Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 4

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה	1 And again, he began to teach by the sea. And a great crowd was gathered to him, so much so that, climbing into a boat, he was seated on the sea. And the entire crowd was on the land along the sea.
2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם	2 And he taught them many things in parables, and he said to them, in his doctrine:
3 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע	3 “Listen. Behold, the sower went out to sow.
4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו	4 And while he was sowing, some fell along the way, and the birds of the air came and ate it.
5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה	5 Yet truly, others fell upon stony ground, where it did not have much soil. And it rose up quickly, because it had no depth of soil.
6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש	6 And when the sun was risen, it was scorched. And because it had no root, it withered away.
7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי	7 And some fell among thorns. And the thorns grew up and suffocated it, and it did not produce fruit.
8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה	8 And some fell on good soil. And it brought forth fruit that grew up, and increased, and yielded: some thirty, some sixty, and some one hundred.”
9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	9 And he said, “Whoever has ears to hear, let him hear.”
10 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל	10 And when he was alone, the twelve, who were with him, questioned him about the parable.
11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים	11 And he said to them: “To you, it has been given to know the mystery of the kingdom of God. But to those who are outside, everything is presented in parables:
12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם	12 ‘so that, seeing, they may see, and not perceive; and hearing, they may hear, and not understand; lest at any time they may be converted, and their sins would be forgiven them.’ ”
13 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם	13 And he said to them: “Do you not understand this parable? And so, how will you understand all the parables?
14 הזרע הוא זרע את הדבר	14 He who sows, sows the word.
15 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם	15 Now there are those who are along the way, where the word is sown. And when they have heard it, Satan quickly comes and takes away the word, which was sown in their hearts.
16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו	16 And similarly, there are those who were sown upon stony ground. These, when they have heard the word, immediately accept it with gladness.
17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו	17 But they have no root in themselves, and so they are for a limited time. And when next tribulation and persecution arises because of the word, they quickly fall away.
18 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר	18 And there are others who are sown among thorns. These are those who hear the word,
19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו	19 but worldly tasks, and the deception of riches, and desires about other things enter in and suffocate the word, and it is effectively without fruit.
20 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה	20 And there are those who are sown upon good soil, who hear the word and accept it; and these bear fruit: some thirty, some sixty, and some one hundred.”
21 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה	21 And he said to them: “Would someone enter with a lamp in order to place it under a basket or under a bed? Would it not be placed upon a lampstand?
22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי	22 For there is nothing hidden that will not be revealed. Neither was anything done in secret, except that it may be made public.
23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע	23 If anyone has ears to hear, let him hear.”
24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים	24 And he said to them: “Consider what you hear. With whatever measure you have measured out, it shall be measured back to you, and more shall be added to you.
25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו	25 For whoever has, to him it shall be given. And whoever has not, from him even what he has shall be taken away.”
26 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה	26 And he said: “The kingdom of God is like this: it is as if a man were to cast seed on the land.
27 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע	27 And he sleeps and he arises, night and day. And the seed germinates and grows, though he does not know it.
28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת	28 For the earth bears fruit readily: first the plant, then the ear, next the full grain in the ear.
29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר	29 And when the fruit has been produced, immediately he sends out the sickle, because the harvest has arrived.”
30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה	30 And he said: “To what should we compare the kingdom of God? Or to what parable should we compare it?
31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ	31 It is like a grain of mustard seed which, when it has been sown in the earth, is less than all the seeds which are in the earth.
32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו	32 And when it is sown, it grows up and becomes greater than all the plants, and it produces great branches, so much so that the birds of the air are able to live under its shadow.”
33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע	33 And with many such parables he spoke the word to them, as much as they were able to hear.
34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל	34 But he did not speak to them without a parable. Yet separately, he explained all things to his disciples.
35 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר	35 And on that day, when evening had arrived, he said to them, “Let us cross over.”
36 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו	36 And dismissing the crowd, they brought him, so that he was in one boat, and other boats were with him.
37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה	37 And a great wind storm occurred, and the waves broke over the boat, so that the boat was being filled.
38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד	38 And he was in the stern of the boat, sleeping on a pillow. And they woke him and said to him, “Teacher, does it not concern you that we are perishing?”
39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה	39 And rising up, he rebuked the wind, and he said to the sea: “Silence. Be stilled.” And the wind ceased. And a great tranquility occurred.
40 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה	40 And he said to them: “Why are you afraid? Do you still lack faith?” And they were struck with a great fear. And they said to one another, “Who do you think this is, that both wind and sea obey him?”
41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו