coupe-la! Mieux vaut pour toi entrer dans la vie avec une seule main, que t’en aller avec tes deux mains à la géhenne,
44 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה	44 au feu qui ne s’éteint pas.
45 ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה	45 “Et si ton pied doit te faire chuter, coupe-le! Mieux vaut pour toi entrer dans la vie avec un seul pied, qu’être jeté avec tes deux pieds dans la géhenne.
46 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה	46 NO TEXT
47 ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם	47 “Si ton œil doit te faire chuter, jette-le loin de toi! Mieux vaut pour toi entrer dans le Royaume de Dieu avec un seul œil que d’en avoir deux et d’être jeté dans la géhenne,
48 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה	48 où le ver ne meurt pas et où le feu ne s’éteint pas.
49 כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח	49 Car ce feu fera l’office du sel.
50 טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם	50 “Le sel est bon; mais si le sel n’est plus salé, comment lui redonnerez-vous du mordant? Ayez du sel en vous-mêmes et vivez en paix les uns avec les autres.”